דלג לתוכן הראשי

NAnews חדשות ישראל Nikk.Agency

בלילה שבין 17 ל-18 באפריל, אוקראינה חוותה מתקפה רחבת היקף נוספת של מל”טים רוסיים. המתקפות פגעו במספר אזורים בו זמנית. במחוז אודסה פרצה שריפה בשטח הנמל, במחוז צ’רניהיב נותרו מאות אלפי מנויים ללא חשמל, בזפוריז’יה ובחרקוב נגרם נזק לבתים, לתשתיות ולרכבים.

המתקפה הזו שוב הראתה את אופי המלחמה הנוכחית: רוסיה ממשיכה לפגוע לא רק בקו החזית, אלא גם בתשתיות אזרחיות, אנרגטיות, נמליות ומגורים. עבור הקהל הישראלי זה חשוב במיוחד, כי מדובר לא באירוע בודד, אלא במודל של לחץ אווירי שיטתי, כאשר במהלך לילה אחד נמצאים תחת מתקפה מספר אזורים אוקראיניים בו זמנית.

חשוב גם לציין שהמקור למידע במקרה זה הוא פרסום של המהדורה האוקראינית של TCN, שם נאספו נתונים על תוצאות המתקפה באזורים שונים, וכן הודעות של כוחות האוויר האוקראיניים, הממשלות האזוריות והאנרגטיים. זה מעניק לחומר אופי של סיכום במספר כיוונים בו זמנית, ולא כתבה מקומית על פגיעה אחת.

מה ידוע על המתקפה הלילית והיקפה

לפי הנתונים שפורסמו, בלילה לפני המתקפה רוסיה השתמשה ב-219 מל”טים תקיפה מסוגים שונים, כולל “שאהדים”, “גרברים”, “איטלמאסים” ומכשירים אחרים. דווח כי כ-150 מהם היו “שאהדים”, והשיגור בוצע ממספר כיוונים בו זמנית, כולל שטח רוסיה והחצי האי הכבוש קרים.

ההגנה האווירית האוקראינית, לפי נתונים אלה, נטרלה 190 מל”טים בצפון, בדרום ובמזרח המדינה.

אבל גם ברמת יירוט כזו התוצאות היו קשות. נרשמו פגיעות ישירות של 28 מל”טים תקיפה ב-17 מקומות, וכן נפילת מכשירים שהופלו בעוד תשעה מקומות. זה אומר שגם עבודה יעילה של ההגנה האווירית לא פותרת את הבעיה לחלוטין: בצפיפות כזו של מתקפה חלק מהמטרות עדיין מגיעות לשטחי ערים ואובייקטים אזרחיים.

לקורא הישראלי התמונה הזו מובנת היטב. גם מערכת הגנה אווירית חזקה לא הופכת את המדינה לחסינה לחלוטין, אם המתקפה היא רחבת היקף ומפוזרת גיאוגרפית. זו אחת המטרות העיקריות של מתקפות כאלה — להעמיס על ההגנה, ללחוץ על הסביבה האזרחית ולשחוק את המשאבים.

למה המתקפות על האזורים חשובות יותר מאשר המספרים הבודדים

הדבר המראה ביותר במתקפה הזו הוא לא רק מספר המל”טים שהושקו, אלא הגיאוגרפיה של הנזק. בו זמנית נפגעו יכולות נמל בדרום, תשתיות אנרגיה בצפון, בתים מגורים במזרח ואובייקטים אזרחיים במרכז האזורי בדרום-מזרח.

זה כבר לא רק סדרת הפגזות.

זה פורמט של לחץ רב-מוקדי, שבו המדינה נאלצת לכבות שריפות, לשקם אספקת חשמל, לספק עזרה לפצועים, לפרק הריסות ולשמור על תפקוד תקין של אובייקטים קריטיים. חדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency בהקשר כזה יכולים לראות במתקפה הזו עוד אישור לכך שרוסיה ממשיכה בטקטיקה של שחיקת אוקראינה דרך מתקפות על העורף, הכלכלה והחיים היומיומיים של אזורים שקטים.

מחוז אודסה, צ’רניהיב, זפוריז’יה וחרקוב: היכן פגעו הלילה

במחוז אודסה הפגיעה הייתה בתשתיות נמל ותעשייה. דווח כי כתוצאה מהמתקפה המכוונת נפגע נהג משאית, והוא קיבל עזרה במקום. בשטח מפעיל הנמל נגרם נזק לממגורות תירס, שם פרצה שריפה. כמו כן נפגעו מבנים מנהליים, מחסנים עם מוצרי חקלאות, מיכליות ואוטובוסים.

האירוע הזה חשוב ממספר סיבות.

ראשית, מדובר בנמל, כלומר בלוגיסטיקה, מסחר וייצוא. שנית, נזק לאובייקטים עם מוצרי חקלאות מזכיר שוב שהמתקפות על תשתיות אוקראיניות משפיעות לא רק על הכלכלה הפנימית של המדינה, אלא גם על שרשרת אספקה רחבה יותר. עבור ישראל, שעוקבת בקפידה אחר הנושא האוקראיני ועמידותם של מסלולי תחבורה ומזון, עלילה כזו חורגת הרבה מעבר לחדשות מקומיות מאודסה.

בצ’רניהיב התוצאות היו מסוג אחר, אך לא פחות קשות. נזק לאובייקט אנרגיה קריטי במחוז ניז’ין הוביל לכך ש-380 אלף מנויים נותרו ללא אספקת חשמל. בין המנותקים היו צ’רניהיב, פרילוקי, ניז’ין, סלאבוטיץ’, וכן מנויים במחוזות צ’רניהיב, ניז’ין ופרילוקי. האנרגטיים החלו בעבודות שיקום חירום, אך היקף הניתוק עצמו מראה עד כמה מערכת האנרגיה נותרת פגיעה גם באביב, מחוץ לשיא עונת החורף.

בזפוריז’יה המתקפה החלה בסביבות 23:50. לפי דיווחי הממשל הצבאי האזורי, בעיר פרצה שריפה, נפצע גבר, ובתוצאה מהמתקפה נפגעו אובייקט תשתית, רכבים ובתים פרטיים. השירותים המבצעיים הצליחו למקם את השריפות, אך המצב עצמו הראה שוב שזפוריז’יה ממשיכה לחיות תחת איום כמעט מתמיד של מתקפות על הסביבה העירונית.

במחוז חרקוב מל”ט רוסי פגע בבית מגורים פרטי בבוגודוחוב. נפגעו גבר בן 42 ואישה בת 63. לאחר המתקפה פרצה שריפה, נפגעו שלושה בתים מגורים ומבנים חקלאיים. עבור התושבים המקומיים זה עוד תזכורת לכך שגם רחוק מקו העימות הפעיל, בית פרטי רגיל יכול להפוך למקום פגיעה בשניות.

מה מאחד את כל האירועים האלה

במבט ראשון, מדובר בסיפורים שונים: נמל במחוז אודסה, אנרגיה בצ’רניהיב, בתים בבוגודוחוב, תשתיות ומגזר פרטי בזפוריז’יה. אבל במציאות אלה חלקים מאסטרטגיה אחת.

רוסיה מפזרת מתקפות על סוגים שונים של מטרות, כדי לפגוע בו זמנית ביציבות המדינה, בכלכלה, באספקה, באנרגיה ובמצב הפסיכולוגי של האוכלוסייה האזרחית. בטקטיקה כזו כל אזור חווה את הדרמה שלו, אבל המטרה הכללית נשארת זהה — להפוך את תחושת המלחמה לקבועה וטוטאלית גם במקומות שבהם אין קרבות קרקעיים ישירים.

מה זה אומר עבור אוקראינה ולמה עוקבים אחרי זה בישראל

הצד האוקראיני כבר הזהיר שרוסיה מתכוננת להעצמה נוספת של הטרור האווירי ויכולה לנסות לבצע מתקפות מסיביות על שטח המדינה עד שבע פעמים בחודש. על רקע המתקפה הלילית, האזהרה הזו נראית לא כריטוריקה, אלא כחלק מתרחיש אמיתי שהופך בהדרגה לנורמה של המלחמה.

עבור ישראל יש כאן משמעות מקבילה מובנת ומדאיגה.

כאשר האויב מתמקד במתקפות מסיביות על ערים, תשתיות וסביבה אזרחית, מדובר לא רק במשימה צבאית. זו ניסיון לשחוק את החברה, להכריח את המדינה לחיות במצב של דאגה מתמשכת ולהפוך את השיקום לתהליך אינסופי. הקהל הישראלי מבין היטב את ההיגיון הזה, כי הוא עצמו חי באזור שבו איום אווירי ומתקפות על העורף הפכו מזמן לחלק מהלחץ האסטרטגי.

לכן המתקפה הלילית הנוכחית על אוקראינה חשובה לא רק כסיכום נוסף של הרס. היא מראה שהמלחמה הרוסית ממשיכה להתפתח בכיוון של טרור אווירי שיטתי, שבו נמצאים תחת מתקפה בו זמנית נמלים, רשתות חשמל, בתים מגורים ותשתיות עירוניות. ולכן, עבור אוקראינה, שאלת ההגנה האווירית, עמידות האנרגיה והגנת העורף האזרחי נותרת לא פחות חשובה מהמצב בקו החזית.

כל הכתבות של המחבר →
הצהרת נגישות / Заява про доступність / Заявление о доступности / Accessibility Statement / Déclaration d’accessibilité