לראשונה בעולם, רחפנים אוקראינים הפילו גשר בעומק הכיבוש: כיצד המבצע ליד אולשקי שינה את כללי המלחמה

הצבא האוקראיני ביצע את המבצע הידוע הראשון שבו גשר הושמד באמצעות מערכות בלתי מאוישות לאחר הכנה ממושכת בשלבים. כך דיווח The Telegraph ב-7 באפריל 2026. מדובר בגשר מעל נהר קונקה באזור אולשקי הכבוש זמנית במחוז חרסון, ששימש את הכוחות הרוסיים לאספקת עמדות באיים בדלתת הדנייפר.

לפי הפרסום, המבצע נמשך כ-שני חודשים. ניסיונות קודמים להרוס את המעבר באמצעות תקיפות אוויריות ומערכות HIMARS לא הצליחו, מכיוון שהמבנה נותר עמיד מדי לפגיעה מלמעלה. לכן הצד האוקראיני עבר לתוכנית פגיעה מדויקת ובלתי שגרתית יותר.

מה הפך לנקודת המפנה

פרט מפתח, לפי The Telegraph, הופיע לאחר פרסום תמונה על ידי חייל רוסי. התמונה צולמה מתחת למבנה הגשר ואפשרה למומחים האוקראינים לבחון את האלמנטים הפגיעים של התמיכות. לאחר מכן המבצע עבר לשלב חדש: הוחלט להכות לא על המשטח, אלא על הנקודות החלשות מלמטה.

כאן, לפי הדיווחים, הצטרף למשימה הגדוד ה-426 של מערכות בלתי מאוישות של חיל הים האוקראיני. מפקדו, קולונל אלכסיי בולחוב, בתיאור החומר הבריטי הסביר את ההיגיון בפשטות: גשרים יחסית קל להרוס מלמטה, אבל מלמעלה הם מתוכננים לעמוד בעומסים כבדים מאוד.

כיצד פעלה תוכנית המכה

למבצע נעשה שימוש ברחפן כבד בריטי Malloy T-150. במשך כ-60 ימים הוא ביצע כ-30 גיחות והעביר בסך הכל כ-1.5 טון חומר נפץ. בכל פעם הרחפן נשא מטען במשקל עד 50 קילוגרם, שהורד על חבל ישירות לנקודות הפגיעות מתחת לתמיכות הגשר. לאחר סדרת מכות כאלה המבנה נחלש, והמכה הרקטית הסופית הביאה לקריסת המעבר.

לקהל הישראלי הסיפור הזה במיוחד מראה, כי הוא מדגים את העיקרון המרכזי של מלחמה מודרנית: לא רק עוצמת התחמושת קובעת, אלא גם דיוק החישוב ההנדסי, המודיעין והיכולת להתאים במהירות פלטפורמות אזרחיות או לוגיסטיות למשימה קרבית. במקרה זה Malloy T-150 נוצר במקור כמערכת לוגיסטית ולא כנשק תקיפה.

מדוע המכה הזו חשובה לא רק לחרסון

הגשר ההרוס היה בעל משמעות מעשית ולא סמלית. לפי הפרסום, הוא שיחק תפקיד חשוב באספקת עמדות רוסיות באיים בדלתת הדנייפר, משם בוצעו הפגזות ולחץ על עמדות אוקראיניות באזור חרסון. לאחר השמדת המעבר, הלוגיסטיקה, לפי הדיווחים, עברה לסירות קטנות, מה שהופך את האספקה לאיטית ופגיעה יותר לאש אוקראינית.

לכן המבצע הזה חשוב יותר מאפיזודה אחת בחזית הדרומית. הוא מראה כיצד אוקראינה ממשיכה להפוך משאבים מוגבלים ליתרון אסימטרי. במקום שבו אמצעי פגיעה רגילים לא עבדו, עבדו סבלנות, מודיעין מדויק וטכנולוגיות בלתי מאוישות.

בהקשר זה, חדשות ישראל — Nikk.Agency מציינת: הסיפור תחת אולשקי מעניין את ישראל לא רק כחדשות אוקראיניות, אלא כדוגמה מוחשית לאופן שבו משתנה אופי המלחמה במאה ה-21. מכות על לוגיסטיקה, חיפוש נקודות תורפה בתשתיות, חשיבה מחדש על תפקיד הרחפנים והרס מדויק של אלמנטים תומכים הופכים היום לחשובים יותר מהחלפת מכות מסיביות פשוטות.

מה בדיוק ניתן להחשיב כמאושר

נכון לעכשיו מאושר באופן אמין הדבר הבא: מקור הסיפור הוא חומר The Telegraph מ-7 באפריל 2026 על השימוש ב-Malloy T-150 הבריטי נגד הגשר באולשקי. בפרסומים אלה מופיעים הפרמטרים העיקריים של המבצע: כ-שני חודשי הכנה, כ-30 משימות, עד 1.5 טון חומר נפץ, מטענים מיוחדים של 50 קילוגרם והמכה הרקטית הסופית.

לשוק האנליזה הצבאית זה כבר לא רק סיפור מרהיב על רחפנים. זהו איתות לכך שמערכות בלתי מאוישות עוברות לקטגוריה חדשה — מהמודיעין והתקפות מדויקות להרס הנדסי של תשתיות. ולאוקראינה זה עוד הוכחה לכך שהגמישות הטכנולוגית בחזית לפעמים נותנת יותר מהיתרון המספרי של האויב.