“הם סומכים על פוטין”: זלנסקי הצהיר שארה”ב התעלמה מהוכחות לשיתוף פעולה בין רוסיה לאיראן

ארה”ב נותנת אמון בפוטין. וזה בושה, אמר זלנסקי. נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי יצא בהצהרה חריפה על עמדת ארה”ב בנוגע לשיתוף הפעולה בין מוסקבה לטהראן, והאשים את וושינגטון בכך שלא הגיבו כראוי על הראיות שהוצגו על ידי קייב. על רקע זה, המנהיג האוקראיני הבהיר שהבעיה אינה רק בפעולות איראן ורוסיה, אלא גם באיך שחלק מההנהגה האמריקאית תופסת את כוונות הקרמלין.

על כך אמר זלנסקי בראיון לערוץ הטלוויזיה ב-9 באפריל 2026 לערוץ הטלוויזיה RAI.

לדברי זלנסקי, הצד האוקראיני ניסה להפנות את תשומת הלב של הבית הלבן לתיאום ההדוק בין מוסקבה לטהראן. מדובר, כך טוענת קייב, גם בהעברת נתונים שיכלו לשמש למתקפות על תשתיות קריטיות ועל מתקנים הקשורים לנוכחות האמריקאית באזור.

הצהרות אלו נשמעו על רקע גל חדש של מתיחות סביב איראן ועל רקע המלחמה המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה. לכן דברי נשיא אוקראינה חורגים הרבה מעבר לפולמוס דיפלומטי רגיל ונוגעים ישירות באינטרסים של ישראל, ארה”ב וכל המזרח התיכון.

האשמה כלפי וושינגטון

זלנסקי הצהיר שארצות הברית למעשה התעלמה מהטענות של קייב על האינטראקציה בין מוסקבה לטהראן. להערכתו, זה נראה כטעות פוליטית מסוכנת, שכן האמון בפוטין בתנאים כאלה רק מרחיב את המרחב לתיאום נוסף בין משטרים אנטי-מערביים.

הדגש מיוחד עוררה גם אמירה אחרת שלו. זלנסקי הדגיש שהוא נשאר אחד המעטים שאומרים לדונלד טראמפ את מה שהוא באמת חושב. באמירה זו נשמע לא רק הסגנון האישי של המנהיג האוקראיני, אלא גם גירוי ברור בכך שבפוליטיקה האמריקאית, לדעת קייב, עדיין לא מעריכים כראוי את המטרות האמיתיות של מוסקבה.

מה עומד מאחורי המילים הללו

עבור אוקראינה, הצהרות כאלה הן ניסיון להעביר לשותפים המערביים שהברית בין רוסיה לאיראן כבר מזמן הפסיקה להיות נושא משני. קייב מראה בעקביות שמוסקבה וטהראן פועלות לא במציאויות מקבילות, אלא בלוגיקה משותפת של לחץ על ארה”ב, על בעלות בריתה ועל כל ארכיטקטורת הביטחון שהתפתחה במשך עשרות שנים.

לכן מדובר לא רק במלחמה באוקראינה. אם טענות קייב על אינטראקציה עמוקה יותר בין רוסיה לאיראן נכונות, אז ההשלכות של זה מורגשות גם במזרח התיכון, גם באירופה וגם ביחסים של וושינגטון עם שותפיה המרכזיים.

למה זה חשוב לישראל

עבור הקהל הישראלי, הנושא הזה יש לו משמעות מיוחדת. איראן נשארת אחת האיומים המרכזיים למדינה היהודית, וכל סימן לכך שהיכולות שלה מתחזקות בעזרת סיוע רוסי, מעביר את הסיפור מהתחום הדיפלומטי לתחום הביטחון הישיר.

בירושלים מבינים מזמן שהאיום במזרח התיכון לא קיים בנפרד מהמלחמה באוקראינה. ככל שהקשר בין מוסקבה לטהראן מתהדק, כך קשה יותר להפריד בין המשברים הללו. כאשר אוקראינה מזהירה על תיאום רוסי-איראני, ישראל שומעת בכך לא רק איתות אוקראיני, אלא גם אזהרה ישירה לאזור שלה.

בהקשר זה, נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency שמה לב לנקודה מרכזית: מדובר כבר לא באפיזודות מבודדות, אלא בציר אינטרסים הולך ומתחזק, שבו רוסיה ואיראן נהנות מהחלשת ארה”ב, מהלחץ על בעלות בריתה ומהרעידה של היציבות האזורית.

המבט הישראלי על המצב

עבור ישראל, בסיפור הזה חשוב במיוחד שההנהגה האוקראינית למעשה מדברת על עיוורון אסטרטגי של חלק מהממסד האמריקאי. אם בוושינגטון ממשיכים לצאת מנקודת הנחה שניתן לנהל עם הקרמלין משחק פוליטי רגיל של פשרות, זה עלול להוביל לשגיאות חדשות גם באירופה וגם במזרח התיכון.

מנקודת מבט של הביטחון הישראלי, הבעיה כאן ברורה. טעות בהערכת כוונות איראן או שותפיה עולה ביוקר רב, במיוחד כשמדובר במודיעין, בתיאום צבאי ובתשתיות הקשורות לנוכחות האמריקאית באזור.

מה המשמעות של דברי זלנסקי בפועל

המשמעות הפוליטית של הצהרות אלו היא שקייב כבר לא רוצה להסתפק בניסוחים דיפלומטיים מרוככים. זלנסקי מבהיר בגלוי: אוקראינה רואה כל אמון בפוטין כמסוכן בתנאים שבהם רוסיה, לפי גרסתה, עוזרת לאיראן ובכך מחזקת את האיום הכללי על המערב.

עבור ארה”ב זהו איתות לא נעים, כי הוא מערער את היעילות של הגישה הנוכחית לקרמלין. עבור ישראל — זהו אישור נוסף לכך שהחזית האוקראינית והקשת של חוסר היציבות במזרח התיכון קשורות הרבה יותר ממה שרבים היו רוצים לחשוב.

בסופו של דבר, הצהרת זלנסקי נראית לא כהתקפה רגשית, אלא כניסיון להכריח את בעלי הברית להכיר במציאות חדשה. במציאות זו, רוסיה ואיראן פועלות בצורה מתואמת יותר ויותר, והמחיר של תגובה מאוחרת עלול להיות גבוה מדי לא רק עבור אוקראינה, אלא גם עבור ישראל, ארה”ב וכל האזור.