- March 30, 2026
- 10:24 pm
- בעולם
איראן ב-30 במרץ 2026 תקפה את אוקראינה עם האשמות חדשות על רקע המלחמה במזרח התיכון, וכינתה את קייב “שותפה לתוקפנות” בשל קשרים עם מדינות האזור והשתתפות מומחים אוקראינים בנושא המאבק ברחפנים. בתגובה, משרד החוץ האוקראיני הגיב בחריפות וללא מחוות דיפלומטיות: בקייב הזכירו כי דווקא איראן יחד עם רוסיה מאז 2022 מסייעת לתקוף ערים אוקראיניות באמצעות רחפנים.
לקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב לא רק כהחלפת הצהרות נוקשות נוספת בין טהראן לקייב. הוא שוב מראה דבר פשוט: איראן כבר מזמן פועלת לא בנקודה אחת על המפה. עקבותיה נמשכים גם למלחמה נגד אוקראינה, גם לערעור היציבות במזרח התיכון, וגם למערכת האיומים הכללית, שמולה מתמודדים בו זמנית גם ישראל וגם המדינה האוקראינית.
מדוע איראן האשימה את אוקראינה ב”שותפות”
הסיבה להתקפה החדשה מצד טהראן הייתה השתתפות מומחים אוקראינים להתמודדות עם רחפנים בעבודה עם מדינות האזור. הצד האיראני הציג זאת כהוכחה לכך שאוקראינה כביכול מעורבת ישירות בפעולות ארה”ב וישראל במזרח התיכון.
«ההכרה של אוקראינה בעובדה שליחת מאות מומחים לאזור זה כדי להתמודד עם איראן היא למעשה עדות לתמיכה חומרית ואופרטיבית בתוקפנות צבאית. ההתערבות של אוקראינה אינה מקרית, אלא מעידה על סיוע פעיל בשימוש בלתי חוקי בכוח נגד מדינה ריבונית. אוקראינה נושאת באחריות בינלאומית, הנובעת במקרה של סיוע או עזרה לצד אחר בביצוע פעולות בלתי חוקיות», — הצהיר אירוואני.
ההאשמות הללו נשמעו במכתב ששלח הנציג הקבוע של איראן באו”ם, אמיר סעיד אירוואני, למזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש ולמועצת הביטחון. בטהראן החליטו להציג את נוכחות המומחים האוקראינים לא כאלמנט של שיתוף פעולה הגנתי וטכני, אלא כצורה של “תמיכה חומרית ואופרטיבית” בפעולות נגד איראן.
הלוגיקה של הצד האיראני נראית צפויה: כל מי שעוזר להגן מפני רחפנים, מוכרז אוטומטית כמשתתף ב”תוקפנות”. זו תכנית נוחה למשטר שמשקיע שנים במלחמת רחפנים, מחמש את בעלי בריתו, מספק לרוסיה ואז מציג את עצמו כצד הנפגע.
מה בדיוק הצהיר הנציג האיראני
אמיר סעיד אירוואני טוען כי שליחת מומחים אוקראינים למדינות המזרח התיכון כביכול מוכיחה את השתתפותה הישירה של קייב בעימות הצבאי נגד איראן. יתר על כן, הוא ניסה להציג את אוקראינה כמדינה הנושאת באחריות בינלאומית על סיוע ב”שימוש בלתי חוקי בכוח” נגד מדינה ריבונית.
במקביל, איראן דחתה את ההאשמות כי שיתוף הפעולה הצבאי שלה עם מוסקבה, כולל אספקת רחפנים, מאיים על היציבות העולמית. טהראן כינתה טענות כאלה כרגיל חסרות בסיס, אף על פי שדווקא הרחפנים האיראניים הפכו מזמן לחלק מהמלחמה הרוסית נגד ערים אוקראיניות, תשתיות אנרגיה ותשתיות אזרחיות.
«ההאשמות שהועלו על ידי הנציג הקבוע של אוקראינה באו”ם אינן מבוססות על שום ראיות מהימנות, מטרתן להסיח את הדעת מהמלחמה התוקפנית המתמשכת נגד מדינה ריבונית איראן», — הצהיר הדיפלומט.
במהות, טהראן מנסה לבצע סיבוב תעמולתי ישן: להאשים את הקורבן ואת שותפיו במה שהיא עצמה עושה שנים רבות. לישראל המנהג הזה מוכר היטב. הדיפלומטיה האיראנית בנויה מזמן על אותו עיקרון — להסתיר את תפקידה בהסלמה ובמקביל לצעוק על “תוקפנות חיצונית”.
כיצד הגיב קייב ומדוע התגובה הזו חשובה לישראל
תגובת משרד החוץ האוקראיני הגיעה במהירות והייתה חריפה ביותר. דובר המשרד לענייני חוץ, גאורגי טיחי, הצהיר בפומבי כי נציג המשטר האיראני משקר, וכי איראן מאז 2022 יחד עם רוסיה משתמשת ברחפנים שלה נגד אוקראינה.
«איך להבין אם נציג המשטר האיראני משקר? אם שפתיו זזות, אז הוא משקר. כ-60,000 רחפנים שאיראן השתמשה בהם יחד עם רוסיה פגעו באוקראינה מאז 2022. אף רחפן אוקראיני מעולם לא פגע באיראן. את השקרן הזה היה צריך להיפטר מזמן יחד עם משטרו», — הצהיר דובר משרד החוץ האוקראיני.
הצד האוקראיני הזכיר את היקף המלחמה הזו ברחפנים. לדברי טיחי, כמעט 60 אלף רחפנים שאיראן השתמשה בהם יחד עם רוסיה פגעו באוקראינה מאז תחילת הפלישה המלאה. על רקע זה, במיוחד חזק נשמעת מחשבה אחרת שלו: אף רחפן אוקראיני מעולם לא פגע בשטח איראן.
זו לא רק תגובה רגשית. זו נוסחה פוליטית חשובה. קייב אומרת לטהראן: אתם לא יכולים להשתתף במלחמה אמיתית נגד אוקראינה ולעשות כאילו דווקא אוקראינה עברה את הקו האדום. לקהל הישראלי יש גם עצב מוכר בתגובה הזו. ישראל מתמודדת שנים רבות עם ניסיונות איראן למחוק את הגבול בין התוקפן לבין אלה שמגנים על עצמם מפני נשקה, רשתות הפרוקסי שלה וטכנולוגיות הטרור.
בלוגיקה כזו, הצהרות קייב נקראות הרבה יותר רחב מאשר רק התכתשות דיפלומטית. NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency כבר ציינו לא פעם שהניסיון האוקראיני והישראלי בשנים האחרונות חופף יותר ויותר דווקא בנושא האיום האיראני: רחפנים, פרוקסי אזוריים, מלחמת התשה, פגיעות בתשתיות אזרחיות וניסיון לכפות על העולם תמונה הפוכה של המתרחש.
מדוע נושא הרחפנים הפך לנושא משותף לאוקראינה ולמזרח התיכון
עוד לפני כמה שנים למישהו יכול היה להיראות שאוקראינה וישראל חיות במציאויות צבאיות שונות. היום זה כבר לא כך. הצבא האוקראיני והמומחים האוקראינים קיבלו ניסיון מעשי עצום בהדיפת פגיעות רחפנים איראניים. ודווקא בגלל זה קייב הפכה לנושאת ידע חשובה שמעניינת את מדינות המזרח התיכון.
לישראל ולשכנותיה יש לכך משמעות ישירה. איראן בונה משחק ארוך, שבו הרחפנים הפכו לאחד הכלים המרכזיים של לחץ, התשה והרחבת הסכסוך. אוקראינה הייתה אחת המדינות הראשונות שהתמודדה עם הטקטיקה הזו בקנה מידה כזה ונאלצה לפתח תגובה לא בתיאוריה, אלא תחת פגיעות יומיות.
לכן נוכחות המומחים האוקראינים באזור אינה “שותפות”, כפי שטהראן מנסה להחדיר, אלא תוצאה טבעית של מלחמה, שבה איראן עצמה עזרה ליצור את האיום. קייב פשוט הפכה את הניסיון הקשה שלה לידע מבוקש במקום שבו גם המודל האיראני של רחפנים הפך לגורם של חוסר יציבות.
מה עומד מאחורי הרטוריקה הנוכחית של טהראן
החריפות של איראן כלפי אוקראינה מוסברת לא רק על ידי עצבנות מהצהרות דיפלומטיות. טהראן מגיבה בעצבנות על עצם העובדה שהמומחיות האוקראינית במאבק ברחפנים הופכת לשימושית למדינות המזרח התיכון. זה שובר את התמונה המוכרת, שבה איראן הייתה רוצה להיות יצואנית הפחד ללא ייצוא נגדי של שיטות הגנה.
כעת טהראן מנסה להעביר את השיחה למישור המשפט הבינלאומי, הריבונות ו”תוקפנות” זרה. אבל הבעיה עבורה היא שמאחורי המילים הללו נראה היטב הרקע האמיתי של השנים האחרונות. איראן סיפקה טכנולוגיות ששימשו נגד אוקראינה. איראן עזרה לבנות תשתית למלחמת רחפנים. איראן פועלת מזמן כשחקן שרוצה להשפיע על כמה חזיתות בבת אחת — ממזרח אירופה ועד המזרח התיכון.
לישראל כאן המסקנה ברורה. כאשר איראן תוקפת את אוקראינה רטורית על סיוע לאזור במאבק ברחפנים, היא למעשה מודה שהניסיון האוקראיני הפך לא נוח עבורה. וזה כבר מדד. כלומר, קייב פגעה בנקודה כואבת עבור המשטר.
זו הסיבה שהסכסוך המילולי הנוכחי לא צריך להיתפס כמריבה דיפלומטית רגילה. זה חלק מתמונה רחבה יותר, שבה אוקראינה וישראל מוצאות את עצמן יותר ויותר באותו צד של איום משותף, ואיראן — בצד השני. וככל שטהראן מתרעמת יותר על השתתפות אוקראינית בנושאי ביטחון במזרח התיכון, כך מתברר יותר: מדובר לא בניסוחים, אלא בפחד מפני כך שנגד מלחמת הרחפנים האיראנית החלו לאסוף לא רק נשק, אלא גם ניסיון.