“אל תחמיצו הזדמנות ייחודית”: כיצד נתניהו השפיע על החלטת טראמפ להתחיל בעימות עם איראן, מדווחים מקורות

פחות מיומיים לפני תחילת מבצע צבאי רחב היקף של ארה”ב וישראל נגד איראן התקיימה שיחת טלפון מפתח בין דונלד טראמפ ובנימין נתניהו, שיכולה הייתה להשפיע על ההחלטה הסופית על המכה. לפי מקורות, אז נדונה האפשרות לחיסול המנהיג העליון של איראן עלי חמינאי.

כפי שכותב העיתון רויטרס, ראש ממשלת ישראל במהלך השיחה התעקש על ההזדמנות הייחודית להנחית מכה “מכרעת” על ההנהגה האיראנית, שלפי הערכות השותפים, הפכה לאחד הגורמים שדחפו את וושינגטון להתחיל את המבצע.

לפי מידע ממקורות, השיחה התקיימה פחות מ-48 שעות לפני תחילת המכות. שני המנהיגים קיבלו מידע מודיעיני על פגישה מתוכננת של חמינאי עם הסובבים הקרובים בטהרן, ולכן היה להם “חלון הזדמנויות” לחיסול ההנהגה האיראנית. באותו זמן, נתונים חדשים הצביעו על שינוי זמן הפגישה, ולכן ההחלטה של טראמפ ונתניהו דרשה פעולה מהירה.

כך, ראש ממשלת ישראל, שהביע זמן רב תמיכה בפעולות קשות נגד איראן, שכנע את טראמפ כי סיכוי כזה עשוי לא לחזור. בין הטיעונים הוזכרו גם איומים קודמים מצד טהרן, במיוחד ניסיונות אפשריים לארגן התנקשות בטראמפ במהלך השתתפותו בקמפיין הבחירות של 2024.

בזמן השיחה, נשיא ארה”ב כבר באופן כללי אישר את הרעיון של מבצע צבאי, אך הפרמטרים הסופיים וזמן ביצועו עדיין נקבעו. לפי מקורות, דווקא השילוב של נתוני מודיעין ועמדת המנהיג הישראלי יכלו להיות קטליזטור להחלטה להתחיל את המבצע, שקיבל את השם “זעם אפי”.

המכות החלו בבוקר ה-28 בפברואר, וכבר באותו יום טראמפ הודיע על מותו של חמינאי. בבית הלבן הצהירו כי מטרת המבצע הייתה השמדת תשתיות הטילים והימיות של איראן, וכן מניעת יצירת נשק גרעיני. באותו זמן, פרטי השיחה בין המנהיגים לא נמסרו באופן רשמי.

נתניהו עצמו דחה בפומבי את הטענה כי ישראל כביכול גררה את ארה”ב למלחמה והדגיש כי ההחלטה התקבלה אך ורק על ידי טראמפ. נשיא ארה”ב גם הצהיר מספר פעמים כי הפקודה למכה הייתה החלטה אישית שלו.

ההכנות למבצע התגבשו במשך מספר חודשים. ולאחר משא ומתן חסר תוצאות על תוכנית הגרעין של איראן בשנת 2024, וושינגטון החלה לשקול תרחיש כוחני. השלב הראשון של ההתקפות התקיים ביוני, כאשר כוחות ישראליים ואמריקאיים הנחיתו מכות על מתקני גרעין וטילים של איראן.

לאחר מכן נדונה גל שני של המבצע, במיוחד עם דגש על חיסול ההנהגה העליונה של איראן. לפי מקורות, ישראל בתחילה שקלה לפעול באופן עצמאי, אך לאחר מכן התיאום עם ארה”ב התחזק משמעותית.

גורמים נוספים שהשפיעו על החלטת טראמפ היו הפגנות המוניות באיראן ומבצע מוצלח של ארה”ב נגד ניקולאס מדורו בוונצואלה, שהדגימה לו את היעילות של תרחישים צבאיים מורכבים עם הפסדים מינימליים.

למרות הציפיות של חלק מהפקידים האמריקאים לגבי שינויים פוליטיים אפשריים בטהרן לאחר חיסול חמינאי, המודיעין העריך כי השלטון כנראה יעבור ליורש קשוח יותר. בסופו של דבר, המנהיג העליון החדש של איראן הפך לבנו מוג’תבא חמינאי.

לאחר תחילת המבצע, איראן הנחיתה מכות תגמול על מתקנים אמריקאים ובעלי ברית באזור. הסכסוך גרם לאבדות אנושיות משמעותיות, כולל בקרב האוכלוסייה האזרחית, וכן השלכות כלכליות חמורות – עליית מחירי הנפט והפרעה לנתיבי ים מרכזיים.

נזכיר כי דונלד טראמפ הורה לדחות את המכות של ארה”ב על תשתיות האנרגיה של איראן בחמישה ימים לאחר תחילת המשא ומתן בין הצדדים. לדבריו, ההחלטה התקבלה על רקע התייעצויות “פרודוקטיביות”, והשוק הגיב מיד – מחירי הנפט, במיוחד ברנט, ירדו בחדות.

לעומת זאת, באיראן הצהירו כי לא התקיימו שום משא ומתן עם דונלד טראמפ, ודבריו כונו ניסיון להרוויח זמן ולהשפיע על שוקי האנרגיה. בטהרן גם טוענים כי ההחלטה של ארה”ב לדחות את המכה קשורה לפחד מתגובה מצד איראן, וכן ציינו – ההתנגדות נמשכת.

כך, האירועים של הימים האחרונים מדגישים את חשיבותה של המדיניות הבינלאומית והשפעתה על הביטחון האזורי. חשוב לעקוב אחר התפתחות המצב, במיוחד בהקשר של היחסים בין ישראל לאיראן. מידע מפורט יותר ניתן למצוא בחדשות ישראל | Nikk.Agency.

מקור – focus.ua

חדשות ישראל Nikk.Agency