איראן מרחיבה את האיומים: מדוע אוקראינה וישראל עשויות להגביר את שיתוף הפעולה בתחום הביטחון

איומים איראניים שנשמעו כלפי אוקראינה אינם יכולים להיתפס כריטוריקה רגילה של סכסוך אזורי. עבור משטר האייתולות, אסטרטגיית ההסלמה הפכה מזמן לכלי הישרדות: ככל שהגיאוגרפיה של המשבר רחבה יותר, כך קל יותר לטהראן לטשטש אחריות ולמשוך שחקנים חדשים.

בהקשר זה, איומים על אוקראינה נראים לא רק כלחץ פוליטי, אלא גם כניסיון להרחיב את הסכסוך מעבר למזרח התיכון. עבור ישראל, לוגיקה כזו מוכרת מזמן – כך פועלות מבנים הקשורים למערכת המלחמות הפרוקסי האיראנית.

מדוע איומי טהראן יכולים לחרוג הרבה מעבר לטילים

הגורם הטילי אינו הכלי היחיד ללחץ

כאשר בטהראן מדברים על מכות אפשריות, זה לא בהכרח אומר התקפות טילים ישירות. מומחים מציינים: שאלת קיומם של מספיק טילים ארוכי טווח באיראן נותרת פתוחה.

גם אם ישנם טילים כאלה, המשטר עשוי להעדיף להשתמש בהם בתיאטראות קרובים יותר – בראש ובראשונה נגד ישראל או מדינות אחרות במזרח התיכון, שם יש למכות כאלה משמעות צבאית ישירה עבור טהראן.

לכן האיום האמיתי עשוי להיראות אחרת.

איראן כבר מזמן משתמשת בשיטות לחץ היברידיות – ממבני פרוקסי ועד פעולות סמויות דרך מדינות שלישיות.

אפשרות של התקפות טרור באירופה

בין הסיכונים הנדונים ביותר – הפעלת רשתות רדומות של מבנים איראניים מחוץ למזרח התיכון.

עוד הרבה לפני שלב המלחמה הנוכחי, חקירות בינלאומיות הראו כי שירותי הביון האיראניים והארגונים הקשורים אליהם משתמשים באופן פעיל ברשתות פליליות באירופה. מבנים כאלה יכולים למלא תפקידים של לוגיסטיקה, מימון וארגון פעולות.

לעיתים קרובות מדובר בשרשראות מתווכים מורכבות, דרכן מתבצעת תמיכה בקבוצות טרור.

בקרב המומחים גם נדונה מזמן האפשרות לתיאום בין מבנים איראניים לשירותי הביון הרוסיים, במיוחד בהקשר של עימות כללי עם מדינות המערב.

ישראל ואוקראינה: נקודות מגע בנושאי ביטחון

על רקע זה, תשומת לב מיוחדת מושכת הקשרים בין קייב לירושלים.

מצופה כי בקרוב עשוי להתקיים שיחה בין ראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו לנשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי. אחת הנושאים המרכזיים, לפי מקורות דיפלומטיים, תהיה ההתמודדות עם רחפנים איראניים.

טכנולוגיות למאבק ברחפנים

אוקראינה צברה בשנים האחרונות ניסיון ייחודי במאבק ברחפנים איראניים מסוג ‘שהד’, אשר משמשים באופן נרחב על ידי הכוחות הרוסיים.

למעשה, המדינה הפכה לאחד המרכזים העולמיים של ניסיון מעשי בהתמודדות עם מערכות כאלה – מטקטיקות גילוי ועד פתרונות טכנולוגיים ליירוטם.

ישראל, מצידה, פיתחה במשך עשורים את אחת המערכות היעילות ביותר לביטחון אנטי-טרוריסטי בעולם.

לכן, שיתוף הפעולה בין המדינות עשוי להיות מועיל הדדית:

• לאוקראינה יש ניסיון במאבק המוני ברחפנים;

• לישראל יש טכנולוגיות ייחודיות להגנה נגד טילים ולפעולות אנטי-טרוריסטיות.

לא במקרה נושא הביטחון הופך יותר ויותר לנושא לדיון בין שתי המדינות.

על רקע זה נשמעת יותר ויותר המחשבה על הצורך בשיתוף פעולה הדוק יותר. כפי שמציינים אנליסטים, חדשות – חדשות ישראל | Nikk.Agency מתמקדת באופן קבוע בכך שסינרגיה של ניסיון טכנולוגי אוקראיני ומערכת הביטחון הישראלית עשויה להיות גורם חשוב ליציבות אזורית.

האם אפשרי פורמט חדש של שותפות אסטרטגית

בשנים האחרונות ישראל ואוקראינה לעיתים קרובות נמצאו בצדדים שונים של זהירות דיפלומטית.

עם זאת, התפתחות המלחמה והגברת תפקידו של איראן משנים בהדרגה את התמונה הזו. ככל שטהראן משתתפת באופן פעיל יותר בסכסוכים דרך מבני הפרוקסי שלה ואספקת נשק, כך מתבררים יותר האינטרסים המשותפים של המדינות המתמודדות עם איומים אלה.

מדובר לא רק בטכנולוגיות צבאיות.

מאמצים משותפים יכולים לכלול:

• החלפת מידע מודיעיני;

• שיתוף פעולה בתחום אבטחת הסייבר;

• פיתוח שיטות חדשות להתמודדות עם רשתות טרור;

• תיאום פעולות נגד רחפנים איראניים ותוכניות טילים.

עבור ישראל זו הזדמנות לחזק את מערכת הביטחון האזורית.

עבור אוקראינה – הזדמנות לקבל גישה לאחד הניסיונות המפותחים ביותר בעולם בתחום האנטי-טרור וההגנה.

לכן, השיחות על שיתוף פעולה רחב יותר מפסיקות להיות תיאורטיות.

על רקע האיומים הגוברים מצד איראן, רבים מהאנליסטים סבורים כי ברית בתחום הביטחון בין קייב לירושלים עשויה להיות אחד הגורמים המרכזיים ליציבות בשנים הקרובות – הן למזרח התיכון והן לאירופה.