טראמפ תמך בפוטין, מה שהוביל לפילוג משמעותי בקרב מדינות המערב

הקמפיין הצבאי האמריקאי נגד איראן הפך באופן בלתי צפוי למשבר עמוק בתוך הברית המערבית. בעוד שארה”ב וישראל מנהלות פעולות צבאיות במזרח התיכון, המוטב העיקרי של הסכסוך, לדעת מנהיגים אירופיים, היא מוסקבה. זה הפך לסיבה לפילוג חסר תקדים בין וושינגטון ובעלות בריתה. בירות אירופה אחת אחרי השנייה מבקרות את פעולות ממשל דונלד טראמפ, והטון של הביקורת הזו הופך לקשה יותר מיום ליום.

כפי שמדווח “חווילה”, זה נאמר בחומר של The Wall Street Journal.

איראן חסמה את מצר הורמוז – מסדרון ימי מרכזי בין עומאן לאיראן, שדרכו עובר חמישית מהאספקה העולמית של נפט. זה מיד דחף את המחירים מעל לרף של $100 לחבית. נשיא צרפת עמנואל מקרון התקשר באופן אישי לעמיתו האיראני מסעוד פזשקיאן בדרישה לפתוח את המצר, אך תוצאות השיחות הללו עדיין אינן ידועות. עבור רוסיה, שהכלכלה שלה תלויה באופן קריטי בהכנסות מנפט, המצב התברר כמאוד מועיל: לפי הערכות אנליסטים, הקרמלין מרוויח כעת כ-$150 מיליון ביום. נשיא אוקראינה ולדימיר זלנסקי הצהיר ישירות שההחלטה האמריקאית להקל על הסנקציות עשויה להביא לרוסיה כ-$10 מיליארד נוספים – כסף שיילך ישירות להמשך המלחמה נגד אוקראינה.

אבן הנגף הייתה ההחלטה של ​​ממשל טראמפ להקל זמנית על הסנקציות נגד רוסיה לכאורה למען ייצוב שוק הנפט. מנהיגי מדינות ה-G7 קיימו ישיבת חירום – וכולם, מלבד טראמפ עצמו, הביעו התנגדות לצעד זה. קנצלר גרמניה פרידריך מרץ, שנחשב עד לאחרונה לאחד המבקרים המתונים ביותר של וושינגטון באירופה ותמך בתחילה במכה על איראן, שינה כעת את עמדתו בגלוי.

“אנחנו רואים בהקלת הסנקציות – מכל סיבה שהיא – טעות”, הוא אמר לעיתונאים.

מרץ גם הדגיש שהבעיה בשוק הנפט אינה במחסור בהיצע, אלא במתח הצבאי שמעלה את המחירים – ושום הגדלת אספקה לא תתקן זאת.

“ראשית כל, נשארת השאלה: מתי תסתיים המלחמה הזו ואיזו אסטרטגיה תיושם לסיומה? לשאלות אלו לא ניתנה תשובה”, הוסיף הקנצלר הגרמני.

ממשל טראמפ הסביר את צעדו משיקולים טכניים גרידא. שר האוצר סקוט בסנט הצהיר שמדובר אך ורק בנפט שכבר נמצא בים ועושה דרכו לקונים, הצעד הוא זמני ונמשך עד 11 באפריל, ולא יביא רווחים כספיים ממשיים לקרמלין, שכן רוסיה מקבלת את רוב הכנסות הנפט שלה ברגע ההפקה ולא במכירה. במקביל, ארה”ב ובעלות בריתה הכריזו על שחרור חסר תקדים של 400 מיליון חביות ממאגרי החירום – אך, כפי שציינו יועצי מרץ, גם זה לא הצליח לעצור את עליית המחירים.

עם זאת, טיעונים אלו לא שכנעו את בעלות הברית. ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר סירב להצטרף להחלטה האמריקאית על הסנקציות וכינה את המלחמה עצמה בלתי חוקית, והוסיף שלארה”ב אין “תוכנית אמיתית ומחושבת”. טראמפ הגיב בלעג: “זה לא צ’רצ’יל”. צרפת וספרד גם הן יצאו בביקורת חריפה. מדריד הלכה רחוק יותר – הגבילה את הגישה של הצבא האמריקאי לבסיס ימי מרכזי בים התיכון, המשמש לפעולות נגד איראן. האיחוד האירופי הצהיר רשמית שלא ישעה את הסנקציות נגד רוסיה וגינה את פעולות וושינגטון.

הסכסוך הצבאי פוגע באירופה גם במישור הכלכלי: מחירי האנרגיה עולים במהירות, שרשראות האספקה נקרעות, האיום של התקפות טרור מצד איראן וקבוצות הקשורות אליה – “חיזבאללה” ו”חמאס” – גובר. ממשלות מערביות מזהירות גם מפני גל פליטים חדש אפשרי. אבל הכואב ביותר עבור קייב ובירות אירופה הוא עיכובים באספקת נשק אמריקאי. דווקא עכשיו, כשוושינגטון ובעלות בריתה במפרץ הפרסי מוציאות תחמושת באופן פעיל, אירופה חוששת להישאר בסוף התור לאספקות חדשות. בסיכון – כולל מערכות הגנה אווירית שארה”ב מספקת לבעלות בריתה להעברה לאחר מכן לאוקראינה.

אנליסטים משמיעים אזעקה לגבי ההשלכות הרחבות יותר. מוג’טבה רחמן מקבוצת Eurasia מציין: האיחוד האירופי נכשל ב”מבחן האיראני” – לא הצליח להגן על האינטרסים שלו, לא להשפיע על מהלך האירועים, ולא אפילו להשתתף בדיפלומטיה שלפני המלחמה. במקביל, הצי האמריקאי מתחיל להרגיש עומס יתר במפרץ הפרסי – ובקרוב וושינגטון עשויה להיאלץ לפנות לאירופה לעזרה בפינוי מוקשים, הגנה אווירית ימית והגנה על הספנות. עם זאת, התשובה, מזהיר האנליסט, תהיה קרה – בהתחשב בכך איך אירופה מעריכה את פעולות ארה”ב.

האסטרטג הפולני סלאבומיר דבסקי התבטא בצורה חדה יותר, וציין שהקמפיין האמריקאי עלול להיכנס לספרי הלימוד על אסטרטגיה צבאית כדוגמה קלאסית ל”שרשרת טעויות” – במיוחד כאשר וושינגטון מתעלמת מניסיון בעלות בריתה ומסרבת להתייעץ איתן.

“האמריקאים צברו ניסיון אסטרטגי נפלא במשך 250 שנה בלבד, אבל הם היו יכולים להיות יעילים יותר אם היו מתייחסים לאירופה לא רק כמקור לסנטימנטים או טקס ברית, אלא כמקור של ידע אסטרטגי שנצבר בעמל רב”, הוא אמר.

איוון קרסטב מהמכון למדעי הרוח בווינה מזהיר מפני שבר עמוק יותר: “האירופאים לא היו מוכנים להאמין שהיחסים הטרנס-אטלנטיים כבר לא חשובים – אבל עכשיו עליהם להתעורר ולהתחיל להאמין בזה”. על רקע כל מה שקורה, אירופה חווה את תוכנית החימוש מחדש הגדולה ביותר מאז סיום המלחמה הקרה – והיא מבינה יותר ויותר שהיא עושה זאת בתנאים שבהם הסולידריות הטרנס-אטלנטית כבר אינה מובנת מאליה. השאלה האם נאט”ו תישאר ברית יעילה מול הסתירות הגוברות הופכת ליותר ויותר חריפה – ועדיין אין תשובה לכך.

זלנסקי חזה בעבר לרוסיה קריסה בלתי נמנעת וקבע את התנאי לשלום.

לאור האירועים הללו, חשוב להבין כיצד הם עשויים להשפיע על ישראל ועל האינטרסים האסטרטגיים שלה באזור. חדשות ישראל | Nikk.Agency

מקור – help.hvylya.net

חדשות ישראל Nikk.Agency