סרגיי אוסלנדר הסביר מדוע אי אפשר להשוות את המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה למתקפות של ישראל על איראן – וידאו

הפרק החדש של סרגיי אוסלנדר הוא לא רק תגובה רגשית לתעמולה הרוסית, אלא ניתוח מפורט של אחד מהתזות הכי מעיקות של הימים האחרונים: למה, לכאורה, מותר לישראל ולארה”ב להכות באיראן, ולרוסיה אסור היה לתקוף את אוקראינה. עבור הקהל הישראלי ודוברי הרוסית, הווידאו הזה הפך להסבר חשוב על המקום שבו מסתיימת ההחלפה התעמולתית ומתחילה המציאות.

למה כדאי לצפות בווידאו של סרגיי אוסלנדר דווקא עכשיו

ב-12 במרץ 2026 יצא בערוץ היוטיוב של סרגיי אוסלנדר פרק עם כותרת ישירה ופרובוקטיבית: “מותר לארה”ב ולישראל להפציץ – ולרוסיה אסור? נבחן את הסטנדרטים הכפולים“. במועד הפרסום היו לערוץ כ-702 אלף מנויים, ואוסלנדר עצמו מכנה את עצמו באתר הרשמי שלו כעיתונאי צבאי, סופר ובלוגר. שם גם מצוין שרכישת ספרים ומרצ’נדייז עוזרת לתמוך בעבודת הערוץ שלו ובפרויקטים המידעיים.

אבל העיקר כאן הוא לא המספרים ולא ההכרה של המחבר. העיקר הוא עצם עצב השיחה. כי זו בדיוק השאלה שמנסים שוב ושוב להטיל על הקהל דובר הרוסית: אם ישראל וארה”ב מכות באיראן, אז למה רוסיה לא יכלה לעשות את אותו הדבר כלפי אוקראינה?

אוסלנדר עונה על זה ללא מחוות דיפלומטיות. והוא עושה זאת בסגנון המוכר לקהל שלו: בחדות, באירוניה, עם דוגמאות שמובנות לא רק למומחים צבאיים, אלא גם לצופים רגילים.

על מה הפרק הזה ומה התזה המרכזית שלו

במהותו, הווידאו בנוי סביב שני נושאים גדולים.

הראשון הוא הניסיון להרוס את התזה שהוטלה על ידי התעמולה על “סטנדרטים כפולים”. המחבר מראה למה, לדעתו, אין כמעט שום דבר משותף בין הפלישה הרוסית לאוקראינה לבין פעולות ישראל נגד האיום האיראני – לא מבחינת ההיסטוריה, לא מבחינת ההיגיון, ולא מבחינת החוק הבינלאומי.

השני הוא ויכוח עם נרטיב פופולרי אחר: כאילו איראן “בעצם מנצחת”, גם אם התשתית הצבאית שלה נהרסת, רשת הפרוקסי שלה נחלשת, וההנהגה סובלת הפסדים. אוסלנדר מנתח גם את המבנה הזה, ומראה כיצד במשטרים אוטוריטריים לעיתים קרובות מנסים למכור לקהל שלהם את התבוסה כצורה של ניצחון.

זו הסיבה שהפרק הזה עובד לא כתגובה רגילה ליום, אלא כהצגה של מערכת שלמה של טיעונים. הוא מופנה לא רק לאלה שכבר תומכים בישראל או באוקראינה, אלא גם לאלה שעדיין מנסים לשים סימן שוויון בין תוקפנות להגנה עצמית.

למה ההשוואה בין רוסיה לישראל, לפי גרסת אוסלנדר, לא עובדת

הטיעון המרכזי של המחבר נשמע בצורה חדה ביותר: אוקראינה לא איימה על רוסיה בהשמדה, לא הקיפה אותה ברשת של קבוצות חמושות בשליטתה ולא ניהלה מדיניות רבת שנים של הכנה למכה טוטאלית נגד המדינה הרוסית.

איראן, לעומת זאת, בלוגיקה של הווידאו הזה מוצגת כמשטר שבנה במשך שנים תשתית אנטי-ישראלית – פוליטית, צבאית ואידיאולוגית. אוסלנדר מזכיר את הרטוריקה של ההנהגה האיראנית, את כוחות הפרוקסי, את הקונספט של “טבעת האש” סביב ישראל ואת העובדה שעבור החברה הישראלית זה לא פולמוס מופשט, אלא שאלה של ביטחון פיזי.

וכאן עבור הקורא של נאנובסטי חשוב לא רק העמדה של המחבר עצמו, אלא גם צורת ההגשה. הוא לא נכנס למבנים אקדמיים. הוא מדבר בשפה שמובנת היטב לישראל דוברת הרוסית: אם מדינה אחת מכינה במשך שנים רבות במה למכה נגד מדינה אחרת, ואז מקבלת תגובה, אי אפשר להשוות זאת מכנית לפלישה אימפריאליסטית של מדינה שכנה, שהרסה בעצמה את מערכת הערבויות הביטחוניות.

קו נפרד – אוקראינה והלוגיקה השגויה של “ולכם מותר”

אחד הקטעים החזקים ביותר של הפרק הזה הוא איך אוסלנדר מנתח את מבנה השאלה עצמה. לא רק התשובה, אלא השאלה עצמה.

כי הנוסחה “למה להם מותר ולנו אסור?” בנויה מלכתחילה כך, כאילו לרוסיה כבר היה זכות למלחמה, ועכשיו היא פשוט דורשת יחס שווה. מחבר הווידאו שובר את המבנה הזה מהיסוד. לפי גרסתו, לא מדובר בכך שלכאורה מרשים לאחדים יותר מאשר לאחרים. מדובר בכך שאי אפשר לשים על אותו לוח מדינה שהחלה פלישה מלאה למדינה שכנה, ומדינה שמגיבה לאיום מוצהר ומערכתי על קיומה.

זה רגע חשוב גם עבור הקהל האוקראיני וגם עבור הקהל הישראלי. כי התעמולה הרוסית מנסה כבר זמן רב להשתמש במזרח התיכון כרקע נוח להלבנת המלחמה שלה נגד אוקראינה. היום זה נעשה במיוחד באופן פעיל: דרך השוואות מזויפות, דרך החלפת מונחים, דרך ניסיון להציג את התוקפן כצד הנפגע.

נגד ההחלפה הזו עובד הפרק החדש של אוסלנדר.

למה הווידאו הזה חשוב לישראל

עבור ישראל, טקסטים כאלה ווידאו כאלה חשובים גם כי המלחמה מתנהלת כבר לא רק בשמיים, בים או דרך קבוצות פרוקסי. היא מתנהלת גם במרחב המידע.

החלק דובר הרוסית של האינטרנט, במיוחד הקשור למרחב הפוסט-סובייטי, מנסה באופן קבוע להציג את ישראל כ”אוקראינה החדשה”, “אנלוגיה לרוסיה”, “דוגמה לצביעות המערב” או כל מבנה תעמולתי נוח אחר. המטרה ברורה: לטשטש את הגבול בין תוקפנות להגנה, בין התפשטות לתגובה לאיום.

על רקע זה, הופעתם של וידאו כאלה – זה כבר לא רק פובליציסטיקה של מחבר. זו חלק ממאבק רחב יותר על המשמעויות. ובהקשר זה, נאנובסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה בחומרים כאלה לא רק סיבה תקשורתית, אלא גם שיחה ציבורית חשובה על איך בדיוק להסביר את המציאות הישראלית לצופה דובר הרוסית.

לא סיכום, אלא הזמנה לצפייה

סרגיי אוסלנדר עובד מזמן בז’אנר של תגובה צבאית קשה. האתר הרשמי שלו מתאר אותו כמחבר של דיווחים מנקודות חמות, ספרים וחומרים אנליטיים, וערוץ היוטיוב עצמו אסף עד מרץ 2026 קהל של יותר מ-700 אלף מנויים.

הפרק החדש הוא דוגמה טובה לאיך אפשר לדבר על דברים מורכבים בלי בירוקרטיה ובלי פחד לקרוא לתעמולה תעמולה. גם אם לא מסכימים עם כל מילה של המחבר, קשה לא להכיר: הווידאו פוגע בדיוק בעצב של הרגע.

כי הוויכוח היום לא רק על טילים, גבולות ודוקטרינות צבאיות. הוא על הזכות לבהירות. על היכולת להבחין בין מלחמה להשמדת השכן לבין מכה נגד משטר שהכין במשך שנים את השמדתך.

וזו הסיבה שהפרק הזה כבר יוצא מגבולות התגובה הרגילה ביוטיוב. עבור צופים רבים בישראל, באוקראינה ומחוצה לה הוא הופך למסגרת נוחה, קשה ומובנת לתשובה על אחת השאלות הכי רעילות של השבועות האחרונים.

ווידאו “מותר לארה”ב ולישראל להפציץ – ולרוסיה אסור? נבחן את הסטנדרטים הכפולים”

אתר עם מרצ’נדייז של סרגיי אוסלנדר https://www.sergeyauslender.com/

“ברכישת ספרים ומרצ’נדייז, אתם תומכים בעבודת הערוץ שלנו. תודה רבה על עזרתכם”.

ווידאו – https://www.youtube.com/watch?v=pzdf5BUdGtg

…

…