«למה אנחנו צריכים לעזוב את אדמתנו?» — זלנסקי הסביר מה מסתתר מאחורי ‘תוכנית השלום’ של הקרמלין לגבי דונבאס

נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי הצהיר כי הרעיון לסיים את המלחמה באמצעות נסיגת הכוחות האוקראינים מדונבאס אינו קשור למציאות. לדבריו, הצעות כאלה למעשה נותנות לרוסיה אפשרות להתארגן מחדש ולהכין שלבים חדשים של תוקפנות.

כך אמר המנהיג האוקראיני בראיון לערוץ הטלוויזיה האיטלקי Rai Italia ב-5 במרץ 2026, כשהגיב להצהרות מוסקבה כי הסכסוך יכול להסתיים אם אוקראינה תעזוב את דונבאס. זלנסקי הדגיש: לוגיקה כזו כבר נשמעה לא פעם מהקרמלין, אך בכל פעם היא לוותה לא בשלום, אלא בהגברת פעולות הלחימה.

נשיא אוקראינה ציין כי קייב אינה יכולה לבנות אסטרטגיית ביטחון על הבטחות של מדינה שכבר הפרה הסכמים בינלאומיים מספר פעמים.

דונבאס כקו ההגנה המרכזי של אוקראינה

מדוע קייב אינה סומכת על הצהרות הקרמלין

בהתייחסו להצהרות ההנהגה הרוסית על אפשרות הפסקת המלחמה בתנאים מסוימים, זלנסקי אמר במפורש: אי אפשר לסמוך על מילים כאלה. לדעתו, הניסיון של השנים האחרונות מראה שהצהרות דיפלומטיות של מוסקבה משמשות לעיתים קרובות ככלי להרוויח זמן.

הוא הזכיר כי גם בתקופות של משא ומתן או ירידה זמנית בעוצמת פעולות הלחימה, הצבא הרוסי המשיך לחזק את הנוכחות הצבאית ולהתכונן למתקפות חדשות.

לדברי זלנסקי, זו הסיבה שאוקראינה צריכה לשקול כל משא ומתן אך ורק דרך הפריזמה של ערבויות ביטחוניות אמיתיות ולא הבטחות פוליטיות.

«למרות כל המילים שנשמעו בעבר מצד רוסיה, התוקפנות רק התחזקה. אנחנו פשוט לא יכולים לסמוך על הצד הרוסי», הצהיר נשיא אוקראינה.

מדוע נסיגת הצבא האוקראיני יוצרת סיכונים חדשים

זלנסקי הסביר כי ההצעה לנסיגת הכוחות האוקראינים מדונבאס למעשה משמעותה החלשת ההגנה של המדינה. כיום הביצורים והקווים הקדמיים האוקראינים מגבילים את האפשרויות של הצבא הרוסי למבצעי התקפה רחבי היקף.

אם עמדות אלו יינטשו, רוסיה תקבל יתרון משמעותי ותוכל להגדיל במהירות את הלחץ על אזורים אחרים באוקראינה.

על פי הערכות ההנהגה האוקראינית, הצבא הרוסי יוכל לשמור על כוחות גדולים – מכמה מאות אלפים ועד כמעט מיליון חיילים – בהתאם להיקף המבצעים העתידיים.

זלנסקי הדגיש כי הקרמלין עשוי לנצל את ההפסקה האפשרית להתארגנות מחדש של הכוחות, חידוש הציוד והכנת תוכניות התקפה חדשות.

משא ומתן והצעות לדמיליטריזציה

מה דנים המתווכים

במהלך התייעצויות דיפלומטיות בינלאומיות נדונו אפשרויות שונות לפתרון אפשרי של הסכסוך. בין ההצעות שנשקלו בשלבים שונים של המשא ומתן, הוזכרו אזורים דמיליטריזציה, קווי הפרדה זמניים ואפילו תרחישים של חילופי שטחים.

עם זאת, לדברי זלנסקי, אפשרויות כאלה נושאות סיכונים חמורים. כל ויתור יכול להפוך לנקודת מוצא לדרישות חדשות מצד הקרמלין.

הנשיא הדגיש כי האסטרטגיה הרוסית לעיתים קרובות בנויה על הרחבה הדרגתית של הדרישות לאחר קבלת הוויתורים הראשונים.

מדוע קייב רואה תרחיש כזה כמסוכן

המנהיג האוקראיני ציין כי נסיגת הכוחות מדונבאס עשויה לפתוח לצבא הרוסי דרך להמשך התקדמות. זה יוצר איום לא רק על האזורים המזרחיים, אלא על כל מערכת ההגנה של אוקראינה.

לדברי זלנסקי, עמדות מחוזקות של הכוחות המזוינים של אוקראינה הן שמגבילות כעת את יכולות ההתקפה הרוסיות.

«הוא צריך זמן כדי להתכונן, לאייש חטיבות ודיוויזיות נוספות. לשם כך נדרש זמן. וזה בדיוק מה שאני רואה כמטרה האמיתית של הצעות כאלה», הסביר הנשיא.

הוא גם שאל שאלה רטורית שהפכה למחשבה המרכזית של נאומו: מדוע אוקראינה צריכה לסמוך על הבטחות מוסקבה ולעשות צעדים שעלולים להחליש את הביטחון שלה.

הקשר הגלובלי של המלחמה

המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה הפכה מזמן לגורם במדיניות הגלובלית. היא משפיעה על הביטחון של אירופה, על שוקי האנרגיה ועל היחסים הבינלאומיים בין מעצמות גדולות.

לכן כל הצעה לסיום הסכסוך נבחנת לא רק בקייב ובמוסקבה, אלא גם בבירות מדינות המערב.

אנליסטים מציינים כי האסטרטגיה של הקרמלין לעיתים קרובות בנויה על ניסיון לנצל הפסקות דיפלומטיות לחיזוק הפוטנציאל הצבאי.

בדיוק על היבט זה שמים לב המומחים והעיתונאים שמנתחים את התפתחות הסכסוך. בפרט, בפרסומים של НАновости — Новости Израиля | Nikk.Agency מודגש כי מודל כזה כבר יושם על ידי רוסיה בעבר והוביל לסבבים חדשים של מלחמה.

מדוע דונבאס נשארת שאלה מרכזית במלחמה

דונבאס נשארת אחד האזורים המרכזיים במלחמה. השליטה באזור זה יש לה חשיבות אסטרטגית הן לאוקראינה והן לרוסיה.

עבור מוסקבה הוא מהווה כלי לחץ על קייב ודרך לשמור על חוסר יציבות מתמדת באזור. עבור אוקראינה מדובר בשמירה על שלמות טריטוריאלית והגנה על המדינה.

זלנסקי הדגיש כי אוקראינה אינה יכולה להסכים לתרחיש שבו הביטחון של המדינה תלוי בהבטחות של התוקפן.

לדבריו, המלחמה תסתיים לא כאשר אוקראינה תיסוג משטחה, אלא כאשר תיעלם האפשרות להמשך תוקפנות.

זו הסיבה ששאלת דונבאס נשארת מרכיב מרכזי הן באסטרטגיה הצבאית של קייב והן במשא ומתן הבינלאומי על עתיד הביטחון של אירופה.