העולם על סף: מועצת הביטחון של האו”ם דנה בדחיפות במתקפות על איראן ובסיכון למלחמה גדולה

ישיבת החירום של מועצת הביטחון של האו”ם הראתה את העיקר: המצב סביב איראן הופך במהירות למשבר גלובלי, שהשלכותיו עשויות לצאת הרבה מעבר לגבולות המזרח התיכון. המזכיר הכללי של האו”ם אנטוניו גוטרש הזהיר במפורש – הסלמה נוספת עלולה להוביל לעימות רחב היקף עם השלכות חמורות על האוכלוסייה האזרחית והיציבות האזורית.

בעצם, העולם הדיפלומטי מצא את עצמו מול תרחיש מוכר: ההיגיון הצבאי מתחיל להקדים את המשא ומתן.

האו”ם מזהיר מפני הסיכון להרחבת המלחמה

בנאום בישיבת החירום, אנטוניו גוטרש הצהיר כי יש לעשות כל מאמץ כדי לעצור את המשך התפתחות הסכסוך.

עמדת המזכיר הכללי של האו”ם

גוטרש גינה את התקיפות האוויריות של ארה”ב וישראל על שטח איראן, והדגיש כי פעולות כאלה מעלות שאלות רציניות מבחינת המשפט הבינלאומי והוראות אמנת האו”ם.

לדבריו, הדרך היחידה למנוע תרחיש קטסטרופלי היא חזרה מיידית של הצדדים למשא ומתן דיפלומטי.

ראש האו”ם ציין גם בנפרד כי פעולות התגובה של איראן הובילו להפרת הריבונות של כמה מדינות באזור – בחריין, עיראק, ירדן, כווית, קטאר, ערב הסעודית ואיחוד האמירויות הערביות.

כך, הסכסוך כבר למעשה יוצא מגבולות העימות הדו-צדדי.

בסדר היום הבינלאומי, אותו מנתח בפירוט נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, נשמעת יותר ויותר ההערכה: המזרח התיכון נמצא בנקודה שבה כל החלטה שגויה עלולה להפעיל תגובת שרשרת ביטחונית.

ארה”ב וישראל מצהירות על זכותן להגנה עצמית

הצד האמריקאי נקט עמדה נוקשה בישיבת מועצת הביטחון.

הטיעונים של וושינגטון

הנציג הקבוע של ארה”ב באו”ם מייק וולטז הצהיר כי פעולות הצבא האמריקאי הן חוקיות ומכוונות אך ורק למניעת הופעת נשק גרעיני באיראן.

לדבריו, מדובר לא במדיניות אלא בביטחון גלובלי.

ארצות הברית, הדגיש הדיפלומט, נוקטת צעדים שהיא רואה כהכרחיים למניעת איום אסטרטגי.

העמדה הישראלית נשמעה בצורה ישירה עוד יותר.

הנציג הקבוע של ישראל באו”ם דני דנון הצהיר כי התקיפות היו נחוצות כדי להסיר את האיום הקיומי.

לדבריו, ישראל פועלת מראש כדי שמשטר רדיקלי, בעל טילים בליסטיים ופוטנציאל גרעיני, לא יוכל לאיים לא על הישראלים ולא על העולם כולו.

תגובת איראן, תגובת רוסיה, סין ואירופה

המשלחת האיראנית יצאה בביקורת חריפה על המתרחש.

הנציג הקבוע של איראן באו”ם אמיר סעיד אירוואני הצהיר כי כתוצאה מהתקיפות האוויריות נהרגו ונפצעו מאות אזרחים. הוא כינה את המתרחש פשע מלחמה והאשים את מועצת הביטחון בהתעלמות מהאזהרות של טהראן על עליית המתח.

הדיפלומט האיראני הציב שאלה מרכזית בפני הקהילה הבינלאומית: האם כל מדינה יכולה בכוח לקבוע את העתיד הפוליטי של מדינה אחרת.

עם זאת, הנציג האיראני לא התייחס להצהרות על מותו האפשרי של המנהיג העליון עלי חמינאי, שהושמעו בעבר על ידי פוליטיקאים מערביים וישראלים.

רוסיה גינתה את התקיפות של ארה”ב וישראל ודרשה הפסקה מיידית של הפעולות הצבאיות. הנציג הקבוע של רוסיה ואסילי נבנזיה קרא לחזור להסדר דיפלומטי על בסיס המשפט הבינלאומי ואיזון האינטרסים.

סין נקטה עמדה זהירה יותר, והצהירה על דאגה עמוקה מהעלייה החדה במתח ותמכה בצורך במשא ומתן.

במקביל, מנהיגי בריטניה, צרפת וגרמניה יצאו בהצהרה משותפת, וקראו לחדש את תהליך המשא ומתן בין ארה”ב לאיראן על תוכנית הגרעין.

מדינות אירופה עם זאת, ביקרו בחריפות את התקיפות האיראניות באזור והדגישו את העמדה העקרונית: עתיד המדינה צריך להיקבע על ידי העם האיראני עצמו.

כעת הצהרות דיפלומטיות נשמעות כמעט במקביל לאירועים הצבאיים.
וזה בדיוק מה שהופך את המצב למסוכן במיוחד – העולם מנסה לעצור את הסכסוך כבר לאחר שההסלמה למעשה החלה.