אוקראינה וישראל נמנות עם מקבלי הנשק הגדולים ביותר מגרמניה בשנת 2026

אוקראינה וישראל נכנסו לרשימת היעדים הגדולים ביותר ליצוא הצבאי הגרמני במחצית הראשונה של שנת 2026. אוקראינה תפסה את המקום הראשון עם אישורים לאספקה בשווי של יותר מ-2.5 מיליארד אירו, וישראל הגיעה למקום השישי עם נתון של כמעט 800 מיליון אירו.

ממשלת גרמניה פרסמה ב-15 ביולי 2026 סטטיסטיקה ראשונית של אישורי יצוא שהונפקו מינואר עד יוני. הערך הכולל של נשק ומוצרים צבאיים אחרים שהחברות הגרמניות הורשו לספק ללקוחות זרים הגיע ל-13.87 מיליארד אירו.

זהו נתון שיא: במשך שישה חודשים גרמניה אישרה יותר יצוא צבאי מאשר בשנים מלאות מסוימות. מתוך הסכום הכולל, כ-9.6 מיליארד אירו מתייחסים ישירות לנשק מלחמה – כלי רכב קרביים, ארטילריה, תחמושת ומערכות אחרות הכפופות לפיקוח ממשלתי מחמיר ביותר. עוד כ-4.3 מיליארד אירו היוו מוצרים צבאיים אחרים, כולל תחבורה, אלקטרוניקה, מערכות אופטיות, רכיבים וציוד תמיכה.

אוקראינה שומרת על המקום הראשון

היעד הנפרד הגדול ביותר ליצוא הצבאי הגרמני היה שוב אוקראינה.

במחצית הראשונה של שנת 2026, הרשויות הגרמניות אישרו אישורי יצוא לאוקראינה בסכום של כ-2.52 מיליארד אירו. זהו כ-18% מהערך הכולל של כל האישורים שהונפקו על ידי גרמניה במחצית השנה.

בברלין מקשרים ישירות את ההחלטות הללו עם תמיכה בזכותה של אוקראינה להגנה עצמית נגד התוקפנות הרוסית. אוקראינה נשארת המדינה היחידה מחוץ לנאט”ו שקיבלה נתח כה גדול של אישורי יצוא גרמניים.

אחרי אוקראינה ברשימת המקבלים הגדולים נמצאים:

בהמשך נמצאות לטביה, נורבגיה, אסטוניה וסלובניה.

הרשימה מראה שחלק ניכר מהיצוא הצבאי הגרמני קשור לחיזוק הביטחון האירופי והאגף המזרחי של נאט”ו. עם זאת, אוקראינה תופסת מקום מיוחד במערכת זו: היא לא רק רוכשת מוצרים גרמניים, אלא משתמשת בהם ישירות להגנה מפני הפלישה הרוסית.

גרמניה מספקת לאוקראינה מערכות הגנה אווירית, ארטילריה, כלי רכב קרביים ומשוריינים, תחמושת, נשק קל, ציוד רפואי ואמצעי הגנה אישיים. בנוסף לאספקה ממחסני הבונדסוור, ברלין מממנת ייצור ציוד על ידי חברות גרמניות והזמנות מחברות במדינות אחרות. מאז תחילת הפלישה הרוסית המלאה, גרמניה סיפקה או שמרה עבור אוקראינה כ-55.5 מיליארד אירו בתמיכה צבאית. עוד כ-41 מיליארד אירו מתייחסים לסיוע אזרחי.

כפי שמציין נאנוווסטי — חדשות ישראל, סכומים אלו אינם ניתנים לחיבור מכני עם נתון אישורי היצוא. מדובר בצורות שונות של תמיכה ובשיטות חישוב שונות.

ישראל קיבלה אישורים כמעט ל-800 מיליון אירו

ישראל תפסה את המקום השישי בין המדינות הנפרדות, וקיבלה אישורים ליצוא צבאי גרמני בשווי כולל של 799.34 מיליון אירו.

לישראל, שהתמודדה בשנים האחרונות עם מגבלות ומחלוקות פוליטיות סביב אספקת נשק אירופית, סכום זה נראה משמעותי. עם זאת, הנתונים שפורסמו אינם מצביעים על כך שגרמניה אישרה להעביר לישראל כמעט 800 מיליון אירו של פצצות אוויר, טילים או תחמושת ארטילרית.

יותר מ-60% מהיקף הישראלי קשור לפרויקט הגנה ימי גדול אחד. זהו לפחות 480 מיליון אירו. ממשלת גרמניה לא ציינה רשמית את המערכת או הספינה שלגביה הונפק האישור.

בעבר קישרו כלי תקשורת גרמניים אישורים גדולים למוצרים צבאיים ימיים עם אספקת צוללת חדשה לישראל INS Drakon, שנבנתה על ידי חברת ThyssenKrupp Marine Systems. עם זאת, בסטטיסטיקה שפורסמה על ידי הממשלה, שם הפרויקט לא נחשף, ולכן לא ניתן לטעון שכל הסכום הנקוב מתייחס דווקא לצוללת זו.

עוד כמעט 20% מהאישורים שהונפקו בכיוון הישראלי מתייחסים לשיתוף פעולה בין חברות הגנה גרמניות וישראליות לטובת הבונדסוור עצמו. במילים אחרות, חלק מהמוצרים עשויים להיות מופנים פורמלית לישראל לצורך פיתוח, עיבוד או אינטגרציה, ולאחר מכן לשמש את הכוחות המזוינים הגרמניים.

הסכום הנותר מתייחס למוצרים צבאיים שלפי החוק הגרמני אינם מסווגים כנשק מלחמה ישיר. מדובר ברכיבים, אלקטרוניקה, מערכות תחבורה, אמצעי תצפית, תקשורת וציוד אחר.

זהו הבהרה חשובה לקורא הישראלי. המספר של 799 מיליון אירו אינו מציין כמה נשק גרמניה כבר העבירה פיזית לצה”ל והיכן הוא עשוי להיות בשימוש.

אישור יצוא אינו אומר אספקה

הטעות העיקרית של כותרות רבות היא שאישור יצוא מוצג כנשק שכבר הועבר.

למעשה, הרישיון אומר שממשלת גרמניה אישרה לחברה גרמנית לחתום על חוזה ולייצא מוצר מסוים. בין הנפקת האישור לאספקה בפועל עשויים לעבור חודשים או אפילו שנים.

חלק מהציוד המאושר עדיין צריך להיות מיוצר. פרויקטים ימיים גדולים, מערכות הגנה אווירית וציוד משוריין בדרך כלל מסופקים בשלבים. חלק מהחוזים עשויים להתבצע בכמה משלוחים, והעלות שלהם נכנסת לסטטיסטיקה כבר ברגע הנפקת האישור.

בנוסף, נתוני היצוא אינם מראים מי בדיוק משלם על האספקה. זה יכול להיות ממשלת המדינה המקבלת, התקציב הפדרלי הגרמני, קואליציה בינלאומית או מדינה שלישית.

לכן, נכון יותר לומר שאוקראינה וישראל הפכו לאחד מהמקבלי האישורים הגדולים ביותר ליצוא נשק ומוצרים צבאיים גרמניים, ולא קיבלו את כל הנשק הזה במהלך ששת החודשים הראשונים של שנת 2026.

עבור אוקראינה, חלק מהסיוע עשוי בכלל לא להופיע בסטטיסטיקת היצוא הגרמנית. גרמניה מממנת ייצור נשק ישירות במפעלים אוקראיניים, רוכשת מוצרים מחברות במדינות שלישיות, משלמת על הכשרת חיילים ומספקת תיקון למערכות שכבר הועברו.

מאז תחילת המלחמה המלאה, כמעט 26 אלף חיילים אוקראיניים עברו הכשרה בגרמניה. הוצאות אלו הן גם חלק מהתמיכה הצבאית, אך אינן מתייחסות ליצוא נשק.

שני כיוונים שונים של מדיניות גרמנית

מיקומן של אוקראינה וישראל בדירוג אחד אינו אומר שגרמניה מנהלת מדיניות זהה כלפי שתי המדינות.

הכיוון האוקראיני קשור בעיקר לניסיון לעצור את התוקפנות הרוסית ולהגן על מערכת הביטחון האירופית. עבור ברלין, תבוסת אוקראינה תסמן הגברת האיום מצד רוסיה על כל היבשת.

היחסים בין גרמניה לישראל מבוססים על אחריות היסטורית של גרמניה לשואה, שיתוף פעולה בתחום הביטחון ופרויקטים משותפים בתחום ההגנה במשך שנים רבות. במקביל, האספקות לישראל נותרות נושא למחלוקות פוליטיות ומשפטיות בתוך גרמניה.

עם זאת, שיתוף הפעולה הצבאי-תעשייתי בין שתי המדינות הוא דו-צדדי. גרמניה לא רק מספקת לישראל מוצרים צבאיים, אלא גם רוכשת מערכות ישראליות. אחד הדוגמאות המפורסמות ביותר היה מערכת ההגנה מפני טילים Arrow 3, שנרכשה על ידי ברלין מישראל.

עבור נאנוווסטי — חדשות ישראל חשוב במיוחד להבחין בין הצהרות פוליטיות, רישיונות יצוא, אספקות ממשיות וסכומים כוללים של סיוע צבאי. אחרת, המספרים הגדולים יוצרים רושם שכל הנשק המאושר כבר הועבר למקבלים ונמצא בשימוש.

גרמניה הופכת לאחד המרכזים הצבאיים המרכזיים באירופה

הנתונים השיאים של המחצית הראשונה של שנת 2026 מעידים על שינוי משמעותי במדיניות ההגנה הגרמנית.

לאחר עשורים של זהירות, גרמניה מגדילה את הוצאותיה הצבאיות, מרחיבה את ייצור התחמושת, הציוד ומערכות ההגנה האווירית, תוך שהיא מספקת לבעלי ברית ושותפים.

אוקראינה נשארת המקבלת הנפרדת הגדולה ביותר של אישורים — 2.52 מיליארד אירו. ישראל עם נתון של כ-799 מיליון אירו תופסת את המקום השישי, אך חלק ניכר מהסכום הזה קשור לפרויקט ימי ולשיתוף פעולה תעשייתי לטובת גרמניה.

כך, הדירוג החדש משקף לא רק את היקפי הסחר בנשק. הוא מראה על שני כיוונים אסטרטגיים של מדיניות גרמנית: תמיכה באוקראינה במלחמה נגד התוקפנות הרוסית ושימור השותפות הצבאית-טכנית עם ישראל.