ישראל בין הקונים המרכזיים של קמח ודגנים אוקראיניים: מה מראים נתוני הייצוא 2025/26

אוקראינה בעשרת החודשים של עונת 2025/26 שמרה על נוכחות ניכרת בשווקים החיצוניים של מוצרי עיבוד דגנים, אף על פי שבמספר קטגוריות הייצוא היה נמוך מרמת השנה שעברה. עבור ישראל, הסטטיסטיקה הזו חשובה לא רק כחדשות חקלאיות, אלא גם כחלק מתמונה רחבה יותר של קשרי מזון עם אוקראינה בזמן מלחמה.

לפי נתוני איגוד ‘בורושנומלי אוקראיני’, ביולי-אפריל של שנת השיווק 2025/26 אוקראינה ייצאה 52.6 אלף טון קמח חיטה. זה נמוך ב-3.5% מאשר בתקופה המקבילה של העונה הקודמת, כאשר נפח המשלוחים עמד על 54.7 אלף טון.

ישראל במבנה זה נשארת בין הקונים הבולטים. בעשרת החודשים של העונה היא ייבאה 4.5 אלף טון קמח חיטה אוקראיני ונכנסה לחמישייה הגדולה אחרי מולדובה, פלסטין, צ’כיה וספרד.

קמח אוקראיני וישראל: למה המספרים האלה חשובים

עבור הקהל הישראלי, ייצוא מוצרי עיבוד דגנים מאוקראינה אינו סטטיסטיקה מופשטת. השוק הישראלי תלוי באספקה חיצונית יציבה של חומרי גלם למזון ומוצרים מוגמרים, ואוקראינה, למרות המלחמה, הפגיעות בתשתיות והסיכונים הלוגיסטיים, ממשיכה לשמור על עמדות במספר קטגוריות.

במיוחד ניכרת תפקיד ישראל במגזר סוגי קמח אחרים. ביולי-אפריל של העונה הנוכחית אוקראינה ייצאה 1.4 אלף טון של מוצר זה לעומת 4.2 אלף טון בשנה הקודמת. הירידה משמעותית, אך דווקא ישראל הפכה ליבואן הראשי בקטגוריה זו – 606 טון.

בהמשך נמצאות מולדובה עם 374 טון, פולין עם 113 טון וצ’כיה עם 107 טון. כלומר, במגזר נפרד של מוצרי עיבוד דגנים, ישראל לא רק אחת הקונים, אלא למעשה כיוון מפתח.

דגנים וגרנולות: ישראל שוב בחלק העליון של הרשימה

ייצוא דגנים וגרנולות מאוקראינה בעשרת החודשים של 2025/26 MG עמד על 21.8 אלף טון. לשם השוואה: באותה תקופה של העונה הקודמת המדד היה גבוה יותר – 27.4 אלף טון.

הקונה הראשי הייתה מולדובה, שייבאה 6.4 אלף טון. אך ישראל תפסה את המקום השני עם 4.8 אלף טון, ועקפה את רומניה וקוסטה ריקה.

זה מראה שמוצרי עיבוד דגנים אוקראיניים נשארים מבוקשים בישראל גם על רקע ירידה כללית בייצוא בחלק מקבוצות המוצרים. עבור שוק שבו שאלות של יציבות מזון קשורות לעיתים קרובות לביטחון, מחירים ולוגיסטיקה, כיווני אספקה כאלה יש להם משמעות מעשית.

היכן הייצוא הצטמצם והיכן גדל

במוצרים מעובדים בדרכים אחרות, אוקראינה גם הראתה ירידה. ביולי-אפריל 2025/26 MG הייצוא עמד על 49.6 אלף טון לעומת 53.0 אלף טון בשנה הקודמת.

בחמישייה הגדולה של הקונים של מוצר זה נכנסו רומניה, טורקיה, גרמניה, פולין ובריטניה. ישראל במגזר זה לא מצוינת בין המובילים, אך התמונה הכללית חשובה: עיבוד הדגנים האוקראיני ממשיך לעבוד על שווקים שונים, מחלק את האספקה בין אירופה, המזרח התיכון ואזורים אחרים.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency שמה דגש דווקא על ההיבט הישראלי של הסטטיסטיקה הזו: במספר קטגוריות ישראל לא נעלמת מפרופיל הייצוא האוקראיני, אלא נשארת בין הכיוונים הראשיים. זה במיוחד ניכר בסוגי קמח אחרים, דגנים וגרנולות.

במקביל, ייצוא הסובין כמעט ולא השתנה. בעשרת החודשים של העונה הנוכחית אוקראינה סיפקה לחו”ל 308.2 אלף טון סובין. בשנה הקודמת המדד עמד על 308.5 אלף טון, כלומר ההבדל מינימלי.

הקונה הגדול ביותר של סובין הייתה טורקיה – 220.3 אלף טון. בין היבואנים המרכזיים האחרים נמנים סוריה, רומניה, פולין והונגריה.

מוצרי פסטה וקוסקוס: גידול למרות הזהירות הכללית של השוק

על רקע הירידה במספר קטגוריות, במיוחד בולט ייצוא מוצרי פסטה וקוסקוס. כאן אוקראינה, להיפך, הגדילה את האספקה.

בעשרת החודשים של 2025/26 MG הייצוא של מוצר זה הגיע ל-25.2 אלף טון. בעונה הקודמת באותה תקופה היה 21.8 אלף טון.

היבואן הראשי של מוצרי פסטה וקוסקוס אוקראיניים הייתה גרמניה – 5.5 אלף טון. בהמשך נמצאות מולדובה, בריטניה, רומניה ולטביה.

מה זה אומר עבור ישראל וייצוא אוקראיני

המסקנה העיקרית מהנתונים האלה היא שעיבוד הדגנים האוקראיני נשאר חלק משרשרת המזון הבינלאומית, גם אם מדדים מסוימים ירדו. עבור אוקראינה זהו עניין של הכנסות מטבע חוץ, העמסת מפעלים ושמירת גיאוגרפיית הייצוא.

עבור ישראל – זהו עוד דוגמה לכך שהקשר עם המגזר החקלאי האוקראיני אינו מוגבל לדגנים כחומר גלם. באספקה נוכחים קמח, דגנים, גרנולות ומוצרים אחרים עם ערך מוסף.

במיוחד חשוב שישראל מופיעה מיד במספר רשימות של קונים גדולים. זה הופך את הנושא לא רק לכלכלי, אלא גם גיאופוליטי: המוצרים האוקראיניים ממשיכים להגיע לשוק הישראלי בתקופה שבה רוסיה מנסה להרוס את התשתית האוקראינית, ללחוץ על מסלולי הייצוא ולהשתמש בביטחון המזון ככלי לחץ.

הנתונים ליולי-אפריל 2025/26 MG מראים תמונה מעורבת. בקמח חיטה, סוגי קמח אחרים, דגנים ודגנים מעובדים יש ירידה. בסובין – יציבות בפועל. במוצרי פסטה וקוסקוס – גידול בטוח.

אבל עבור ישראל הפרט המפתח הוא אחר: המדינה נשארת בין הקונים החשובים של מוצרי עיבוד דגנים אוקראיניים. וכל עוד הקשר הזה נשמר, הכיוון המזון האוקראיני-ישראלי נשאר חי, מעשי ומשמעותי לשני הצדדים.