גוטרש בדמשק דרש מישראל להפסיק את “ההפרות” של הסכם 1974

מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש כינה את פעולות ישראל בסוריה “בלתי מקובלות” ודרש להפסיק את ההפרות של הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974. עם זאת, ישראל טוענת כי נכנסה לאזור החיץ לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד בשל הופעת קבוצות איסלאמיסטיות חמושות בגבולה ואיום חזרה על תרחיש ה-7 באוקטובר.

הביקור הראשון של ראש האו”ם בסוריה מזה 17 שנים

מזכ”ל האו”ם אנטוניו גוטרש במהלך נסיעתו לדמשק דרש מישראל להפסיק את הפעולות הצבאיות בשטח הסורי ולכבד את הסכם הפרדת הכוחות שנחתם על ידי ישראל וסוריה ב-31 במאי 1974.

בפרסום שהועלה ב-26 ביולי 2026 ברשת החברתית X, כתב גוטרש:

“הפרות ישראל את הסכם הפרדת הכוחות משנת 1974 אינן מקובלות ויש להפסיקן.”

הוא גם הצהיר כי יש לכבד במלואו את הריבונות, העצמאות, האחדות והשלמות הטריטוריאלית של סוריה.

ההצהרה נשמעה במהלך הביקור הראשון של מזכ”ל האו”ם המכהן בסוריה מאז 2009. גוטרש הגיע לדמשק ב-25 ביולי בהזמנת ההנהגה הסורית החדשה וכינה את הנסיעה “ביקור סולידריות”. ראש האו”ם האחרון שביקר בבירה הסורית היה באן קי-מון – זה קרה שנתיים לפני תחילת המלחמה הסורית.

מיד לאחר הגעתו נפגש גוטרש עם נשיא התקופה המעברית אחמד א-שרע. בשיחות השתתף גם שר החוץ הסורי אסעד א-שיבאני.

הנושאים המרכזיים היו שיקום המדינה ההרוסה, סיוע בינלאומי, החזרת פליטים, סגירת מחנות לעקורים פנימיים ושיקום מוסדות המדינה הסוריים. גוטרש הדגיש כי מדינה שעברה מלחמה כה קשה לא תוכל להשתקם בכוחות עצמה.

מה אמר גוטרש על ישראל

במהלך מסיבת עיתונאים משותפת עם ראש משרד החוץ הסורי, התייחס גוטרש בנפרד למצב ליד רמת הגולן.

הוא הצהיר כי המתרחש באזור זה הוא “בלתי מקובל לחלוטין”, והזכיר את עמדת האו”ם, לפיה רמת הגולן נחשבת לשטח סורי. המזכ”ל קרא לקהילה הבינלאומית ולמועצת הביטחון של האו”ם לפעול להפסקת ההפרות של השלמות הטריטוריאלית של סוריה.

אסעד א-שיבאני, שעמד לצד גוטרש, דרש את היציאה “המיידית והבלתי מותנית” של הכוחות הישראליים מהאזורים שנכבשו לאחר נפילת משטר בשאר אל-אסד.

כך, ביקור מזכ”ל האו”ם הפך עבור ההנהגה הסורית החדשה להזדמנות להעלות את נושא פעולות ישראל לרמה בינלאומית גבוהה יותר.

מה קרה לאחר נפילת משטר אסד

המצב בגבול ישראל-סוריה השתנה בחדות ב-8 בדצמבר 2024, כאשר משטר בשאר אל-אסד נפל ודמשק עברה לשליטת קואליציה חמושה בראשות אחמד א-שרע.

לאחר התפרקות מבני המדינה הסוריים, נכנס הצבא הישראלי לאזור החיץ שבשליטת האו”ם ותפס עמדות נוספות בצד הסורי, כולל אזורים אסטרטגיים ליד הר חרמון.

ישראל גם ביצעה מאות תקיפות על מתקנים צבאיים סוריים, מחסני נשק, מערכות הגנה אווירית, בסיסי טילים, שדות תעופה ומתקנים אחרים. ההנהגה הישראלית הסבירה את הפעולות הללו בצורך למנוע מהנשק האסטרטגי של צבא אסד לשעבר להגיע לארגוני ג’יהאד.

משימת האו”ם UNDOF תיעדה עלייה משמעותית בתנועות צה”ל באזור החיץ. בדצמבר 2024 הודיעו נציגי המשימה לישראל כי נוכחות הכוחות הישראליים באזור זה מהווה הפרה של ההסכם משנת 1974.

מה קובע ההסכם משנת 1974

הסכם הפרדת הכוחות בין ישראל לסוריה נחתם בז’נבה ב-31 במאי 1974 לאחר מלחמת יום הכיפורים.

המסמך אינו הסכם שלום ואינו קובע יחסים דיפלומטיים בין ישראל לסוריה. מטרתו הייתה להפסיק את הלחימה בחזית הסורית ולהפריד פיזית בין צבאות שתי המדינות.

בהתאם להסכם נקבעו:

• קו פריסת הכוחות הישראליים;
• קו פריסת הכוחות הסוריים;
• אזור חיץ ביניהם;
• אזורים להגבלת כמות הכוחות והנשק הכבד;
• מנגנון פיקוח מטעם האו”ם.

באותו יום קיבלה מועצת הביטחון של האו”ם את החלטה מס’ 350 והקימה את UNDOF – כוחות האו”ם לפיקוח על הפרדת הכוחות. המשימה צריכה לפקח על הפסקת האש ולעקוב אחר ביצוע ההסכם.

ב-25 ביוני 2026 האריכה מועצת הביטחון פה אחד את המנדט של UNDOF בעוד שישה חודשים.

עמדת ישראל: לאחר ה-7 באוקטובר ההבטחות הקודמות אינן מספיקות

ישראל דוחה את הטענה כי פעולותיה הן ניסיון לכבוש שטח סורי.

בהצהרה רשמית של משרד החוץ הישראלי מ-12 בדצמבר 2024 נאמר כי לאחר נפילת משטר אסד נכנסו קבוצות חמושות לאזור החיץ, הפרו את ההסכם משנת 1974 ותקפו עמדות של כוחות השלום UNDOF.

ישראל הצהירה כי נאלצה לפעול להגנת הגבול מפני ארגוני ג’יהאד ולמנוע תרחיש דומה לפיגוע הטרור ב-7 באוקטובר 2023. בשלב הראשוני נקראה הפעולה “מוגבלת וזמנית”.

עבור ישראל השאלה המרכזית אינה רק המעמד המשפטי של אזור החיץ, אלא גם מי שולט בפועל בדרום סוריה.

אחמד א-שרע עמד בעבר בראש מבנה סורי הקשור ל’אל-קאעידה’. הוא ניתק את הקשרים עם הארגון הטרוריסטי ב-2016, והקואליציה בראשותו הפילה את משטר אסד בדצמבר 2024. עד נובמבר 2025 היה א-שרע תחת סנקציות מועצת הביטחון של האו”ם הקשורות לטרור.

הממשלה הסורית החדשה מצהירה כי היא שואפת ליציבות ואינה מעוניינת במלחמה עם ישראל. עם זאת, ההנהגה הישראלית דורשת לא רק הבטחות, אלא גם שליטה ממשית על הקבוצות החמושות, דמיליטריזציה של דרום סוריה והבטחות שאיראן, ‘חיזבאללה’ או ארגוני ג’יהאד לא יוכלו לשקם תשתיות צבאיות ליד הגבול הישראלי.

עבור נאנוווסטי — חדשות ישראל חשוב להדגיש: בהצהרה הקצרה של גוטרש מוצגות פעולות ישראל בעיקר כהפרת ריבונות סוריה. עם זאת, הטיעונים של ישראל על התפרקות מערכת הביטחון הקודמת, התקפות על עמדות האו”ם והאיום מצד איסלאמיסטים חמושים כמעט ולא הוזכרו.

משא ומתן בין ישראל לסוריה

למרות העימות הציבורי, נציגי ישראל וסוריה מנהלים משא ומתן בתיווך ארצות הברית.

ב-5 בינואר 2026 חידשו הצדדים את הדיון על הסכם ביטחוני אפשרי. סוריה דורשת את החזרת הצבא הישראלי לעמדות שהחזיק לפני ה-8 בדצמבר 2024, הפסקת התקיפות והכרה בריבונות הסורית.

ישראל דורשת דמיליטריזציה של חלק מדרום-מערב סוריה, הגנה על האוכלוסייה הדרוזית ויצירת מנגנון שימנע מכוחות עוינים להתקרב לרמת הגולן. בתחילת המשא ומתן ישראל לא הסכימה בפומבי לנסיגה מלאה לקווים שהיו קיימים לפני נפילת אסד.

לכן, המחלוקת סביב ההסכם משנת 1974 אינה רק היסטורית או משפטית. מסמך זה נחשב כבסיס למערכת ביטחון חדשה אפשרית בין שתי המדינות, שעדיין נמצאות במצב מלחמה פורמלי.

תקרית חדשה במהלך ביקור גוטרש

בבוקר ה-26 ביולי דיווחה סוכנות הידיעות הסורית SANA על הופעה חדשה של חיילים ישראלים בכפרים מעריה ואל-ערדה באגן נהר הירמוק במערב מחוז דרעא.

לפי הגרסה הסורית, יחידות ישראליות נכנסו לאזור עם ציוד צבאי והקימו מחסום זמני. ישראל לא הגיבה באופן ספציפי לאירוע זה בזמן הופעת הדיווחים, ולא הובאו אישורים עצמאיים לכל הנסיבות המוצהרות.

SANA גם הציגה נתונים של רשת זכויות האדם הסורית, הטוענת כי מאז ה-8 בדצמבר 2024 תועדו יותר מ-403 פעולות קרקעיות ישראליות במחוזות דרעא וקונייטרה. מספרים אלו מוצגים על ידי הצד הסורי ודורשים בדיקה עצמאית.

ביקור חשוב לא רק עבור ישראל

הנסיעה של גוטרש יש לה משמעות רחבה יותר. זהו אחד הסימנים הבולטים ביותר לחזרתה של סוריה לזירה הדיפלומטית הבינלאומית לאחר עשורים של שלטון משפחת אסד וכמעט 14 שנות מלחמה הרסנית.

מזכ”ל האו”ם ביקר בעיר העתיקה של דמשק, במסגד אומיה ובכלא הצבאי סדנאיה, שהפך לסמל לעינויים, רציחות והיעלמויות תחת משטר אסד.

לפני ההנהגה החדשה של סוריה עומדות בעיות עצומות. לפי הערכות האו”ם, כ-90% מאוכלוסיית המדינה חיה בעוני. הבנק העולמי העריך את העלויות הנדרשות לשיקום לאחר המלחמה בכ-216 מיליארד דולר.

בנוסף, התקופה המעברית מלווה בשפיכות דמים בין קבוצות דתיות ואתניות שונות. בשנת 2025 נהרגו כמעט 1500 עלווים באזורים החופיים של סוריה על ידי כוחות הקשורים לשלטון החדש. מאוחר יותר נהרגו מאות נציגים של הקהילה הדרוזית במהלך עימותים בדרום המדינה. גוטרש דרש בעבר לחקור את האירועים הללו ולהעמיד את האחראים לדין.

מה משמעות ההצהרה של גוטרש

עבור דמשק, דברי מזכ”ל האו”ם היו תמיכה דיפלומטית בדרישה לנסיגה מלאה של הכוחות הישראליים.

עבור ישראל, המצב נראה אחרת: ההסכם משנת 1974 יכול לעבוד רק אם בצד הסורי קיימת סמכות המסוגלת לשלוט בגבול, למנוע קבוצות טרוריסטיות ולמלא את ההתחייבויות שנלקחו.

לאחר הפיגוע ב-7 באוקטובר, ישראל אינה מוכנה עוד לראות בנוכחות בינלאומית או בהסכמים כתובים ערובה מספקת לביטחון. לכן, נסיגת צה”ל, ככל הנראה, תהיה תלויה לא בהצהרות האו”ם, אלא בהסכם קונקרטי שיכלול דמיליטריזציה של דרום סוריה, פיקוח בינלאומי ומנגנוני תגובה לאיומים.

נאנוווסטי — חדשות ישראל רואה צורך לשקול את הצהרת גוטרש בהקשר מלא. ריבונות סוריה היא עקרון חשוב במשפט הבינלאומי, אך לישראל יש גם זכות לדרוש שהשטח ליד גבולה לא יהפוך לפלטפורמה חדשה של איראן, ‘חיזבאללה’ או ארגוני ג’יהאד.

דווקא הסתירה בין שתי הדרישות הללו – הריבונות הסורית והביטחון הישראלי – תקבע את המשך המשא ומתן סביב ההסכם משנת 1974.