162 רחפנים רוסיים בלילה: ילדה בת 4 נהרגה בצ’רניגוב

כותרת גוגל: רוסיה תקפה את אוקראינה עם 162 רחפנים: ילדה בת 4 נהרגה בצ’רניהיב

בלילה רוסיה שלחה לאוקראינה 162 רחפנים מסוגים שונים, כולל רחפני שאהד ריאקטיביים. ההגנה האווירית האוקראינית דיווחה על 134 מטרות שהופלו או דוכאו, אך במקביל אישרה פגיעות ב-18 מיקומים. בצ’רניהיב רחפן אחד פגע בבית מגורים: אישה וילדה בת ארבע נהרגו.

הבקשות ‘התקפת רוסיה על אוקראינה ב-26 באוגוסט 2026’, ‘162 רחפנים על אוקראינה’, ‘מכה בצ’רניהיב’ ו’שאהד ריאקטיביים’ מתארות לילה אחד, אך לא את אותו מספר. 162 הוא מספר הרחפנים שהושקו בדיווח הבוקר של כוחות האוויר האוקראיניים, 134 הוא מספר המטרות שההגנה האווירית עד 08:00 חשבה שהופלו או דוכאו, ו-18 הוא מספר המיקומים שבהם נרשמו פגיעות. אי אפשר לחסר את המספרים הללו באופן מכני זה מזה.

מחבר: R.Verter

26 באוגוסט 2026. בסביבות חמש בבוקר רחפן רוסי פגע בבית מגורים פרטי בצ’רניהיב, מרכז מחוז כ-140 קילומטרים צפונית לקייב. בבית היו שלושה אנשים. ילדה בת ארבע עשרה אושפזה. במהלך עבודות החיפוש, המחלצים מצאו אישה בת 49 וילדה בת ארבע מתות. הבית עצמו כמעט נהרס בשריפה, האש פגעה במבנים חקלאיים ובחנות סמוכה.

אני מתחיל דווקא מצ’רניהיב ולא ממספר הרחפנים שהושקו. המספר 162 נראה טוב בכותרת ומאפשר להשוות בין התקפה המונית אחת לאחרת. אבל להבנת המתרחש הוא לא מספיק. בלילה הזה היו בו זמנית סוגים שונים של רחפנים, דיכוי אלקטרוני, מטרות ריאקטיביות, דיווחים על איום בליסטי, מכות בכמה אזורים ותוצאות שונות לחלוטין על הקרקע.

162 רחפנים – והמספר 134, שמבלבל בקלות

לפי נתוני כוחות האוויר האוקראיניים, ההתקפה האווירית החלה בסביבות 18:00 ב-25 באוגוסט. רוסיה השיקה 162 רחפנים מסוגי שאהד, ‘גרברה’, ‘פרודיה’ ואחרים. בין השאהד הצבא ציין במיוחד את הגרסאות הריאקטיביות. אזורי השיגור היו ליד קורסק, אורל ופרימורסקו-אחטרסק ברוסיה, וכן בשטחים הכבושים – באזור דונצק וגווארדייסקי בחצי האי קרים.

עד 08:00 הצבא האוקראיני דיווח על 134 רחפנים שהופלו או דוכאו. רחפן הוא כלי טיס בלתי מאויש; בשפה היומיומית הישראלית המילה הקרובה ביותר היא כטב”ם. אבל הניסוח ‘הופל או דוכא’ כאן עקרוני.

חלק מהרחפנים אכן מושמדים באש: באמצעים נגד מטוסים, קבוצות ניידות, תעופה או מערכות אחרות. חלקם עשויים להיות מנוטרלים על ידי לוחמה אלקטרונית – מערך אמצעים שמפריע לניווט ולקשר של הרחפן. עבור הקורא הישראלי חשוב לא לדמיין כל ‘דיכוי’ כהפלה קלאסית של טיל נגד מטוסים.

יש גם מלכודת אריתמטית שנייה. מתוך 162 אי אפשר פשוט לחסר 134 ולכתוב: ’28 רחפנים פרצו’. כוחות האוויר דיווחו על פגיעות ב-18 מיקומים ונפילת שברים בעוד שלושה. מיקום אחד יכול לקבל יותר מפגיעה אחת; חלק מהמטרות עשויות ללכת לאיבוד, ליפול או להיות מסווגות סופית רק לאחר הדיווח הראשון. הדיווח הבוקר עצמו נקרא מקדמי.

עבור נאנוווסטי — חדשות ישראל ההבדל הזה חשוב גם כי הקהל הישראלי רגיל לראות את יעילות ההגנה האווירית באחוזים. הנוסחה האוקראינית לדיווח בנויה אחרת, ותנאי המלחמה לא מאפשרים להעביר מדד יירוט ישראלי אחד למצב האוקראיני ללא הסתייגויות.

בצ’רניהיב רחפן אחד פגע בבית פרטי

בסטטיסטיקה הבוקרית צ’רניהיב היא אחת מ-18 מיקומי הפגיעות. על הקרקע זה נראה אחרת לגמרי.

הרשויות העירוניות דיווחו שלאחר המכה התלקח בית מגורים פרטי. האש כמעט הרסה את המבנה. בפנים היו אישה בת 49 ושתי ילדות – בת ארבע וארבע עשרה. אני במכוון לא קורא להן אם ובנות או אחיות: בהודעות הרשמיות שפורסמו עד כה, שאותן בדקתי, מצוינים הגיל והמספר של האנשים שהיו בבית, אך הקשרים המשפחתיים בכל ההודעות לא נרשמו באותו אופן. להוסיף אותם מעצמי יהיה לא נכון.

את הילדה בת הארבע עשרה העבירו לבית החולים. במהלך עבודות החיפוש וההצלה נמצאו גופות האישה והילדה בת הארבע. שירות החירום של אוקראינה – דסנ”ס, בערך מקביל בתפקידו לשירות הכבאות וההצלה הישראלי כבאות והצלה בחלק מהפעולות ההצלה והכיבוי, – אישר שני הרוגים וילד פצוע.

מועצת העיר צ’רניהיב ציינה את גיל האישה ההרוגה – 49 שנים. את אותו מספר מביאים כעת מקורות אחרים בהסתמך על הרשויות המקומיות. לכן הגרסה הקודמת שהופיעה בכמה דיווחים על 39 שנים לא צריכה לשמש כשוות ערך.

ב-26 באוגוסט הוכרז בצ’רניהיב כיום אבל. בעיר הוחלט להוריד את הדגלים הלאומיים ולוותר על אירועים בידוריים.

בנקודה זו במיוחד ניכר מדוע אני לא אוהב להפוך את הדיווחים של ההגנה האווירית לציון ספורט. אפילו אחוז גבוה של רחפנים מנוטרלים לא עונה על השאלה לאן פגע זה שלא הצליחו לעצור.

צ’רניהיבשצ’ינה: אם מסתכלים לא על לילה אחד, אלא על שלושה ימים

המכה ב-26 באוגוסט נראית אחרת אם פותחים את הדיווחים של המשטרה לא רק על הבוקר הזה.

ב-24 באוגוסט רחפן רוסי פגע בבניין מגורים רב קומות בצ’רניהיב. לפי מידע ראשוני של המשטרה, נפצעו 16 אנשים. ביניהם היו ילדים בני 12 ו-17. המומחים האוקראינים לזיהוי חבלה קבעו מראש שהמכשיר שהופעל היה ‘גרניום-5’.

באותו ערב המכה פגעה במרכז מינה – עיר קטנה במחוז צ’רניהיב. עבור הקורא הישראלי השם הזה לא אומר הרבה: מינה נמצאת כ-65 קילומטרים מזרחית לצ’רניהיב והיא המרכז המנהלי של הקהילה המקומית. ‘קהילה’ במערכת המנהלית האוקראינית היא איחוד טריטוריאלי מוניציפלי; הקרוב ביותר בישראל הוא מועצה מקומית או יחידה מנהלית אזורית, אם כי המערכות המשפטיות שונות.

במינה המשטרה דיווחה בתחילה על 12 פצועים, ביניהם ארבעה ילדים. נגרם נזק למבנים מנהליים, בתים פרטיים, חנויות ורכבים.

בלילה הבא, בסביבות שלוש בבוקר ב-25 באוגוסט, רחפנים תקפו את קורוקובקה. שם נפגעה ילדה בת 15, שהועברה לבית החולים. נגרם נזק למפעלים, בתים פרטיים ותחבורה.

מתקבלת רצף שלא ניתן לראות במספר אחד ‘162’: ב-24 באוגוסט – ילדים בין הפצועים בבניין רב קומות בצ’רניהיב ובמינה; ב-25 באוגוסט – ילדה בת 15 פצועה בקורוקובקה; בבוקר ה-26 באוגוסט – ילדה בת 14 בבית החולים וילדה בת ארבע נהרגה בצ’רניהיב.

אני לא הופך את הרצף הזה לטענה על טקטיקה רוסית מכוונת נגד ילדים – הנתונים הקיימים לא מספיקים למסקנה כזו. אבל ככרונולוגיה עובדתית של השלכות אזרחיות בשטח מחוז אחד היא משמעותית בפני עצמה. וזה כבר החלק מהחומר שנעלם אם מסתפקים בדיווח הבוקר של ההגנה האווירית.

חרקוב ודניפרופטרובשצ’ינה מראים מדוע ‘התקפת רחפנים’ הוא שם פשוט מדי

בזמן שהמחלצים עבדו בצ’רניהיב, מטרות אוויריות המשיכו להירשם בחלקים אחרים של אוקראינה.

בחרקוב הרשויות דיווחו על מכות רחפנים באזורים עירוניים. תשומת לב מיוחדת ניתנה לדיווחים על רחפנים ריאקטיביים. זה חשוב לא בגלל מונח חדש רועש, אלא בגלל פרקטיקת היירוט: רחפן ריאקטיבי טס אחרת מאשר שאהד רגיל עם מדחף, ולחישוב ההגנה האווירית נשאר חלון זמן אחר לגילוי ותגובה.

בלילה כוחות האוויר גם הזהירו מאיום בליסטי ודיווחו על טיל בליסטי בכיוון סום. זהו סוג נשק נפרד. אני לא כולל טיל כזה במספר 162 הרחפנים ולא מערבב את הפרקים הללו לסטטיסטיקה אחת.

אותו דבר יש לעשות עם מחוז דניפרופטרובסק. לפי נתוני הרשויות המחוזיות, בלילה הכוחות הרוסיים תקפו יותר מ-20 פעמים שלושה אזורים ברחפנים, ארטילריה ופצצת תעופה. בניקופולשצ’ינה נפגעה אישה בת 26; נגרם נזק למפעל חקלאי, שוק, בתים רב קומות ורכבים. בפבלוגרד נפגעה אישה בת 20, נגרם נזק לבית פרטי. במחוז סינלניקובסקי פרצה שריפה.

כאן מופיע עוד מונח צבאי אוקראיני – קאב, כלומר פצצת תעופה מונחית. היא מושלכת ממטוס; זה לא סוג של שאהד. עבור תושבי המחוזות האוקראיניים הקרובים לחזית, רחפן, פגז ארטילרי וקאב יכולים להופיע בדיווח יומי אחד, אך מבחינה טכנית אלו שלוש איומים שונים לחלוטין.

ההבדל הזה כבר היה צריך להסביר בחומרים קודמים של נאנוווסטי — חדשות ישראל. לדוגמה, במאמר על התקפה על אוקראינה ב-20 באוגוסט דובר על שילוב של רחפנים וטילים, וב-21 באוגוסט – על גל רחפנים חדש גדול. אם לשים את הפרקים הללו ליד ה-26 באוגוסט, רואים לא חזרה על אותה התקפה, אלא שינוי מתמיד של שילוב אמצעי התקפה.

שאהד ריאקטיביים: בעיה אוקראינית שישראלים כבר מכירים

את המילה שאהד לישראלים כבר לא צריך להסביר מאפס. באפריל 2024 במהלך התקפה ישירה של איראן על ישראל היו בין יותר מ-300 אמצעים אוויריים שהושקו כ-170 רחפנים. ישראל אז פעלה לא לבד: חלק מהמטרות יורטו על ידי תעופה ישראלית ומערכות הגנה אווירית, חלק – על ידי כוחות בעלי ברית עוד לפני כניסת המטרות למרחב האווירי הישראלי.

אבל מכאן אי אפשר להסיק שההגנה האווירית האוקראינית צריכה להראות את אותה תוצאה. הגיאוגרפיה, עומק השטח, נוכחות התעופה, צפיפות אמצעי ההגנה האווירית, מספר האובייקטים המוגנים בו זמנית והמעורבות הבינלאומית שונים לחלוטין.

יש קשר אחר, והוא הרבה יותר מועיל להבנת המתרחש. קו הטכנולוגיות הרחפניות האיראניות, שהפך לראשונה עבור רבים מהישראלים ברור דווקא דרך שאהד, מתפתח כבר כמה שנים בתוך המלחמה הרוסית נגד אוקראינה. רוסיה לא רק משתמשת בקונספט הבסיסי המוכר. מופיעים וריאנטים חדשים, משתנים מסלולים, גבהים, שיטות ניווט, משתמשים במטרות שווא ורחפנים ריאקטיביים.

‘גרברה’ ו’פרודיה’ גם הם חשובים לא בגלל שהקורא צריך לזכור עוד שני שמות. רחפן מדמה יכול לגרום למערכת ההגנה האווירית להתייחס אליו כאיום פוטנציאלי: יש לראות את המטרה, ללוות, לסווג ולהחליט כיצד להגיב עליה. בהתקפה המונית העומס נוצר לא רק מהחומר הנפץ, אלא גם מהכמות של האובייקטים באוויר.

בדיוק כאן הניסיון האוקראיני שווה לקרוא בישראל בקפידה. לא כהוראות ‘אצלם – אז יהיה אצלנו’, אלא כשטח ניסוי ארוך של שינוי המלחמה הרחפנית. חלק מהטכנולוגיות והספקים חופפים, מערכות ההגנה והתנאים – לא.

מה אושר עד הבוקר של ה-26 באוגוסט – ואיפה נגמרים העובדות

עד 08:00 כוחות האוויר האוקראיניים אישרו 162 רחפנים רוסיים ו-134 מטרות שהופלו או דוכאו. אושרו פגיעות ב-18 מיקומים ונפילת שברים בשלושה. ההתקפה בזמן הדיווח הזה עדיין נמשכה.

בצ’רניהיב אושרו רשמית מותה של אישה בת 49 וילדה בת ארבע ואשפוזה של ילדה בת 14. אושרה פגיעה ישירה של רחפן בבית מגורים ושריפה שלאחר מכן.

אושרה גם הכרונולוגיה הארוכה יותר של צ’רניהיב: ב-24 באוגוסט – 16 פצועים ראשוניים לאחר מכה בבניין רב קומות, כולל שני ילדים; באותו יום – 12 פצועים במינה, כולל ארבעה ילדים; ב-25 באוגוסט – ילדה בת 15 פצועה בקורוקובקה.

בדניפרופטרובשצ’ינה הרשויות המקומיות מאשרות שני פצועים ויותר מ-20 התקפות באמצעים שונים – לא רק ברחפנים. בחרקוב נרשמה שימוש ברחפנים ריאקטיביים. בלילה גם הוכרז איום בליסטי.

אבל את המספר המדויק של הרחפנים שהגיעו פיזית למטרותיהם, מהנוסחה ‘162 הושקו – 134 הופלו או דוכאו’ אי אפשר לקבוע. אי אפשר לפי האריתמטיקה הזו לקבוע גם את מספר החלקים הקרביים שהתפוצצו על הקרקע. הדיווח הבוקר לא נותן נתונים כאלה.

לכן בשלב זה הייתי משאיר דווקא את הגבול הזה: ידוע כמה מטרות אוויריות נרשמו על ידי הצבא, כמה הם מחשיבים באופן ראשוני כמנוטרלים, כמה מיקומים קיבלו פגיעות ואילו השלכות אנושיות כבר אושרו על ידי השירותים המקומיים. כל מה שנמצא מעבר לגבול הזה דורש הבהרות רשמיות נוספות.