באוקראינה נבנה “גשר הכהנים” תמורת 1,000,000 דולר: בגדיאך נפתח מקדש חב”די לצאצאי כהנים קדומים – מהו ומדוע?

“גשר באורך 200 מטר, עם 37 מקטעים, 178 מדרגות ומערכת חימום, מאפשר לכהנים לבקר בבטחה במקום הקדוש…“

בניית הגשר עלתה יותר ממיליון דולר; לפי הערכת המארגנים, זהו הפרויקט הגדול ביותר מסוגו באוקראינה, וככל הנראה בכל אירופה.

באוקראינה מתנהלת מלחמה. בכל יום מתווסף הרס חדש, נהרגים אזרחים, והכלכלה קורסת תחת ההפצצות. נדמה שאין מקום לשום דבר מלבד החזית והישרדות.

ופתאום חדשות: בחדייאץ’ שבמחוז פולטבה נחנך “גשר הכהנים”. לרבים זה נשמע מוזר, לא מובן, אפילו אבסורדי: כשסביב דם וטילים — למה צריך גשר בבית קברות?

אבל דווקא אירועים כאלה הופכים לסמלים. הם מוכיחים שגם תחת אש העם שומר על אמונתו, מכבד את המסורת ובונה עתיד. הגשר הזה הוא אות לכך שהקהילה היהודית באוקראינה, יחד עם כל המדינה, לא תיכנע לתוקפנות של פוטין ותמשיך לחיות, להתפלל ולהתפתח על אדמתה, קשים ככל שיהיו הימים. הוא מחבר את העבר המשותף של אוקראינים ויהודים — הזיכרון על הרב אדמו״ר הזקן, מאות שנות שכנות וחיים קהילתיים — עם העתיד המשותף הנבנה כאן ועכשיו: אוקראינה חופשית ומסורת יהודית חיה על אדמה זו.

מה קרה: בעיר חדייאץ’ (מחוז פולטבה) הוקם גשר ייחודי באורך כמעט 200 מטר. הוא מוביל אל קברו של הרב שניאור זלמן מליאדי, הידוע כאדמו״ר הזקן, מייסד תנועת חב״ד.

על כך דיווחה פדרציית הקהילות היהודיות של אוקראינה ב־28 באוגוסט 2025:

“בחדייאץ’ שבמחוז פולטבה נחנך בטקס “גשר הכהנים” במתחם “אדמו״ר הזקן” ליד הציון של אדמו״ר הזקן, מייסד החסידות חב״ד ומחבר התניא.“

הגשר נבנה במיוחד עבור הכהנים — צאצאי הכוהנים הקדומים של עם ישראל, שעל פי דין התורה אסור להם להיכנס לבית קברות ולהתקרב לקברים. בעבר הכלל הזה חסם לחלוטין את גישתם אל הקדושה, אך כעת נוצרה האפשרות לעבור: הגשר מונח מעל שטח בית הקברות, והכהנים מגיעים אל הקבר במבנה נפרד מבלי להפר את האיסור.

היסטורית, כבר היה שם “גשר כהנים”: על פי מקורות חב״ד הוא נבנה בידי הרב יהודה לייב — אחיו של אדמו״ר הזקן. הגשר הראשון הושמד בתקופות הנאציזם והקומוניזם, ובמשך כמעט מאה שנה לא יכלו כהנים להגיע אל הציון ישירות. הגשר הנוכחי הוא השני — והוא השיב לכהנים לראשונה זה עשרות שנים את הגישה הישירה (בעבר נאלצו להתפלל ממרחק של כ־200 מ׳ ממרכז הקבורה, ממרפסת מתחם האורחים).

חדייאץ’

חדייאץ’ היא עיר במחוז פולטבה, שנוסדה עוד במאה ה־17 כמרכז קוזקי מבוצר. בהיסטוריה של אוקראינה היא ידועה גם כבירת ההטמאנות בתקופת יורי חמלניצקי.

הקהילה היהודית במקום הופיעה במאה ה־18 והפכה במהרה לאחת המשפיעות ביותר בלבוב־אוקראינה. חדייאץ’ הייתה צומת מסחר חשוב, והיהודים עסקו במלאכה, במסחר והחזיקו פונדקים.

העיר קיבלה משמעות מיוחדת אחרי שנת 1812, כאשר כאן נקבר האדמו״ר הזקן, שניאור זלמן מליאדי. מאותו רגע חדייאץ’ הפכה למקום קדוש לחסידי חב״ד. בבית העלמין נוצר ציון, אליו נהרו עולי רגל מכל רחבי אירופה.

גם בתקופה הסובייטית, כאשר חיי הדת נאסרו, יהודים ביקשו להגיע לכאן בחשאי כדי להתפלל. לאחר עצמאות אוקראינה, קיבלה הקדושה מעמד רשמי של אתר זיכרון.

כיום חדייאץ’ היא עיירה קטנה במחוז פולטבה באוקראינה, עם אוכלוסייה של כ־20 אלף תושבים. הקהילה היהודית כאן כבר אינה גדולה כפי שהייתה לפני המהפכה או המלחמה, אך תפקידה מורגש דרך הזיכרון והמורשת.

כמו כל מחוז פולטבה, חדייאץ’ סבלה שוב ושוב מהתקפות רוסיות: מל״טים וטילים פגעו בתשתיות הגז והתעשייה, גרמו לשריפות ולהרס. אף שהעיר עצמה לא תמיד הייתה מטרה ישירה, התושבים חיים כל העת תחת איום של הפצצות חדשות ושיבושים בתפקוד מתקנים קריטיים.

האדמו״ר הזקן ומורשתו

מי היה שניאור זלמן מליאדי

שניאור זלמן (1745–1812), המוכר בשם האדמו״ר הזקן, היה הוגה דעות ומנהיג רוחני יהודי דגול. הוא נחשב לפילוסוף עמוק, מחדש בהלכה, ומדריך רוחני שכתביו הפכו ליסוד עבור אלפי חסידים ברחבי העולם. ביהדות, המושג “רבי” (רֶבֶּה) איננו רק רב, אלא מורה ומנהיג אליו פונה הקהילה להכוונה רוחנית וחיים מעשיים.

הוא נולד בעיירה ליאוזנא שבבלארוס של היום, ובגיל צעיר הפגין כישרון יוצא דופן בלימוד התורה. הוא היה מתלמידיו של דוב־בער ממעזריטש, המגיד, שנחשב ליורשו של הבעש״ט (בעל שם טוב). דרך מורו ירש את המסורת החסידית והעניק לה כיוון חדש. מאוחר יותר עבר לליאדי, שם ייסד את מרכז חב״ד ונודע כאדמו״ר הזקן מליאדי.

בליטא, שם נודעה היהדות בעמקותה התורנית, ולעיתים זלזלה בחסידות כ”פשטות רגשית”, הציע שניאור זלמן גישה אחרת: הוא הסביר את רעיונות החסידות באמצעות היגיון ועיון מעמיק בתורה, וכך הפך אותם למכובדים גם בקרב רבנים ותלמידי חכמים. כך נולדה תנועת חב״ד — ראשי תיבות של חכמה, בינה, דעת.

למרות התנגדות חריפה, האדמו״ר הזקן הפיץ את רעיונות החסידות בליטא והניח את היסודות לשיטת חב״ד. בכך הפך למייסד חסידות חב״ד-ליובאוויטש — אחת הזרמים המשפיעים ביותר ביהדות החסידית, ששמה דגש לא רק על רגש אלא גם על עבודת ה’ מתוך השכל.

כיצד הגיע האדמו״ר הזקן לחדייאץ’

האדמו״ר הזקן חי את שנותיו האחרונות בתקופה קשה מאוד. בשנת 1812 פרצה מלחמת רוסיה–צרפת, והיהודים ראו בכך מבחן קשה: חלקם קיוו שנפוליאון יהיה משחרר, אחרים חששו לפגיעה בחיים הרוחניים.

האדמו״ר הזקן סבר שניצחון נפוליאון יביא חופש חיצוני אך יחליש את האמונה והמסורת. כאשר הצבא הצרפתי התקרב, הוא נאלץ לברוח עם משפחתו ותלמידיו מאזור ליאדי.

הבריחה בחורף הייתה קשה; מאות חסידים ליוו אותו, ותנאי הדרך היו קשים ביותר. בינואר 1813 (כ״ד בטבת תקע״ג) נפטר האדמו״ר הזקן בדרך, סמוך לעיר חדייאץ’. גופתו נקברה בבית העלמין היהודי המקומי. מאז הפכה חדייאץ’ למרכז עלייה לרגל עולמי, וציון האדמו״ר הזקן נהיה מוקד תפילה לחסידי חב״ד מכל העולם.

חיבוריו המרכזיים

• ספרו המרכזי — התניא. הספר מתאר את המאבק הפנימי בין “הנפש האלוקית” ל”נפש הבהמית”. בזכותו נקרא האדמו״ר הזקן גם בעל התניא.
• חיבור נוסף — שולחן ערוך הרב, גרסה מתוקנת ומורחבת של שולחן ערוך, מותאמת למסורת החסידית.
• וכן — תורה אור ולקוטי תורה, דרשות חסידיות על פרשות השבוע.

תורת התניא

ספר התניא כתוב בפרקים קצרים, שכל אחד מהם מסביר כיצד האדם צריך להבין את עצמו, את כוחותיו ואת חולשותיו.

שתי נפשות באדם

האדמו״ר הזקן לימד שבכל יהודי יש שתי נפשות:

• נפש אלוקית — מקור השאיפה לרוחניות, לטוב, למסירות נפש.
• נפש בהמית — קשורה לגוף, לתשוקות, לאגו, להרגל לחשוב רק על עצמך.

האדם חי תמיד במתח בין שתי הכוחות הללו, וזהו שדה הקרב של חייו.

דמות ה”בינוני”

התניא מציגה את דמות הבינוני — לא צדיק ולא רשע, אלא אדם רגיל שנאבק יום־יום ובוחר בטוב.

האדמו״ר הזקן קבע: העיקר איננו להיות ללא חטא, אלא להילחם ולא לוותר. גם אם המאבק נמשך כל החיים — עצם המאבק הוא קדושה.

הדרך אל ה’ באמצעות השכל

בניגוד לזרמים חסידיים אחרים שהדגישו את הרגש וההתלהבות, חב״ד התמקדה בהבנה והשגה. האדמו״ר הזקן לימד שהאהבה והיראה צריכות לנבוע מהתבוננות עמוקה בתורה ובבריאה, ולא מתחושת לב עיוורת.

פילוסופיה מעשית

התניא איננה תיאוריה מופשטת אלא מדריך לחיים:

• כיצד להתמודד עם כעס, קנאה ודיכאון.
• כיצד לשמור אמונה בזמנים קשים.
• כיצד למצוא משמעות גם בנסיבות קשות.

חשיבות הספר

בזכות התניא הפכה חסידות חב״ד לתנועה רחבה. אנשים הבינו שהתורה הזו מדברת אליהם בשפה פשוטה: “אינך צדיק? זה בסדר. העיקר — להיאבק ולבחור בטוב.”

כך הפכה התניא לפילוסופיה של האדם הפשוט, שמעניקה ליהודי תחושת ערך במאבק היומיומי שלו.

שמחה וריקוד בתורת האדמו״ר הזקן

במסורת החסידית השמחה איננה רק רגש, אלא מצווה רוחנית. האדמו״ר הזקן כתב ב”תניא” שעצבות וייאוש משביתים את הנפש והופכים את האדם לחסר מעש. השמחה, לעומת זאת, מעניקה כוח להתמודד עם חולשות.

לכן בחיי החסידים השמחה באה לידי ביטוי לא רק בתפילה, אלא גם בגוף — בשירים ובריקודים. כאשר חסידים רוקדים, זו איננה בידור אלא צורת תפילה. בריקוד האדם משתחרר ממשא הדאגות ומתרומם מעל הבעיות היומיומיות.

רבנים חסידיים נהגו לומר: “בעצב אי אפשר לעבוד את ה’. רק השמחה מרחיבה את גבולות הנפש”.

הריקוד נעשה סמל לניצחון הרוח על הדיכאון. גם בזמנים קשים — פוגרומים, רדיפות, ואף המלחמה של היום — הקהילה החסידית ממשיכה לשיר ולרקוד, ולהראות שאמונתה חיה.

כך סיפקה התניא את הבסיס הפילוסופי לשמחה, ואילו המעשה החסידי הפך אותה לנראית לעין — בשירים ובריקודים שנראים אולי משונים מהצד, אך ליהודים הם ביטוי של אמונה עמוקה.

חב״ד ליובאוויטש: מן האדמו״ר הזקן ועד ימינו

תולדות קצרות

האדמו״ר הזקן העניק לשיטתו את השם חב״ד — ראשי תיבות של שלוש ספירות:

• חכמה — חכמה,
• בינה — הבנה,
• דעת — דעת.

לאחר פטירתו, המרכז עבר לעיירה ליובאוויטש שבבלארוס, וממנה הגיע גם חלקו השני של השם. במאות שלאחר מכן התפשטה חב״ד ברחבי העולם ושמרה על שיטה פילוסופית ומערכת חינוך ייחודיות.

מי הרבי כיום

המנהיג האחרון היה הרבי מנחם מנדל שניאורסון (1902–1994), השביעי בשושלת. הוא הפך את חב״ד לתנועה עולמית, פתח מאות בתי ספר, בתי כנסת ומרכזי תרבות (“בתי חב״ד”).

לאחר פטירתו לא מונה רבי חדש, אך החסידים ממשיכים לראות בו מנהיג רוחני.

התנועה כיום

כיום חב״ד היא אחת התנועות היהודיות הגדולות בעולם. יש לה:

• כ־200–300 אלף חסידים פעילים החיים לגמרי לפי דרכה,
• מעל 3–4 מיליון יהודים המעורבים בפרויקטים חינוכיים, תרבותיים וחברתיים של חב״ד,
• עשרות אלפי שלוחים ורבנים ביותר מ־100 מדינות.

בישראל חב״ד פעילה מאוד בחינוך, בחסד ובחיים הציבוריים, ואילו במרחב הפוסט־סובייטי הפכו קהילות חב״ד לבסיס לתחיית החיים הדתיים היהודיים. באוקראינה פעלו לפני המלחמה כ־50 קהילות חב״ד, והן ממשיכות לסייע גם בימי מלחמה.

חב״ד באוקראינה המודרנית

לאחר עצמאות אוקראינה הפכה חב״ד לכוח המרכזי בתחיית החיים היהודיים. שלוחי הרבי מליובאוויטש, מנחם מנדל שניאורסון, הגיעו עוד בחייו. לאחר פטירתו ב־1994 המשיכה התנועה לשלוח שלוחים לפי הוראותיו ותפיסת ה”שְׁלִיחוּת”.

הגל הראשון (1990–1994) — בחיי הרבי

• דניפרו — הרב שמואל קמינצקי, מן הראשונים שהגיעו (1990). בוגר ישיבת “תומכי תמימים” בניו־יורק. שיקם את בית הכנסת “הורדוס”, ייסד רשת חינוך ובנה את מרכז מנורה (2012) — הקומפלקס היהודי הגדול באירופה.
• אודסה — הרב אברהם וולף, הגיע ב־1993. למד ב”תומכי תמימים” בניו־יורק. ייסד את בית הספר “אור אבנר” ורשת פרויקטים חברתיים.
• חרקוב — הרב משה מוסקוביץ, הגיע בראשית שנות ה־90. בוגר ישיבה בכפר חב״ד. ארגן בית ספר, גן ותכניות נוער.

הגל השני (לאחר 1994) — בשליחות חב״ד העולמית

• קייב — הרב משה ראובן אסמן, הגיע ב־1996. למד בכפר חב״ד וב־770 בניו־יורק. הקים בתי ספר “אור אבנר”, מרכזי תרבות ומקלטים לפליטים בזמן המלחמה.
• צ׳רנוביץ — הרב מנחם מנדל גליצנשטיין, הגיע ב־2003. בוגר ישיבה בכפר חב״ד. החיה את הקהילה, פתח תוכניות חינוכיות וצעירות.
• ויניצה — הרב שניאור שוורצמן, פועל בעיר מאז 2002. בוגר ישיבה בישראל. ייסד מוסדות חינוך ופרויקטים חברתיים.
• לבוב — הרב משה קביצינסקי, הגיע ב־2002. למד בצפת. ארגן פרויקטים תרבותיים ותוכניות נוער.
• אוז׳גורוד (זקרפטיה) — הרב מנחם מנדל וילהלם, הגיע ב־2008. בוגר ישיבה בניו־יורק. עומד בראש בית כנסת, בית ספר ותוכניות תרבותיות.
• זפוריז׳יה — הרב נחום אהרנטרוי, פועל מאז שנות ה־90 בשליחות חב״ד. למד בישיבה בניו־יורק. ייסד מוסדות חינוך ומרכז סיוע.

חב״ד באוקראינה צמחה לרשת רחבה המכסה עשרות ערים, עם פעילות חינוכית, דתית וחברתית.

הערה: באוקראינה המודרנית קיימים כמה זרמים ביהדות.

המשפיע ביותר הוא חב״ד ליובאוויטש. דמות המפתח היא הרב משה ראובן אסמן, המשמש מאז 1996 כרב הראשי מטעם חב״ד בקייב. לצידו — הרב שמואל קמינצקי בדניפרו, הרב אברהם וולף באודסה, והרב משה מוסקוביץ בחרקוב. חב״ד מובילה בפועל את חיי היהדות במדינה בהיקף הקהילות ובפעילות.

לצידה פועלת גם חסידות ברסלב, שמרכזה באומן, שם קבור רבי נחמן. אין מנהיג אחד באוקראינה; קבוצות שונות פועלות בתיאום עם מרכזים בישראל — כמו הרב שלמה בן מאיר בירושלים ובבני ברק.

זרם נוסף — ועד אוקראינה, המייצג יהדות אורתודוקסית אך אינו קשור לחב״ד. עומד בראשו הרב יעקב דוב בלייך, יליד ארה״ב, המכהן בקייב מאז 1990 ונושא בתואר רב ראשי מטעם הוועד.

ישנם גם זרמים אחרים.

כך למשל, היהדות הרפורמית מיוצגת בקייב בידי הרב אלכסנדר דוכובני, הנחשב לרב הראשי של הקהילות הרפורמיות ופועל במסגרת World Union for Progressive Judaism.

בנוסף קיימת גם יהדות קונסרבטיבית (מסורתי). מנהיגה הרוחני הוא הרב ראובן גולדשטיין, העומד בראש קהילה בקייב ומקושר לתנועת Masorti Olami.

מי הם הכהנים ולמה אסור להם בבית קברות

מה פירוש “כהן”?

המילה כהן (כהן) פירושה “כוהן” או “כומר” במובן המקראי — תפקיד תורשתי ולא מקצוע.

הסטטוס עובר בירושה בקו הגברי — מאב לבן.

רגע! יאמרו: “אבל ידוע שיהדות נקבעת מהאם, וכאן פתאום — מהאב?“
בפועל אין סתירה: מדובר בשני רבדים שונים של השתייכות.

הרובד הראשון — השתייכות לעם ישראל.
לפי התלמוד (קידושין ס״ח), יהדות נקבעת מהאם: אם האם יהודייה — הילד יהודי, גם אם האב לא. אם האם איננה יהודייה — הילד איננו יהודי, גם אם האב כהן.

“בן בתך קרוי בנך, ובן בנך מן הנכרית — אינו קרוי בנך”.

הרובד השני — שיוך שבטי.
בתורה (במדבר א:י״ח) נאמר שהשבטים נקבעים “למשפחותם לבית אבותם”. כלומר, הסטטוס של כהן או לוי עובר דרך האב בלבד.

בתורה, שמות כ״ח:א:
“ואתה הקרב אליך את אהרן אחיך ואת בניו אתו… לכהנו לי”.

מכאן שהכהונה עוברת דווקא לבני אהרן.

לכן: היהדות נקבעת מהאם, אך התפקידים בתוך עם ישראל — כהן, לוי, ישראל — נקבעים מהאב.

כהנים ולויים: מה ההבדל?

בעם ישראל הייתה חלוקה לשבטים. שבט לוי יועד כולו לעבודת המקדש.

• מתוך שבט לוי יצאו הכהנים — צאצאי אהרן.
• הלויים האחרים סייעו לכהנים: שירתו במקדש, שמרו על הקודש, ונשאו את ארון הברית וכלי המקדש.

כלומר: כל כהן הוא לוי, אך לא כל לוי הוא כהן.

תפקידם בעת העתיקה

בזמן בית המקדש הראשון והשני בירושלים, הכהנים הקריבו קרבנות, הדליקו את המנורה, טיהרו את הקודש וברכו את העם.

במדבר י״ח:ז:
“ואתה ובניך אתך תשמרו את כהונתכם לכל דבר המזבח ולמבית לפרכת ועבדתם; עבודת מתנה אתן את כהונתכם”.

כאן מודגש שהכהונה איננה בחירה אלא חובה ומתנה קדושה.

משמעות בימינו

לאחר חורבן הבית השני (שנת 70 לספירה), הכהנים איבדו את תפקידם המרכזי בהקרבת קרבנות. אך מעמדם לא נעלם: הוא נמשך בירושה, שכן הוא כתוב בתורה. גם כיום הכהנים מקיימים מצוות שאינן קשורות ישירות למקדש, כמו ברכת כהנים בבית הכנסת.

המצווה המרכזית היא ברכת כהנים. הכהנים נעמדים מול הקהל ומברכים במילים מהתורה:

במדבר ו:כ״ב–כ״ג:
“וידבר ה’ אל משה לאמר: דבר אל אהרן ואל בניו לאמר, כה תברכו את בני ישראל אמור להם…”

מצווה זו מתקיימת עד היום: בארץ ישראל — מדי יום, ובתפוצות — בחגים.

הסטטוס של הכהנים נשמר גם מפני שבמסורת היהודית מצפים לבניית בית המקדש השלישי בירושלים, שבו הכהנים ישובו לעבודתם. שמירת השושלת הכהנית חיונית כדי לאפשר את החזרת עבודת המקדש בעתיד.

למה אסור לכהנים בבית קברות

האיסור נאמר ישירות בתורה:

ויקרא כ״א:א–ג:
“ויאמר ה’ אל משה: אמר אל הכהנים בני אהרן ואמרת אליהם: לנפש לא יטמא בעמיו. כי אם לשארו הקרוב אליו… לו יטמא”.

מכאן ברור: לכהנים אסור להיכנס לבית קברות, לגעת במתים או להתקרב לקברים. חריגות נעשות רק עבור הקרובים ביותר: הורים, ילדים, אחים או אחיות.

הבעיות של כהנים בימינו

גם במאה ה־21, דיני התורה העתיקים ממשיכים להשפיע ישירות על חיי הכהנים. הסטטוס שלהם כולל לא רק כבוד אלא גם מגבלות משמעותיות.

• בתי קברות ולוויות. כהן איננו יכול להשתתף בלוויות של חברים או קרובים רחוקים. רק המשפחה הקרובה מהווה חריג.
• עבודה. לכהנים אסור לעבוד במכוני פתולוגיה, בחדרי מתים, בחברות קבורה או בבתי קברות. אפילו נהג אמבולנס או רכב לוויות שהוא כהן — עובר על האיסור.
• טיסות. אם על המטוס מועבר ארון מתים — לכהן אסור לטוס. בישראל חברות תעופה מפרסמות התראות, ויש מערכות דיוור ייעודיות לכהנים.
• עליות לרגל. קברי צדיקים רבים נמצאים בבתי קברות עתיקים. כהנים אינם יכולים להיכנס אליהם. באומן ובחדייאץ’, עד לאחרונה, הם יכלו להתפלל רק ממרחק.

כל זה מראה שמעמד הכהנים — החובות והמגבלות — מקורו ישירות במצוות התורה ולא במנהגים בלבד.

למה בנו גשר ולא העבירו את הציון

במסורת החסידית, המילה ציון איננה “קבר” בלבד. זהו מקום מנוחת צדיק, שמעשיו היו דוגמה לדורות, ונפשו נחשבת כממשיכה להיות קשורה למקום. תפילות בציון כזה נתפסות כבעלות כוח מיוחד. לכן קברי צדיקים הופכים למרכזי עלייה לרגל.

כך הוא בחדייאץ’ — שם נקבר בשנת 1812 רבי שניאור זלמן מליאדי, האדמו״ר הזקן. הציון שלו נחשב מזה שנים רבות לקדושה עולמית.

המילה ציון פירושה “סימן, מצבה”, אך בחסידות הכוונה לקברו של צדיק, מקום של תפילה ומסירות נפש.

כאשר אומרים “ציון האדמו״ר הזקן” — הכוונה לקברו של האדמו״ר.

למה לא פשוט להעביר את הקבר? ביהדות זהו דבר שאיננו אפשרי. העברת עצמות צדיק נחשבת חילול כבד: הקבר הוא מקום מנוחתו הנצחית, ואסור להפריע לו.

מעבר לכך, הקדושה קשורה דווקא למקום הקבורה המקורי. אם מעבירים את העצמות — הקדושה עצמה מתבטלת. לכן, בהלכה היהודית לא מעבירים קברי צדיקים בשביל נוחות. סביבם מקימים תשתיות — בניינים, דרכים, ובמקרה של חדייאץ’ — גשר.

כך נולד הפתרון: בניית גשר יקר במיוחד, המאפשר לכהנים להתקרב לציון האדמו״ר הזקן תוך שמירה מלאה על דיני התורה.

אוקראינה — אחת הארצות הקדושות של עולם החסידות

כאן נולדה החסידות, כאן פעלו מייסדיה ותלמידיהם. על אדמת אוקראינה נשמרו עשרות ציונים של צדיקים, ויהודים מכל העולם ממשיכים לעלות אליהם. מקומות אלו הפכו למרכזים רוחניים: כאן מתפללים, מבקשים ישועה ומרגישים קשר עם הדורות הקודמים.

עשרת הציונים המרכזיים באוקראינה

1. אומן (מחוז צ׳רקאסי) — קברו של רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נכדו של הבעש״ט. מוקד עלייה לרגל של עשרות אלפים בראש השנה.
2. מז׳יבוז׳ (מחוז חמלניצקי) — קברו של הבעש״ט (ישראל בן אליעזר, 1698–1760), מייסד החסידות.
3. חדייאץ’ (מחוז פולטבה) — קברו של האדמו״ר הזקן — שניאור זלמן מליאדי (1745–1812), מייסד חב״ד ליובאוויטש.
4. ברדיצ׳ב (מחוז ז׳יטומיר) — קברו של רבי לוי יצחק מברדיצ׳ב (1740–1809), “סניגורם של ישראל”.
5. נמירוב (מחוז ויניצה) — קברו של מנחם נחום מצ׳רנוביל (1730–1787), תלמיד הבעש״ט ומייסד שושלת צ׳רנוביל.
6. ז׳יטומיר — מקום מנוחתו של רבי זאב וולף מז׳יטומיר (נפטר 1798), מתלמידי המגיד ממעזריטש.
7. שפולה (מחוז צ׳רקאסי) — קברו של אריה לייב משפולה (1725–1811), “הזקן משפולה”.
8. בלז (מחוז לבוב) — קברי מייסדי שושלת בלז, ובראשם רבי שלום רוקח (1779–1855).
9. סדיגורה (צ׳רנוביץ) — קברי צדיקי רוז׳ין, ובראשם רבי ישראל פרידמן מרוז׳ין (1796–1850).
10. ויז׳ניץ (מחוז צ׳רנוביץ) — קברי מייסדי שושלת ויז׳ניץ (רבי מנחם מנדל הגר וצאצאיו).

ערים ועיירות נוספות עם ציונים

קורוסטין, אניפול, קורוסטישב, פולונֶה, רוז׳ין, קוסטופול, סקווירה, סטרוקונסטנטינוב, סלאבוטה, בר, ברצלב, קאגארליק, צ׳יגירין, טולצ׳ין, בויאני, אנטונובקה, זלוצ׳וב, קרמניץ, גוסטין, חוטין ועוד.

באוקראינה מוכרים יותר מ־30 ציונים הנערצים על חסידים. עשרה מהם נחשבים למרכזים עולמיים (כגון אומן, מז׳יבוז׳, חדייאץ’, ברדיצ׳ב), והשאר — מוקדים מקומיים. בזכות זאת נחשבת אוקראינה לערש הרוחנית של החסידות.

למה להשקיע כל כך הרבה כסף למען הכהנים

• זה לא “מעט אנשים”. לכ־8–10% מהיהודים יש מעמד כהן. בחב״ד — מדובר באלפים. השארתם מחוץ למוקד העלייה לרגל המרכזי — בלתי מתקבל על הדעת.
• זהו מוקד עולמי. הציון של האדמו״ר הזקן מושך יהודים מישראל, מארה״ב ומאירופה. הדרת הכהנים הייתה כאב מתמשך לקהילה.
• אי אפשר לעבור על החוק. להתעלם מהאיסור ולהיכנס לבית הקברות איננו פתרון. נדרש פתרון טכני הלכתי מלא.
• צדק היסטורי ורצף מסורת. בעבר היה גשר כהנים; חידושו הוא החזרת מה שאבד.

הגשר החדש בחדייאץ’

בניית הגשר עלתה יותר ממיליון דולר.

למה זה כל כך יקר?

• אורך ומבנה: כמעט 200 מטר, 37 מקטעים, 178 מדרגות — פרויקט הנדסי מורכב.
• חומר: פלדת קורטן — עמידה במיוחד, עם אורך חיים של 100+ שנים ללא צורך בצביעה מחדש.
• בטיחות חורפית: מערכת חימום למניעת קרח על המשטח.
• מגבלות הלכתיות: הגשר לא יכול להישען על חלקות קבורה. נדרשו קפיצי־ביניים, אזורים “נקיים”, ותכנון ייחודי.
• לוגיסטיקה: החלקים הובלו ב־20 משאיות, לאורך כ־18,000 ק״מ — עלות גבוהה של ייצור, שינוע וביטוח.
• תכנון ובקרה: הנדסה רב־שלבית תחת פיקוח הלכתי.
• אמינות בזמן מלחמה: מקדמי ביטחון נוספים, סיכוני אספקה ובנייה תחת הפצצות.
• קנה מידה: זהו הפרויקט הגדול ביותר מסוגו באוקראינה, ואולי באירופה — ופרויקטים כאלה מטבעם יקרים.

מי מימן ובנה

• הפרויקט נמשך כמה שנים.
• הארגון וההובלה — פדרציית הקהילות היהודיות של אוקראינה (FJCU).
• נדבנים מאוקראינה, ישראל, ארה״ב ומדינות נוספות — חלקם ביקשו להישאר אנונימיים.
• אדריכלים ומהנדסים תכננו את המבנה בהתאמה מלאה לדרישות ההלכה.
• במקביל, הרשויות המקומיות הכריזו על שיפוץ של 40 ק״מ בכביש לוחביצה–סומי, כחלק מהנגשת המקום.

״הבנייה נמשכה כמה שנים והתקיימה בסיוע פדרציית הקהילות היהודיות של אוקראינה, נדבנים ואדריכלים רבים״, נמסר מה־FJCU.

טקס החנוכה

לטקס הגיעו משלחות מאוקראינה, ישראל וארה״ב. הראשון שחצה את הגשר היה הרב יהודה קפלון ממיאמי — כהן בעצמו, ולכן צעדו היה בעל משמעות מיוחדת.

״החיים היהודיים באוקראינה ממשיכים לפרוח למרות המלחמה. אני מודה לרשויות ולחב״ד על מאמציהם״, אמר הרב קפלון.

תגובות

הרבנים

הרב הראשי של חדייאץ’, שניאור זלמן דויטש, כינה את החנוכה ״רגע היסטורי ומרגש״. לדבריו, הגשר הפך לסמל של טוהר וחיבור בין הדורות.

הרשויות

ראש העיר וולודימיר ניסטרנקו תמך בפרויקט והודיע שהעיר השקיעה בשיפוץ 40 ק״מ בכביש המוביל לאתר.

פדרציית הקהילות היהודיות של אוקראינה

הארגון מסר:

״בחדייאץ’ נחנך ‘גשר הכהנים’ אל מקום קדשו של האדמו״ר הזקן. האירוע ריכז אורחים מאוקראינה, ישראל ומדינות נוספות. הגשר, שאורכו כ־200 מטר, הפך לפרויקט הגדול ביותר מסוגו באוקראינה, וכנראה באירופה״.

כותבי NAnews – חדשות ישראל הדגישו: ״גשר הכהנים חיבר בין חוק עתיק לטכנולוגיה מודרנית״.

מקבילות בעולם

כן, קיימות יוזמות דומות, אך כולן בקנה מידה קטן בהרבה:

• האוהל בניו־יורק (ארה״ב). שם טמונים שני האדמו״רים האחרונים — יוסף יצחק ומנחם מנדל שניאורסון. נבנה מעבר מיוחד לכהנים. מאות אלפים עולים לשם מדי שנה.
• אומן, אוקראינה. בקבר רבי נחמן מברסלב מתבצע פרויקט שיפוץ של מעל 2 מיליון דולר, כולל אזורים מיוחדים לכהנים וחדרי תפילה.
• בתי קברות בארה״ב ובישראל. לעיתים מתוכננות דרכים ואזורים המאפשרים לכהנים לשהות במרחק בטוח של 8–10 פיט מהקברים.
• מירון, ישראל. בעבר היה מעבר מתכת מעל שטח הקבורה של רבי שמעון בר יוחאי, שאיפשר לכהנים לעבור מבלי להיטמא.

אך אף אחד מהפרויקטים הללו איננו מתקרב בהיקפו לגשר שבחדייאץ’.

סיכום

״גשר הכהנים״ בחדייאץ’ איננו רק מבנה הנדסי. הוא הפך לסמל רוחני המוכיח שגם את החוקים ההלכתיים המחמירים ביותר ניתן לשמור מבלי למנוע מאנשים גישה לקדושה. מעבר לכך, לפי המארגנים, זהו הפרויקט הגדול ביותר מסוגו באוקראינה, וכנראה בכל אירופה — עובדה המדגישה את חשיבותו הייחודית.

שאלות ותשובות: בפשטות

מהו “גשר הכהנים”?

זהו גשר באורך כמעט 200 מטר, שנבנה מעל בית העלמין בחדייאץ’. הוא מוביל אל קברו של הרב שניאור זלמן ומאפשר לכהנים להגיע אליו מבלי לעבור על האיסור.

מי הם הכהנים?

צאצאי הכוהנים הקדומים מזרע אהרן. מעמדם עובר בירושה וכולל חובות והגבלות מיוחדות.

מי היה האדמו״ר הזקן?

שניאור זלמן מליאדי (1745–1812) — רב, פילוסוף, מייסד חסידות חב״ד ומחבר ספר התניא. קברו בחדייאץ’ נחשב מקום קדוש ליהודים מכל העולם.

מי בנה את הגשר ובאיזה מימון?

הפרויקט בוצע על ידי פדרציית הקהילות היהודיות של אוקראינה, בסיוע נדבנים ואדריכלים ממדינות שונות.

למה זה חשוב לישראל ולתפוצות?

משום שהגשר מסמל את הקשר החי בין אוקראינה לישראל ומחזק את הזהות היהודית בכל העולם.

🌍 מאמר זה זמין גם ב־ RU , UK , EN , FR