האו”ם תמך ב-Equal Earth: מדוע אפריקה נראית קטנה מדי על המפה המוכרת ומדוע אוקראינה נמנעה

העצרת הכללית של האו”ם תמכה ביוזמת Correct the Map ובשימוש רחב יותר ב-Equal Earth. אבל האו”ם לא אסר על מפת מרקטור, הגבולות לא משתנים, ואוקראינה נמנעה בכלל לא בגלל גודלה של אפריקה.

מחבר: R.Verter

ב-5 בספטמבר 2026 נודע על החלטת העצרת הכללית של האו”ם לתמוך בהחלטה A/80/L.104 “Correct the Map”. ההצבעה התקיימה יום קודם לכן, ב-4 בספטמבר, במושב המליאה ה-114 בניו יורק. 164 מדינות הצביעו בעד המסמך, נגד – רק ארה”ב, ושש מדינות נוספות נמנעו: אוקראינה, אסטוניה, גאורגיה, ליטא, מולדובה וסרביה. האו”ם עצמו פרסם את התוצאה והסברים לעמדות המשלחות.

המשמעות של ההחלטה פשוטה יותר מכותרות הרעשניות על “מפת העולם החדשה”. האו”ם לא אסר על מפת מרקטור ולא הורה לכל המדינות להחליף מיד את האטלסים. העצרת הכללית תמכה בשימוש רחב יותר במפות שוות שטח – בעיקר Equal Earth – במקומות שבהם יש צורך לראות נכון את היחס בין שטחי המדינות והיבשות.

עבור אפריקה זה באמת משנה את התמונה. במפת מרקטור המוכרת, השטחים הקרובים לקטבים נמתחים מאוד. לכן גרינלנד, קנדה, רוסיה ואירופה נראות הרבה יותר גדולות יחסית לאפריקה ודרום אמריקה ממה שהן באמת.

חדשות ישראל — Nikk.Agency כבר ניתחו מספר פעמים מקרים שבהם החלטה או הצבעה באו”ם לא ניתן לקרוא רק לפי שורת התוצאה. בסיפור הזה זה במיוחד בולט: המתמטיקה של המפה, הקמפיין הפוליטי של האיחוד האפריקאי וההימנעות האוקראינית – שלושה סיפורים שונים שהתערבבו לסיפור אחד קצר.

למה מפת מרקטור כל כך מטעה את העין

גרארד מרקטור יצר את המפה המפורסמת שלו בשנת 1569 לא לקיר בית הספר, אלא לניווט. היתרון העיקרי שלה הוא שהקו של כיוון קבוע מוצג כקו ישר. עבור מלחים במאה ה-16 זה היה יתרון עצום.

המחיר – עיוות השטח. ככל שהשטח רחוק יותר מקו המשווה, כך הוא גדל יותר במפה שטוחה. בקטבים, הסקאלה גדלה כל כך שהקטבים עצמם במפת מרקטור הקלאסית לא ניתן להראות כקו סופי.

הדוגמה הבולטת ביותר היא אפריקה וגרינלנד. שטח אפריקה הוא כ-30.4 מיליון קילומטרים רבועים, גרינלנד – כ-2.17 מיליון. כלומר, אפריקה גדולה כמעט פי 14. במפת מרקטור ההבדל הזה כמעט נעלם ויזואלית.

עם רוסיה יש סיפור דומה. שטחה הוא כ-17.1 מיליון קילומטרים רבועים, כלומר אפריקה גדולה בערך פי 1.8 מרוסיה. קנדה תופסת כ-10 מיליון קילומטרים רבועים, אירופה – קצת יותר מ-10 מיליון. אפריקה גדולה בערך פי שלושה מכל אחת מהן, למרות שהמפה המוכרת לעיתים קרובות יוצרת רושם ראשוני שונה לחלוטין.

זה לא אומר שמרקטור “צייר מפה שקרית”. המפה ממלאת את תפקידה. הטעות מתחילה כאשר משתמשים בכלי ניווט כהמחשה נייטרלית של הגדלים האמיתיים של העולם.

מה זה Equal Earth ולמה בחרו דווקא בה

Equal Earth הופיעה בשנת 2018. היא פותחה על ידי בויאן שבריץ’, טום פטרסון וברנהרד ג’ני. המחברים רצו לשמור על אחד היתרונות העיקריים של מפות שוות שטח – היחס הנכון בין השטחים – אך לעשות את המראה של המפה יותר מוכר, דומה ל-Robinson הפופולרית.

לכן Equal Earth לא מגדילה את המדינות הצפוניות על חשבון המדינות הקרובות לקו המשווה. אם יבשת אחת גדולה במציאות פי כמה מאחרת, היחס המתאים נשמר גם במפה.

אבל גם Equal Earth אינה “המפה המושלמת של כדור הארץ”. לא ניתן לפרוש את פני השטח הכדוריים על מישור ללא עיוותים. אפשר לשמור טוב יותר על שטחים, צורות, כיוונים או מרחקים, אבל לא את כולם בו זמנית. Equal Earth בוחרת בשטחים ומנסה לא לעוות יותר מדי את קווי המתאר של היבשות.

יש עוד תיקון לפרסומים הוויראליים. האו”ם עצמו עד ההחלטה הנוכחית לא חי על מפה אחת מחייבת של מרקטור. המחלקה הגיאו-מרחבית של הארגון מציינת שבמפות העולמיות שלה משתמשים במגוון פרויקציות, כולל Robinson, Winkel III ו-Eckert IV.

כלומר, ההצבעה הנוכחית אינה “התעוררות פתאומית של האו”ם אחרי חמש מאות שנה”, אלא תמיכה פוליטית בעקרון ההצגה השווה של שטחים כאשר משווים גדלים.

איך הקמפיין האפריקאי הגיע לעצרת הכללית

ההחלטה צמחה מתוך קמפיין Correct the Map, שקידמו ארגונים ומדינות אפריקאיות. בשנת 2026 היוזמה נתמכה על ידי האיחוד האפריקאי, וטוגו הפכה למובילה הדיפלומטית של הפרויקט באו”ם.

עבור תומכי Correct the Map, השאלה מזמן לא מוגבלת לגיאוגרפיה. הם סבורים שמפה שבה אפריקה נראית במשך עשורים קטנה באופן לא פרופורציונלי משפיעה על התפיסה של מקומה של היבשת בעולם. מכאן הופיעו בדיון ניסוחים על “צדק קרטוגרפי” ו”צדק קוגניטיבי”.

דווקא התוספת הפוליטית הזו הפכה לאחת הסיבות לקול היחיד נגד.

נציג ארה”ב לפני ההצבעה הצהיר שוושינגטון לא רואה בהחלטה יוזמה טכנית נייטרלית ורואה בה סדר יום אידיאולוגי רחב יותר, הקשור בין היתר לשיחות על פיצויים. הצד האמריקאי גם הצהיר שהעצרת הכללית צריכה לעסוק בבעיות בינלאומיות דחופות יותר.

למרות זאת, התוצאה הייתה כמעט פה אחד – 164 קולות בעד.

ההחלטה היא בעלת אופי המלצה. היא לא אוסרת על מרקטור לניווט ולא קובעת עונש על שימוש במפות ישנות. המשמעות המעשית היא לדחוף בתי ספר, מוציאים לאור, ארגונים בינלאומיים ופלטפורמות דיגיטליות למפות שוות שטח.

למה אוקראינה הייתה בין ששת הנמנעים

אוקראינה לא התנגדה להצגה הנכונה של שטח אפריקה. נציג קייב הצהיר ישירות בעצרת הכללית שהמדינה לא מתנגדת לעקרונות הבסיסיים של ההחלטה.

הבעיה הייתה באזכור הספציפי של Equal Earth ובכך שכמה מפות המופצות תחת שם זה מראות את השטחים האוקראיניים הכבושים זמנית על ידי רוסיה.

עבור אוקראינה זו לא הערה דקורטיבית. רוסיה לא רק מחזיקה באזורים הכבושים, אלא גם מנסה בעקביות לשלב אותם במרחב המנהלי והמשפטי שלה.

חדשות ישראל לאחרונה ניתחו בפירוט איך רוסיה ממשיכה לגייס את תושבי השטחים הכבושים של אוקראינה לצבאה. זהו אחד הדוגמאות לאיך שמוסקבה מנסה להפוך את השליטה הצבאית בפועל למעמד משפטי רוסי כפוי.

לכן קייב מגיבה גם לקרטוגרפיה. אם השטח הכבוש מסומן כך שאדם מקבל את הרושם של שינוי שייכות מדינית, עבור אוקראינה זה כבר לא שאלה של עיצוב המפה.

המשלחת האוקראינית דרשה שהשימוש ב-Equal Earth יתאים לחלוטין לאמנת האו”ם, להחלטות על שלמות טריטוריאלית של מדינות ולכללי הקרטוגרפיה הרשמיים של הארגון עצמו.

האיחוד האירופי לפני ההצבעה הבהיר את אותה הערה: ההחלטה לא משנה ריבונות, מעמד טריטוריאלי, תיחום או גבולות מדיניים מוכרים בינלאומית. יתרה מכך, האיחוד האירופי הבהיר במיוחד שתמיכה בהחלטה לא אומרת אישור של האתר equal-earth.com או כל המפות המוצגות שם.

מתקבלת סיטואציה די פרדוקסלית: אוקראינה מסכימה עם הטענה המתמטית נגד מרקטור, אבל נמנעה בגלל התוכן הפוליטי של מוצר קרטוגרפי ספציפי.

ניואנסים דומים של הצבעות כבר הופיעו. חדשות ישראל ניתחו זאת בדוגמה אחרת – למה הצבעה של מדינה באו”ם לפעמים לא אומרת הרבה בלי קריאת טקסט ההחלטה והסבר עמדת המשלחת.

ומה בכלל משתנה אחרי החלטת האו”ם

לא תופיע “מפת או”ם חדשה” אחת שתשנה את כל המפות הישנות של העולם ביום שני. החלטת העצרת הכללית היא המלצה ולא תקן בינלאומי מחייב.

אבל המשך מעשי בהחלט אפשרי.

טוגו כבר הצהירה על כוונתה לשנות את חומרי הגיאוגרפיה בבתי הספר ולשכנע מדינות אחרות באיחוד האפריקאי לעשות את אותו הדבר. הרמה הבאה – מוציאים לאור בינלאומיים, פלטפורמות חינוכיות ושירותי קרטוגרפיה דיגיטליים גדולים.

וכאן חשוב להפריד בין מפת העולם הרגילה לניווט. מרקטור לא ייעלם מניווט ימי או ממערכות טכניות רק בגלל שהוא מראה רע את שטח אפריקה. במקום שבו הפרמטר העיקרי הוא כיוון וגיאומטריה מקומית, יש לו יתרונות.

אבל על מפת העולם בבית הספר הבחירה נראית אחרת. אם המשימה היא להראות לילד כמה גדולה אפריקה יחסית לאירופה, רוסיה או גרינלנד, להשתמש במפה שמנפחת באופן שיטתי את הרוחבים הגבוהים, זה באמת מוזר.

מה הקשר לישראל

עבור ישראל בסיפור הזה יש שכבה מוכרת היטב, שאינה קשורה כלל לגודלה של אפריקה.

בחלק שלנו של העולם, מפה אף פעם לא רק תמונה. חתימת השטח, הצבע, קו מקווקו או קו מלא יכולים לעורר סכסוך דיפלומטי. הפרויקט המתמטי אחראי על איזו צורה וגודל תהיה התמונה, אבל הוא לא עונה על השאלה למי שייכת הטריטוריה.

הסיפור של ההצבעה האוקראינית מראה את ההבדל הזה במיוחד בבירור.

אפשר ליצור מפה שווה שטח נהדרת, שבה אפריקה סוף סוף תיראה בהתאם לשטחה האמיתי, ובו זמנית לסמן בצורה לא נכונה את הגבול המדיני. אחד לא מתקן את השני.

לכן לא הייתי מצמצם את ההחלטה של 4 בספטמבר לנוסחה “האו”ם סוף סוף עשה משהו מועיל ושינה את המפה הלא נכונה”.

קרה משהו אחר.

העצרת הכללית הכירה כמעט פה אחד בכך שכאשר משווים גדלים של שטחים, המפה לא צריכה לגרום לאדם לקבל עיוות מתמטי כמציאות גיאוגרפית. Equal Earth קיבלה תמיכה פוליטית בינלאומית חזקה, אבל לא הפכה למפת העולם היחידה המותרת.

מרקטור לא נעלם לשום מקום.

אף אחד לא מזיז את הגבולות.

אפריקה ב-4 בספטמבר 2026 גם לא הפכה לגדולה יותר – שטחה כל הזמן היה אותו הדבר. פשוט עכשיו לרעיון להראות אותה ללא הקטנה ויזואלית יש תמיכה של 164 מדינות באו”ם.