אלוף ישראל שיחק ב’גביע העצמאות’ האוקראיני: פליקס טולצ’ינסקי נעצר צעד אחד מהפודיום

הנציג את ישראל, רב האמן הבינלאומי בן ה-17, פליקס טולצ’ינסקי, צבר באליפות ‘גביע העצמאות – 2026’ באוקראינה את אותו מספר נקודות כמו הזוכים במדליית הכסף והארד. מאחורי המקום הרביעי שלו מסתתרת היסטוריה ארוכה בהרבה: קייב, הפדרציה האוקראינית, ראשון לציון, תואר האליפות של ישראל וחזרה לטורניר האוקראיני כבר תחת דגל ISR.

מחבר: פאבל שווייקו

כפי שמדווחת פדרציית השחמט של קייב, ב-24 באוגוסט 2026, ביום העצמאות של אוקראינה, 170 שחמטאים משמונה מדינות יצאו לדרך בטורניר הבינלאומי המקוון ‘גביע העצמאות של אוקראינה – 2026‘. בין המדינות המארגנים ציינו במיוחד את ישראל. אבל עבורי העניין התחיל לא מרשימת הדגלים.

רביעי מבין כל 170 המשתתפים היה רב האמן הבינלאומי בן ה-17 פליקס טולצ’ינסקי – שחמטאי שמייצג כיום את ישראל ורק כמה שבועות קודם לכן זכה באליפות האישית של ישראל לנוער עד גיל 18.

טולצ’ינסקי צבר 8.5 נקודות מתוך 11. בדיוק כמו השחמטאים שזכו במקום השני והשלישי.

לנא-חדשות – חדשות ישראל החלטתי לבדוק את השורה הזו לעומק. כי ליד הסימון ISR ליד שם המשפחה של טולצ’ינסקי התגלה מסלול ספורטיבי נדיר למדי: עד לא מזמן אותו שחקן הופיע בפרוטוקולים בינלאומיים עבור אוקראינה, היום הוא משחק עבור ראשון לציון, זוכה בתחרויות ישראליות וחוזר לקייב כבר כנציג ישראל.

ישראל הייתה במרחק צעד אחד בלבד מהשלישייה

הטורניר המקוון התקיים ב-Chess.com בשיטת השוויצרית: 11 סיבובים, שלוש דקות למשחק ועוד שנייה נוספת לכל מהלך.

לקורא שאינו עוקב אחרי שחמט: השיטה השוויצרית אומרת שכל 170 האנשים לא משחקים כל אחד עם כל אחד. לאחר כל סיבוב המשתתפים עם מספר נקודות דומה מקבלים יריבים חדשים בערך ברמת התוצאה שלהם. לכן, עם אותו מספר נקודות סופי, מופיעה משימה נוספת – לקבוע מי מהם יתפוס מקום גבוה יותר.

ראשון היה אנדריי ארטמוב עם 9.5 נקודות.

לאחר מכן התעוררה כמעט תיקו בין כמה שחקנים:

מקסים יבוקימוב – 8.5.

מתווי סובול – 8.5.

פליקס טולצ’ינסקי – 8.5.

ויקטור טיוטיוניק – גם 8.5.

בחדשות רגילות המספר ‘מקום רביעי’ יוצר בקלות רושם שגוי, כאילו טולצ’ינסקי קצת לא הספיק לרמת הזוכים. לפי התוצאה העיקרית הוא דווקא הספיק: יש לו אותו מספר נקודות כמו לזוכים במדליית הכסף והארד.

ההבדל נוצר על ידי מדדים נוספים.

למה טולצ’ינסקי לא קיבל את הארד

Chess.com הציב את יבוקימוב במקום השני עם מקדם Buchholz Cut 1 – 74.5. לסובול היה 73.5. לטולצ’ינסקי – 72.

בוכולץ – דרך להעריך את כוח היריבים שקיבל השחקן. בצורה פשוטה המערכת מחברת את הנקודות הסופיות של יריביו. בגרסת Cut 1 התוצאה של היריב החלש ביותר נזרקת.

מתקבלת סיטואציה קצת לא רגילה: המקום הסופי תלוי לא רק איך שיחקת, אלא גם כמה טוב המשיכו את הטורניר יריביך לאחר המפגש איתך.

לטולצ’ינסקי היו שמונה ניצחונות, תיקו אחד ושני הפסדים. את שלושת המשחקים האחרונים הוא ניצח ברצף.

יתרה מכך, עם מקסים יבוקימוב, שקיבל בסופו של דבר את הכסף, פליקס נפגש אישית. המשחק שלהם בסיבוב החמישי הסתיים בתיקו.

לכן נכון יותר לומר שנציג ישראל חלק את המקום השני-רביעי לפי הנקודות שצבר, והמקום הרביעי הופיע רק לאחר יישום שובר השוויון.

זו פרט טכני קטן, אבל הוא משנה לחלוטין את תפיסת התוצאה.

מי הוא פליקס טולצ’ינסקי ולמה הסיפור שלו קשור לשתי מדינות

בכרטיס של פדרציית השחמט הישראלית לפליקס טולצ’ינסקי יש כיום 17 שנים. יש לו תואר רב אמן בינלאומי – IM. זהו תואר רשמי של פדרציית השחמט הבינלאומית FIDE, הבא ברמה אחרי תואר רב אמן.

ביולי 2026 טולצ’ינסקי זכה בגמר אליפות ישראל לנוער עד גיל 18.

הוא צבר 7 נקודות בתשעה משחקים. אותו מספר היה לרוי וגמן, אך לפי מקדם נוסף המקום הראשון ניתן לטולצ’ינסקי.

כמה שבועות לאחר מכן הופיעה עוד מספר שמשך את תשומת ליבי.

בין 4 ל-6 באוגוסט התקיימה בישראל אליפות הקבוצות של המדינה U18. ‘ראשון לציון א’ ניצחה בכל שבעת המפגשים הקבוצתיים והפכה לאלופה. טולצ’ינסקי עצמו שיחק שבעה משחקים – וניצח בכל השבעה.

7 מתוך 7.

פדרציית השחמט הישראלית ציינה אותו בנפרד כשחקן הטוב ביותר באליפות.

כך, ב-24 באוגוסט, נכנס לטורניר החגיגי האוקראיני כבר לא רק שחמטאי צעיר שנרשם תחת דגל ישראלי. כמה שבועות לפני כן הוא זכה באליפות האישית של ישראל U18 ולאחר מכן השיג תוצאה מושלמת באליפות הקבוצתית של המדינה.

לקורא הישראלי השם עשוי להיות עדיין לא כל כך מוכר כמו בוריס גלפנד. לאחרונה סיפרנו ב’נא-חדשות’ איך בוריס גלפנד ווסילי איוונצ’וק נכנסו יחד להיכל התהילה העולמי של השחמט. הסיפור של טולצ’ינסקי נמצא בשלב אחר לגמרי: כאן מדובר בשחקן בן 17, שקריירת הבוגרים שלו עדיין מתגבשת.

אבל הכיוון כבר נראה.

עוד בקיץ 2025 ליד שמו עמד אוקראינה

הכי מעניין עבורי התחיל כשהרמתי פרוטוקולים ישנים יותר.

FIDE ID של טולצ’ינסקי – 34127895. זה מאפשר לא לנחש לפי שמות תואמים, אלא לעקוב אחרי אותו שחמטאי דרך טורנירים של שנים שונות.

בשנת 2024 בבסיס הנתונים הבינלאומי של FIDE טולצ’ינסקי הופיע עבור אוקראינה. כך היה, למשל, ב-Uzhgorod Sakura 2024.

ביולי 2025 אותו FIDE ID עדיין עבר תחת הסימון UKR.

במקביל הקשר שלו עם ישראל כבר הפך למעשי למדי. בטורניר בינלאומי סגור בראשון לציון בשנת 2025 טולצ’ינסקי צוין עם הפדרציה האוקראינית, אך המועדון שלו כבר היה ראשון לציון.

ול’גביע העצמאות – 2025′ המשאב השחמט האוקראיני המיוחד קרא לו ‘הקייבי פליקס טולצ’ינסקי, שמייצג כיום את ישראל’.

אז הוא זכה במקום השני בבזק.

מתקבלת רצף מעניין. באחד מהתקופות האחרונות של החלק האוקראיני בקריירה שלו אנו רואים UKR ובמקביל מועדון ישראלי. לאחר מכן מופיע ISR. ועוד שנה הוא מגיע ל’גביע העצמאות’ האוקראיני כבר כאלוף ישראל בגילו.

אני בכוונה לא מציין כאן את התאריך המדויק של שינוי הפדרציה השחמטית: הפרוטוקולים שנמצאו מאפשרים להראות את התקופה שבה התרחש המעבר, אך לא נותנים בסיס להמציא יום ספציפי.

דווקא פרטים כאלה חשובים לי יותר מהנוסחה היפה ‘אוקראינה וישראל שוב יחד’. הם מראים איך הקשר בין שתי המדינות נראה לפעמים ברמת הגורל של אדם אחד.

ב-24 באוגוסט הסיפור לא הסתיים באונליין

עצם ‘גביע העצמאות – 2026’ גדול בהרבה מטורניר אינטרנט אחד.

הפסטיבל התקיים בקייב בין 18 ל-27 באוגוסט. היו שחמט קלאסי, ראפיד ובזק בין מבוגרים, תחרויות ילדים נפרדות וטורניר מקוון בינלאומי ב-24 באוגוסט. ההיסטוריה של הטורניר מתחילה עוד באוגוסט 1992 – ליום השנה הראשון לעצמאות אוקראינה.

באונליין החגיגי השתתפו שחמטאים מאוקראינה, פולין, קנדה, סלובניה, גרמניה, ישראל, אנגליה ורומניה.

מבין 170 המשתתפים המארגנים ספרו בנפרד 13 חיילים אוקראינים ושבעה שחקנים עם צרכים מיוחדים. היו פרסים נוספים למשתתפי קרבות, נשים, ותיקים, ילדים וקטגוריות אחרות.

קרן הפרסים של החלק המקוון הייתה 20 אלף גריבנה – לפי שער התקופה של הטורניר זה בערך 1,340 שקלים.

ושלושה ימים לאחר מכן, ב-27 באוגוסט, הופיע שם המשפחה של טולצ’ינסקי כבר ברשימת ההתחלה של טורניר בזק בקייב.

ושם לידו עומד ISR.

מקום התחלה שלישי, רב אמן בינלאומי פליקס טולצ’ינסקי, FIDE ID 34127895, פדרציה ישראל.

עבורי זה כבר חשוב יותר מההודעה הכללית ‘באונליין השתתפה ישראל’. הקו הישראלי נמשך בתוך הפסטיבל הקייבי עצמו.

כמה ישראלים היו בין 170 המשתתפים

וכאן עובר הגבול בין מה שידוע לבין מה שהייתי רוצה לכתוב בצורה יפה.

המארגנים הודיעו שישראל הייתה אחת משמונה המדינות המיוצגות. נוסח ההודעה המקורית אינו מכיל חלוקה לפי מדינות ואינו מציין את כל המשתתפים הזרים.

הטבלה הציבורית של Chess.com מאפשרת לראות בדיוק את תוצאת טולצ’ינסקי ואת החלק העליון של הדירוג הסופי, אך אינה נותנת לי רשימה אמינה של ‘כל המשתמשים בטורניר + מדינה מאושרת’ עבור כל אחד מ-170 השחקנים.

לכן לא אהפוך את המילה ‘ישראל’ לכמה ספורטאים לא מזוהים.

פליקס טולצ’ינסקי מאושר. הסטטוס הישראלי שלו תואם במספר מערכים בלתי תלויים: פדרציית השחמט הישראלית, FIDE, פרסומים טורניריים אוקראיניים ופרוטוקולי תחרויות.

לא הצלחתי לאשר משתתפים אחרים של אותו אונליין, שניתן לקרוא להם באותה מידה נציגי ישראל.

זה לא אומר שהם לא היו. זה אומר רק דבר אחד: הנתונים שפורסמו כעת אינם מספיקים כדי לקרוא את שמותיהם ללא ניחושים.

הניואנס הזה חשוב כאן במיוחד גם כי פליקס עצמו כבר נותן לסיפור מספיק תוכן.

הקייבי בן ה-17, שעד לא מזמן הופיע תחת הפדרציה האוקראינית, נכנס למועדון השחמט הישראלי, הופך לרב אמן בינלאומי, זוכה באליפות ישראל U18, עושה 7 מתוך 7 עבור ‘ראשון לציון’ האלופה, ולאחר מכן ביום העצמאות של אוקראינה צובר את אותו מספר נקודות כמו הזוכים במדליית הכסף והארד בטורניר הבינלאומי האוקראיני.

שלושה ימים לאחר מכן הוא מופיע שוב בפרוטוקול ‘גביע העצמאות’ בקייב.

כבר עם האותיות ISR.