המזרח התיכון בין שני מצורים: ארה”ב מגבירה את המתקפות על איראן, והח’ותים תוקפים מכליות סעודיות

בליל 23 ביולי 2026 הסכסוך במזרח התיכון עבר לרמה חדשה. ארצות הברית המשיכה במתקפות מסיביות על שטח איראן, משמרות המהפכה האסלאמית למעשה הצהירו על כוונתם לשלוט בתנועת המכליות דרך מצר הורמוז, והח’ותים הנתמכים על ידי טהראן תקפו ספינות נפט סעודיות בים האדום.

האזור עמד בפני איום של הפרעה בו זמנית לשיט בשתי נקודות מפתח של הסחר העולמי – מצר הורמוז ומצר באב אל-מנדב. הראשון מספק יציאה ליצואני הנפט של המפרץ הפרסי, והשני מחבר את הים האדום עם מפרץ עדן והלאה לאוקיינוס ההודי.

המתרחש כבר לא ניתן לראות כעימות נפרד בין וושינגטון לטהראן. הסכסוך מתפשט לערב הסעודית, תימן, מדינות המפרץ הפרסי ונתיבי הים הבינלאומיים, תוך יצירת איומים חדשים על ישראל.

ארה”ב השתמשה לראשונה ב-B-1 לאחר חידוש הלחימה

הצבא האמריקאי ביצע את הלילה ה-12 ברציפות של תקיפות על איראן. על פי מקורות ישראליים ואמריקאיים, במבצע נעשה שימוש לראשונה מאז חידוש הלחימה במפציץ אסטרטגי ארוך טווח B-1B Lancer.

המטוס שימש לתקיפות על מטרות של משמרות המהפכה האסלאמית. ה-B-1 מסוגל לשאת כמות גדולה של תחמושת כבדה וטילים מונחים, ולכן הופעתו באזור מעידה לא רק על המשך המבצע, אלא גם על הרחבת היקפו.

התקיפות לווהו בדיווחים על פיצוצים במספר אזורים באיראן. במיוחד, פיצוצים נרשמו בעיר הנמל קונארק בדרום-מזרח המדינה, וכן בסיריק, בושייר ומהשחר. אזורים אלו הם בעלי חשיבות אסטרטגית בשל המתקנים הצבאיים, תשתיות הנפט ונתיבי הים הסמוכים.

מזכיר המדינה של ארה”ב מרקו רוביו הצהיר כי איראן מעבירה באופן קבוע אותות על רצונה להגיע להסכם, אך משנה כל הזמן את עמדתה ואינה מוכנה לחתום על הסכם. לדברי רוביו, הממשל האמריקאי מתכוון להעלות את המחיר של סירוב טהראן לעסקה.

נשיא ארה”ב דונלד טראמפ גם טוען כי איראן עדיין לא מוכנה להסכם, אך עשויה לשנות את עמדתה תחת לחץ צבאי וכלכלי מתמשך. עם זאת, הערוץ הדיפלומטי נשאר פתוח רשמית, למרות שהתקיפות על מטרות איראניות לא נפסקות.

למעשה, וושינגטון משתמשת בטקטיקה כפולה: מצד אחד, מציעה משא ומתן, ומצד שני – משמידה בעקביות את התשתית הצבאית של איראן ומגבירה את הלחץ על התקשורת הימית של המדינה.

הח’ותים פותחים חזית חדשה בים האדום

במקביל לתקיפות האמריקאיות, הח’ותים הנתמכים על ידי איראן הכריזו על מצור ימי על ערב הסעודית והחלו לתקוף ספינות הקשורות לנמלים סעודיים.

נציג הזרוע הצבאית של הח’ותים יחיא סארי הצהיר על תקיפות על שתי מכליות נפט – Encelia ו-Layla. לדבריו, לתקיפה נעשה שימוש בטילים בליסטיים ומונחים, וכן במל”טים.

אחת המכליות נשאה כ-500 אלף חביות נפט. התקשורת הממלכתית הסעודית אישרה את התקיפה על הספינה בים האדום. בחלק הקדמי שלה פרצה שריפה, אך כל אנשי הצוות נותרו בחיים ולא נפגעו באופן חמור.

הח’ותים טוענים כי לאחר הטלת המצור הצליחו לגרום לשינוי מסלול של כעשר ספינות. לא ניתן לאשר את המספר הזה באופן עצמאי, אך סוכנויות בינלאומיות מדווחות כי מספר מכליות שנשאו נפט סעודי למדינות אסיה אכן הסתובבו או החלו לשנות מסלולים.

כבר ב-20 ביולי שלח מרכז התיאום הקשור לח’ותים אזהרה לחברות השיט. בה נכללה דרישה לא להיכנס לנמלים סעודיים ולא להעמיס שם סחורות. למפרים איימו בסנקציות ובתקיפות ללא קשר למקום שבו תמצא הספינה לאחר מכן.

כך, הח’ותים מנסים להעביר את המלחמה משטח תימן לנתיבי הים הבינלאומיים ולתשתית הנפט הסעודית. הנוסחה שלהם “מצור בתגובה למצור” פירושה שספינות יכולות להפוך למטרות לא בגלל שייכותן לישראל או לארה”ב, אלא כבר בגלל עצם שיתוף הפעולה עם ערב הסעודית.

שני מצרים שעליהם תלויה הכלכלה העולמית

הסכנה העיקרית היא ששני מסדרונות ימיים חשובים נמצאים בו זמנית תחת איום.

דרך מצר הורמוז עוברות מכליות מערב הסעודית, עיראק, כווית, קטאר, בחריין ואיחוד האמירויות הערביות. משמרות המהפכה האיראניות הצהירו כי אף מכלית לא צריכה להיכנס למצר או לצאת ממנו ללא תיאום עם הצד האיראני. טהראן גם טוענת כי מסלולים דרומיים מסוימים עשויים להיות ממוקשים.

במקביל, הח’ותים יוצרים איום באזור מצר באב אל-מנדב, דרכו ספינות מהים האדום יוצאות לאוקיינוס ההודי. עבור ערב הסעודית, המסלול הזה חשוב במיוחד, שכן הוא מאפשר לייצא נפט מנמל ינבו, הממוקם על חוף הים האדום, מבלי להשתמש במצר הורמוז.

אם איראן מגבילה את התנועה במזרח, והח’ותים במערב, ערב הסעודית ויצואנים אחרים מוצאים את עצמם במעין צבת ימית. למכליות נאלצות להפליג סביב אפריקה, מה שמגדיל את משך המסעות, עלות הדלק, הביטוח והובלת המטענים.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת כי מדובר כבר לא רק בעלות הנפט. הפרעה בעבודת שני המצרים עשויה להשפיע על מחירי הדלק, המוצרים, הסחורות התעשייתיות, התעופה והלוגיסטיקה הימית במדינות רבות, כולל ישראל.

לאחר תקיפות הח’ותים והסבב החדש של העימות בין ארה”ב לאיראן, מחירי הנפט התקרבו לנקודת ציון פסיכולוגית של 100 דולר לחבית. השוק מגיב לא כל כך למחסור הנוכחי בנפט, אלא לסבירות של חסימת נתיבי ההובלה שלה לאורך זמן.

איראן מאיימת על האנרגיה של מדינות המפרץ הפרסי

טהראן מזהירה כי התקיפות האמריקאיות על גשרים ותחנות כוח איראניות יקבלו תגובה הרחק מגבולות איראן.

מפקד כוחות האוויר והחלל של משמרות המהפכה, מג’יד מוסאווי, הצהיר כי במקרה של תקיפות על תשתיות אזרחיות ואנרגטיות באיראן, טהראן עשויה לתקוף את מערכות האנרגיה של בעלי ברית אמריקאים במפרץ הפרסי.

תחת איום פוטנציאלי נמצאות ערב הסעודית, כווית, בחריין, קטאר ואיחוד האמירויות הערביות. במדינות רבות אלו ממוקמים מתקנים צבאיים אמריקאיים, מרכזי פיקוד, שדות תעופה ובסיסי אספקה.

אסטרטגיה כזו מאפשרת לאיראן ליצור לחץ על וושינגטון דרך שותפיה האזוריים. גם אם טהראן נמנעת מתקיפה ישירה רחבת היקף על שטח ארה”ב, תקיפות על בסיסים, תחנות כוח, מתקני זיקוק נפט ומתקני מים עשויות להכריח את המדינות הערביות לדרוש את הפסקת המבצע האמריקאי.

במקביל, איראן משתמשת במבנים צבאיים בעלי ברית. הח’ותים בתימן יכולים לתקוף את הים האדום וערב הסעודית, כוחות שיעים בעיראק – מתקנים אמריקאיים, וקבוצות אחרות – ליצור נקודות מתח נוספות קרוב לישראל.

כיצד זה משפיע על ישראל

בינתיים ישראל אינה משתתפת רשמית בשלב החדש של המבצע האמריקאי, אך מערכת הביטחון של המדינה נמצאת במצב של כוננות מוגברת. בכוחות הביטחון הישראליים סבורים כי לפני עימות ישיר עם ישראל, איראן עשויה לנסות להשתמש בבעלי בריתה האזוריים ובפרוקסי.

האיום המיידי ביותר מגיע מהח’ותים. פריסת טילים ומל”טים תקיפה על חוף תימן מאפשרת להם לאיים לא רק על ספינות סעודיות ומצר באב אל-מנדב, אלא גם על דרום ישראל, נמל אילת ונתיבי הים שבהם משתמשת הכלכלה הישראלית.

הבעיה השנייה היא הרחבת הגיאוגרפיה של המלחמה. אם איראן תתקוף את מדינות המפרץ הפרסי, ישראל עשויה להתמודד עם גל של שיגורי מל”טים וטילים, העוברים דרך המרחב האווירי של מספר מדינות. זה ידרוש תיאום עם הכוחות האמריקאיים והמדינות הערביות, שהשתתפו בעבר במערכת האזורית של אזהרה ויירוט.

הסיכון השלישי קשור לכלכלה. הפניית הובלות ימיות, עליית תעריפי הביטוח והתייקרות הנפט עשויים להגדיל את עלות הדלק והסחורות המיובאות בישראל. אילת נותרת במיוחד רגישה, שכן חשיבותה תלויה ישירות בביטחון הים האדום.

לבסוף, המשבר מעלה שאלות על המשך ההתקרבות בין ישראל לערב הסעודית. ריאד מעוניינת בהגנה מפני איראן והח’ותים, אך במקביל מנסה לא להפוך למשתתפת גלויה במלחמה לצד ישראל או ארה”ב.

תוכנית הגרעין הסעודית משנה את מאזן הכוחות

על רקע המלחמה, ארה”ב וערב הסעודית ב-22 ביולי 2026 חתמו על הסכם לשיתוף פעולה בתחום האנרגיה הגרעינית האזרחית, הידוע כהסכם פורמט 123.

משרד האנרגיה האמריקאי מכנה אותו בסיס לשותפות רב-שנתית ורב-מיליארדית. חברות אמריקאיות יוכלו להשתתף ביצירת האנרגיה הגרעינית הסעודית ולספק טכנולוגיות לכורים עתידיים.

עם זאת, המסמך מעורר שאלות רציניות. הוא פותח אפשרות ליצירת תשתית להעשרת אורניום בערב הסעודית לאחר ביצוע מחקר משותף. בנוסף, ריאד לא התחייבה לקבל מיד את הפרוטוקול הנוסף של סבא”א, הכולל את הבדיקות המחמירות ביותר וביקורות פתע.

מבקרי ההסכם סבורים כי הוא עשוי ליצור תקדים מסוכן. אם ערב הסעודית תקבל זכות להעשיר אורניום בעצמה, מדינות אזוריות אחרות עשויות לדרוש אפשרויות דומות. במיוחד חשובות ההצהרות הקודמות של יורש העצר מוחמד בן סלמאן כי הממלכה לא תישאר ללא נשק גרעיני אם איראן תיצור אותו.

לישראל נוצרת סיטואציה מורכבת. מצד אחד, ערב הסעודית היא שותפה פוטנציאלית ונגד איראן. מצד שני, הופעת מדינה נוספת עם טכנולוגיות העשרת אורניום עשויה לשנות את כל מאזן הביטחון האזורי.

המזרח התיכון נכנס לשלב המסוכן ביותר של המלחמה

האירועים של 22–23 ביולי מראים שהעימות כבר לא מוגבל לתקיפות ארה”ב על מטרות איראניות. איראן מגיבה באיומים על השיט, האנרגיה והבסיסים האמריקאיים, והמבנים הקשורים אליה פותחים חזיתות נוספות.

הח’ותים מנסים לחסום את הנמלים הסעודיים. משמרות המהפכה מצהירים על שליטה במצר הורמוז. ארה”ב מגבירה את ההפצצות ובמקביל מציעה משא ומתן. ערב הסעודית מחזקת את יחסיה עם וושינגטון ומקבלת בסיס לתוכנית גרעין משלה.

כל משתתף מנסה לשפר את עמדותיו לפני משא ומתן אפשרי, אך התוצאה המצטברת של פעולות אלו מגדילה את הסבירות להסלמה בלתי נשלטת.

מספיק מכה מוצלחת אחת על מסוף נפט גדול, בסיס אמריקאי, תחנת כוח או מכלית עם מספר רב של נפגעים כדי שהעימות הנוכחי יהפוך למלחמה אזורית רחבה.

לישראל זה אומר צורך להתכונן בו זמנית להתקפות טילים ומל”טים, להגן על נתיבי הים, לשמור על תיאום עם ארה”ב ולא לאפשר הרס של מערכת היחסים המתגבשת עם המדינות הערביות.

NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency תמשיך לעקוב אחר התפתחות המצב, שכן המאבק על מצר הורמוז והים האדום כבר הפך למאבק על מערכת הביטחון העתידית של כל המזרח התיכון.