יותר מ-1.5 מיליון ספרים אוקראיניים הושמדו ביולי: רוסיה של פוטין נלחמת בחינוך, בתרבות ובזיכרון

במהלך יולי 2026, המתקפות הרוסיות השמידו או פגעו קשות ביותר מ-1.5 מיליון עותקים של ספרים אוקראיניים. מאחורי המספר הזה מסתתרים ספרי ילדים שנשרפו, ספרות יפה, מחסנים שהושמדו, בתי דפוס שנהרסו ומאות אלפי ספרי לימוד שהיו אמורים להישלח לבתי הספר האוקראיניים.

המכון האוקראיני לספרים כינה את המתרחש כהשמדה מכוונת של התרבות, הידע והזיכרון האוקראיניים. תוך מספר שבועות בלבד, המתקפות הרוסיות פגעו בהוצאות לאור כמו BookChef, “Книголав”, “Мамине сонечко”, Mison, בית ההוצאה לאור АРК.ЮЕЙ ואחד מבתי הדפוס הגדולים באוקראינה – “Конві”.

זה לא מקרה בודד של שריפה ולא מחסן פגוע יחיד. ביולי, המתקפות הרסו באופן עקבי חלקים שונים של תעשיית הספרים: אחסון מהדורות מוכנות, ייצור, משרדי הוצאה לאור, ציוד, עיצובים של ספרים עתידיים וספרי לימוד לילדים.

800 אלף ספרים נשרפו בתחילת יולי

ההפסד העצום הראשון התרחש בלילה של 2 ביולי 2026. מתקפה רוסית השמידה את המחסן המרכזי של חברת Denka Logistics – שותף לוגיסטי של הוצאת BookChef.

במחסן הייתה רוב התוצרת של ההוצאה. לפי הערכת BookChef, כתוצאה מהשריפה אבדו כ-800 אלף ספרים, והנזק החומרי עלה על 100 מיליון גריבנה. העובדים לא נפגעו, אך ההוצאה איבדה חלק ניכר מהמהדורות שכבר הודפסו והיו מוכנות למכירה ולשליחה לקוראים.

השמדת כמות כזו של ספרים אינה מסתכמת רק בעלות הנייר, ההדפסה והשכרת המחסן. כל מהדורה היא זכויות יוצרים שנרכשו, עבודת מתרגמים, עורכים, מגיהים, מעצבים, בתי דפוס וחברות לוגיסטיקה. ייצור חוזר דורש חודשים של עבודה והשקעות כספיות חדשות.

שישה ימים לאחר מכן, ב-8 ביולי, מתקפה רוסית הרסה את משרד הוצאת הילדים הקייבית “Мамине сонечко”. במבנה היו ספרים, מגזינים ומוצרים מודפסים אחרים לילדים. לאחר הפגיעה פרצה שריפה שהשמידה חלק מהמהדורות. ההוצאה לא נקבה במספר המדויק של העותקים שאבדו.

ליל ה-19 ביולי: כמעט מיליון ספרים תוך מספר שעות

ההשלכות הכבדות ביותר על תעשיית הספרים האוקראינית נגרמו מהמתקפה המסיבית בלילה של 19 ביולי 2026.

לפי נתוני חיל האוויר האוקראיני, רוסיה השתמשה ב-166 אמצעי תקיפה אוויריים: 41 טילים מסוגים שונים ו-125 מל”טים. כיוון המתקפה העיקרי היה קייב. ההגנה האווירית האוקראינית יירטה או דיכאה 18 טילים ו-108 מל”טים, אך חלק מהמטרות הגיעו לבירה. בקייב נהרג אדם, ועוד 16 נפצעו. נגרם נזק לבנייני מגורים, מעונות, מחסנים, כלי רכב, תחנת מטרו ומתקנים אזרחיים אחרים.

אחת הפגיעות הייתה בבית הדפוס “Конві” – מפעל דפוס גדול עם מחזור ייצור מלא. כאן הודפסו ספרים, מגזינים, קטלוגים וספרי לימוד עבור עשרות הוצאות לאור אוקראיניות.

לאחר פגיעת טיל בליסטי רוסי, אולמות הייצור העצומים נותרו ללא גג. ציוד ההדפסה והכריכה הושמד או הוצף במים במהלך כיבוי השריפה, והמשרדים נשרפו לחלוטין. האנשים שעבדו בבית הדפוס לא נפגעו.

בפנים היו כ-250 אלף ספרי לימוד לתלמידי כיתות ט’. הספרים היו מודפסים לחלוטין, ארוזים ומוכנים למשלוח לבתי הספר האוקראיניים לפני תחילת שנת הלימודים החדשה.

עוד כ-350 אלף עותקים והכנות דפוס ניזוקו קשות. ביניהם – ספרי לימוד לכיתות ד’ וספרים של הוצאות “Ранок”, “Грамота”, “Літера ЛТД”, “Лінгвіст”, “Книголав”, “Лабораторія”, “Артбукс”, АССА, “Каламар”, “Атена”, “Астон”, BookChef, Mison, “Вища школа”, “Медицина”, “Апріорі” ואחרים.

באותו לילה, מתקפה רוסית השמידה לחלוטין מחסן של הוצאת “Книголав” במקום אחר. באש נשרפו כ-250 אלף ספרים – תוצאה של עבודה של חודשים של מחברים, הוצאות לאור ובתי דפוס. אף אחד מהעובדים לא נפגע, אך ההוצאה הזהירה על עיכובים בביצוע ההזמנות.

כך, רק בלילה של ה-19 ביולי, תעשיית הספרים האוקראינית איבדה כ-250 אלף ספרים בבית הדפוס “Конві”, עוד 250 אלף במחסן של “Книголав”, וכ-350 אלף עותקים ומהדורות לא גמורות ניזוקו קשות.

המנכ”ל של הוצאת “Ранок” ויקטור קרוגלוב העריך את ההפסדים הכוללים של הלילה הזה בכמעט מיליון ספרים. הוא הצהיר כי ספרי הלימוד שהושמדו יודפסו מחדש, למרות הרס הציוד והצורך הדחוף למצוא יכולות ייצור חופשיות במפעלים אחרים.

מתקפה ישירות לפני שנת הלימודים

משרד החינוך והמדע של אוקראינה עדיין מברר את המספר המדויק של ספרי הלימוד שהושמדו. בשנת 2026, המדינה תכננה להדפיס לתלמידי כיתות ט’ כ-8 מיליון עותקים של ספרי לימוד.

משרד החינוך בשיתוף עם ההוצאות לאור והמכון למודרניזציה של תוכן החינוך צריכים לקבוע אילו ספרי לימוד יש להדפיס בדחיפות כדי שבתי הספר יקבלו אותם בזמן.

אך לשחזר מהדורה – אין פירושו פשוט ללחוץ שוב על כפתור מכונת הדפוס. לשם כך נדרשים נייר, דיו, חומרים לכריכה, מימון, ציוד זמין, עבודת עובדים וקווי ייצור חופשיים. במקביל, בתי הדפוס האוקראיניים צריכים לבצע כבר הזמנות מתוכננות של הוצאות אחרות.

מנהלת המכון האוקראיני לספרים אלכסנדרה קובל הצהירה כי לשם שחזור מיליון הספרים שאבדו, הממשלה צריכה להקצות בדחיפות כ-150–200 מיליון גריבנה.

להבנת ההיקף: במהלך כל שנת 2025, באוקראינה יצאו לאור קצת יותר מ-33 מיליון עותקים של ספרים וחוברות. אובדן של 1.5 מיליון עותקים תוך מספר שבועות ביולי משתווה לכ-4.5% מכלל מהדורת הספרים השנתית של המדינה.

במקביל, שוק הספרים האוקראיני היה במצב קשה גם לפני ההרס החדש. מספר הכותרים גדל, אך המהדורות הממוצעות הצטמצמו, וההכנסה הריאלית של ההוצאות כמעט ולא גדלה בשל האינפלציה. עבור הוצאות קטנות רבות, השמדת מחסן או מהדורה גדולה אחת יכולה להוות אובדן של חלק ניכר מההון החוזר ואיום על המשך קיומן.

מ”Фактор-Друк” ועד “Конві”

ההרס הנוכחי ממשיך שורה של מתקפות שכבר גרמו נזק כבד לתשתית הספרים האוקראינית.

ב-23 במאי 2024 טיל רוסי פגע בבית הדפוס “Фактор-Друк” בחארקוב, שם הודפסו ספרים של הוצאות אוקראיניות רבות. אז נהרגו שבעה עובדים של המפעל, ועוד 22 אנשים נפצעו. ציוד וכמעט 50 אלף ספרים הושמדו.

המתקפה על “Фактор-Друк” התרחשה ביום הראשון של יריד הספרים הבינלאומי בוורשה. ספרים אוקראיניים שרופים הפכו לאחד הסמלים של הרס התרבות האוקראינית במהלך המלחמה.

בשנים שלאחר מכן, חנויות ספרים, ספריות, מחסני הוצאות ומוסדות תרבות אחרים נפגעו. נכון לסוף יוני 2026, משרד התרבות של אוקראינה תיעד 1,949 אובייקטים של מורשת תרבותית שנפגעו או נהרסו ו-2,576 אובייקטים של תשתית תרבותית.

מאז תחילת הפלישה המלאה, רוסיה גם השמידה או פגעה ביותר מ-850 ספריות אוקראיניות. המספרים הללו אינם מלאים, שכן חלק מהשטחים הכבושים אינם נגישים לתיעוד מלא.

בין המהדורות שהושמדו ייתכן שהיו ספרים של מחברים ישראלים ומהדורות על ההיסטוריה היהודית

השמדת מחסני הספרים האוקראיניים ובית הדפוס “Конві” פגעה בהוצאות לאור שבקטלוגים שלהן מוצגים ספרים של מחברים ישראלים, יצירות על השואה, ההתנגדות היהודית, העלייה, ההיסטוריה של ישראל והתחייה של העברית.

כ-800 אלף ספרים אבדו במחסן של שותף הלוגיסטיקה של הוצאת BookChef. ההוצאה פרסמה בשפה האוקראינית יצירות של ההיסטוריון הישראלי ופרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים יובל נח הררי, כולל “Sapiens”, “Homo Deus” ו-“21 שיעורים למאה ה-21”.

במגוון הקשור ל-BookChef, היו גם ספרים של מחברים ישראלים על פעילות המוסד, נשים במודיעין הישראלי וההיסטוריה של אליעזר בן-יהודה – האיש ששיחק תפקיד מפתח בתחיית העברית כשפה מדוברת מודרנית.

הוצאת “Книголав”, שאיבדה כ-250 אלף ספרים, פרסמה ספרות הקשורה ישירות להיסטוריה היהודית. בין מהדורות אלו – ספרים על נשים יהודיות בתנועת ההתנגדות בגטאות הנאציים, על בריחתו של רודולף ורבה מאושוויץ, על גורלות היהודים ששרדו את השואה ועל הגירתם לישראל.

בקטלוג ההוצאה היה גם הרומן “הילד עם כוכב דוד”, שסיפורו קשור להצלת ילדים יהודים על ידי ארגון “עליית הנוער”, הצי הישראלי וההיסטוריה של הקמת מדינת ישראל.

קיימת גם קשר נפרד עם בית הדפוס “Конві” שנהרס. בשנים קודמות, המפעל הדפיס חומרים לימודיים אוקראיניים להוראת עברית, תרבות יהודית ועבודה עם טקסטים תרבותיים בשיעורי עברית.

עם זאת, ההוצאות לא פרסמו עדיין רשימה מלאה של כל הכותרים שהושמדו. לכן, לא ניתן לקבוע בוודאות כמה בדיוק ספרים של מחברים ישראלים או מהדורות בנושא יהודי נשרפו במהלך המתקפות ביולי.

גם אין עדיין אישור לכך שבין 250 אלף ספרי הלימוד שהושמדו היו מהדורות נפרדות לבתי ספר יהודיים באוקראינה או חומרי לימוד לעברית.

עם זאת, העובדות שכבר נקבעו מראות שהמתקפות הרוסיות פגעו בתשתית הספרים שהפיצה באוקראינה יצירות של מחברים ישראלים, שמרה על זיכרון השואה, סיפרה על ההתנגדות היהודית והכירה את הקוראים האוקראיניים עם ההיסטוריה של ישראל והעברית המודרנית.

מדוע השמדת ספרים היא יותר מנזק חומרי

עדיין אין תוצאות חקירה המאפשרות לקבוע שכל הוצאה לאור ספציפית או כל מחסן ספרים נבחרו מראש על ידי הצבא הרוסי כמטרה נפרדת.

עם זאת, החזרתיות של מתקפות כאלה והיקף ההרס המצטבר יוצרים תמונה ברורה: המלחמה הרוסית משמידה את כל השרשרת שמבטיחה את קיומו של הספר האוקראיני. נשרפים לא רק מהדורות מוכנות. נהרסים מכונות דפוס, קווי כריכה, מחסנים, מחשבי הוצאה לאור, עיצובים מקוריים, משרדים, ספריות ומוסדות חינוך.

חדשות – חדשות ישראל מציינות: עבור החברה הישראלית, במיוחד מובן מדוע השמדת ספרים אינה יכולה להיתפס אך ורק כנזק כלכלי. הספר שומר על השפה, העדויות, השמות, ההיסטוריה המשפחתית והזיכרון הלאומי. בהשמדת תשתית הספרים, התוקף פוגע ביכולת החברה להעביר את ההיסטוריה שלה לדורות הבאים.

במיוחד מראה הדבר שבין המהדורות שהושמדו היו ספרי לימוד שהוכנו לתלמידים. אובדנם פירושו שההוצאות האוקראיניות והמדינה צריכות בתנאי מלחמה למצוא שוב כסף, חומרים וציוד כדי שהילדים יוכלו להתחיל את שנת הלימודים עם הספרים הנדרשים.

אך המתקפות ביולי הראו גם דבר אחר. כבר תוך מספר שעות לאחר ההרס, ההוצאות הצהירו כי ישחזרו את המהדורות. בתי הדפוס מחפשים אפשרויות להמשיך בייצור, הקוראים מזמינים ספרים מההוצאות שנפגעו, והעובדים מפרקים את ההריסות ומצילים את המוצרים ששרדו.

רוסיה יכולה לשרוף נייר ולהרוס מכונות דפוס. אך כל עוד מדפיסים מחדש, קונים, קוראים ומעבירים את הספרים האוקראיניים לילדים, היא אינה מצליחה להשמיד את התרבות והזיכרון האוקראיניים.