דליפה על סו-35: הטילים הרוסיים לאיראן הופכים לאיום על ישראל – תמונה

ערוץ הטלגרם הישראלי Israel | טרוחה ב-5 ביוני 2026 הפיץ הודעה על דליפת מסמכים ביטחוניים רוסיים, לפיהם רוסיה עשויה הייתה להכין משלוחים לאיראן של טילים אוויריים ורכיבים למטוסי קרב מסוג סוחוי-35. בפרסום מופיעים טילים מסוג “אוויר-אוויר” ו”אוויר-קרקע”, והלקוח הזר במסמכים מסומן בקוד “K10”.

מאחורי ההודעה הקצרה עומדת סיפור גדול יותר: הקשר הצבאי הרוסי-איראני, שהפך לאחר הפלישה המלאה של רוסיה לאוקראינה לאחד הגורמים המרכזיים לביטחון בשני אזורים – מזרח אירופה והמזרח התיכון. איראן מסייעת למוסקבה עם רחפנים וטכנולוגיות למתקפות על אוקראינה, ורוסיה, לפי המסמכים שפורסמו, עשויה לשלם בטכנולוגיה אווירית, נשק ורכיבים.

חשוב להבהיר מיד: ערוץ הטלגרם אינו המקור הראשוני לסיפור זה. קודם לכן פרסם המגזין האנגלי UNITED24 Media חומר על חבילת מסמכים ביטחוניים רוסיים, שבהם מדובר על משלוחי נשק לאיראן עד שנת 2027. רויטרס דיווח בנפרד כי נציג צבאי איראני כבר אישר את רכישת מטוסי הקרב הרוסיים סוחוי-35, אם כי לא חשף את מספר המטוסים ואת מועדי המשלוח.

לקרוא הישראלי זו פרט חשוב. לפנינו לא הצהרה רשמית של איראן או רוסיה על העברת כל טיל, אלא דליפת מסמכים שיש לקרוא בזהירות: כסימן לשרשרת ייצור וחוזים אפשרית הקשורה לנשק אווירי לאיראן.

על אחד המסמכים שפורסמו מופיעה תאריך 13 במאי 2022. השולח מצוין כחברת “משרד תכנון מכונות ‘איסקרה’ על שם א.י. קרטוקוב”, הקשורה לתאגיד הרוסי “נשק טקטי רקטי”. הנמען – מפעל אבקת פרם.

במכתב מדובר על בקשה לחוזה לייצור ואספקת מוצרים עם סימונים פנימיים 65ДУ.С-Ш, 65ДУ.М-Ш, 65ДУ.М-В, В-287, 65ДУ.С-Ш ИН, 65ДУ.М-Ш ИН, וכן הרכבת מוצר 65ДУ.00. במסמך מצוין במפורש שהעבודות מתבצעות לטובת הלקוח הזר “K10”.

על הדף הנראה אין את הביטוי הפתוח “איראן” ואין את השם המלא של הטיל. זהו פרט חשוב להגשה נכונה.

עם זאת, בחבילת הדליפה הכללית מקורות מקשרים את הקוד “K10” דווקא עם איראן. UNITED24 Media מציין שהמסמכים מתייחסים למשלוחים רוסיים של נשק אווירי למטוסי סוחוי-35 האיראניים, והמוצרים 65ДУ קשורים לרכיבים לטיל Х-38.

המסמך השני, שהופץ יחד עם הראשון, מתוארך ל-4 בדצמבר 2024. השולח שלו – מפעל אבקת פרם. הנמענים – חברת “מכון מחקר חומרים פולימריים” וראש נציגות צבאית 591 של משרד ההגנה הרוסי.

נושא המכתב – “בקשה לייצור שושנים KV-1-72.001”.

בטקסט נאמר שמפעל אבקת פרם מבקש לחתום על חוזה לאספקת שושנים KV-1-72.001 לטובת הלקוח הזר “K10”. הכמות – 164 יחידות. מועד הייצור – עד 30 בספטמבר 2025.

מסמך זה חשוב במיוחד מבחינת הזמן. הוא מראה שמדובר לא רק במסמכים משנת 2022, אלא בשרשרת שנמשכה, אם הדליפה אמיתית, כבר לאחר תחילת המלחמה הגדולה של רוסיה נגד אוקראינה ויכולה להימשך עד 2025.

לפי החומרים שפורסמו, מדובר בכמה סוגים של נשק אווירי למטוסי סוחוי-35.

Х-38 – טיל מסוג “אוויר-קרקע”, כולל בגרסאות עם הנחיה לייזרית. בפרסום בטלגרם מצוין 120 יחידות.

R-73, המכונה גם K-73, – טיל “אוויר-אוויר” לטווח קצר. ברשימה שפורסמה מצוין 123 יחידות.

R-77, או K-77, – טיל “אוויר-אוויר” לטווח בינוני. בפרסום מופיע 42 יחידות.

Х-31 – טיל שיכול לשמש כטיל נגד מכ”ם ונגד ספינות. ברשימה מצוין גם 42 יחידות.

בנפרד, שמות אלה עשויים להישמע כמו נומנקלטורה טכנית. אבל יחד הם נותנים תמונה אחרת: איראן עשויה לקבל לא רק מטוסים, אלא סט נשק לתרחישים שונים – קרב אווירי, תקיפות על מטרות קרקעיות, התקפות על מכ”מים ואיומים פוטנציאליים על אובייקטים ימיים.

בסיפור זה חשוב להפריד בין מסמכים ראשוניים, פרסום עיתונאי, אישור בינלאומי של העסקה הכללית ופרסום בטלגרם. עבור הקהל הישראלי זה חשוב במיוחד: הנושא נוגע לאיראן, רוסיה, סוחוי-35 ושינוי אפשרי של איזון האיומים סביב ישראל.

הרמה החלשה ביותר של המקור – פרסום בטלגרם. ערוץ Israel | טרוחה עשה את הנושא בולט לקהל הישראלי, אך ערוץ הטלגרם עצמו אינו המקור הראשוני של המסמכים ואינו מבצע אימות בינלאומי מלא. תפקידו כאן הוא יותר אינפורמטיבי: הוא הביא את הנושא לשדה הישראלי.

הרמה הרצינית יותר – פרסום UNITED24 Media. שם מתואר בפירוט הדליפה של המסמכים הביטחוניים הרוסיים, נקראים הטילים Kh-38, K-73/R-73, K-77/R-77 ו-Kh-31, וכן מצוין הקשר עם מטוסי סוחוי-35 והלקוח “K10”.

אבל גם כאן נדרשת הסתייגות. UNITED24 Media – פלטפורמה אוקראינית באנגלית, הפועלת בהקשר של המלחמה של רוסיה נגד אוקראינה. זה לא הופך את הנתונים לשקריים, אבל דורש זהירות: חשוב שהקורא יבין שהמקור נמצא בצד של אוקראינה ומפרסם חומרים על שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני כאיום ישיר.

העוגן החיצוני החזק ביותר בסיפור זה – רויטרס.

הסוכנות דיווחה בנפרד כי נציג בכיר של משמרות המהפכה אישר את רכישת מטוסי סוחוי-35 הרוסיים על ידי איראן. רויטרס לא אישר את כל רשימת הטילים מהדליפה ולא חשף את מועדי או כמות המטוסים, אך אישר את הבסיס העיקרי של הסיפור: עסקת איראן על מטוסי סוחוי-35 הרוסיים אכן קיימת ברמה הרשמית.

מקור חשוב נוסף – “אמת אוקראינית”, שכתבה בהסתמך על UNITED24 Media והמסמכים שנבדקו על ידי “אמת כלכלית”, כי שרשרת החוזים על Yak-130 וסוחוי-35 לאיראן נשארת בתוקף, והלקוח הזר מופיע במסמכים כ”K10″.

לכן, עבור הקורא הישראלי המסקנה הנכונה צריכה להישמע כך: העסקה הכללית של איראן עם רוסיה על סוחוי-35 מאושרת באופן אמין; הקשר של הקוד “K10” עם איראן מאושר בפרסומים המבוססים על הדליפה; רשימת הטילים והרכיבים הספציפית צריכה להיות מוגשת כנתונים של מסמכים שפורסמו, ולא כהספקה רשמית מוכרת של כל יחידת נשק.

במילים אחרות, החומר ראוי לתשומת לב לא בגלל שפרסום בטלגרם כתב פוסט רועש, אלא כי פרסום בטלגרם תאם לשרשרת רחבה יותר: פרסום באנגלית של UNITED24 Media, מסמכים של התעשייה הביטחונית הרוסית, חומרים חקירתיים אוקראיניים ואישור נפרד של העסקה על סוחוי-35 מצד רויטרס.

לישראל זה מספיק כדי לראות את הסיפור כאות רציני לסיכון. אבל לא מספיק כדי לקבוע ללא הסתייגויות: “כל הטילים המפורטים כבר סופקו לאיראן”. הנוסחה המדויקת יותר: המסמכים שפורסמו מצביעים על הכנה אפשרית של שרשרת ייצור וחוזים רוסית לנשק אווירי לאיראן, והעובדה עצמה של רכישת סוחוי-35 על ידי איראן כבר קיבלה אישור חיצוני.

לישראל איראן אינה שחקן אזורי רחוק, אלא מקור מרכזי לאיום. טהראן בונה במשך עשורים מערכת לחץ דרך כוחותיה המזוינים, תוכניות הטילים והמבנים הפרוקסיים שלה, כולל חיזבאללה, החות’ים וקבוצות אחרות הקשורות אליה.

נקודת התורפה של איראן הייתה זמן רב התעופה.

הצי שלה מבוסס במידה רבה על מטוסים ישנים, שחלקם מגיעים עוד לתקופה שלפני המהפכה האסלאמית ב-1979. הופעת סוחוי-35 כשלעצמה לא הופכת את איראן לשווה לישראל באוויר, אבל משנה את רמת האיום.

אם למטוסים מתווספים טילים רוסיים, רכיבים, תחזוקה טכנית, הכשרה ולוגיסטיקה, מדובר כבר לא ברכישה סמלית. זו עשויה להיות ניסיון ליצור עבור איראן מערך אווירי מלא ברמה חדשה.

לישראל זה רגיש בכמה כיוונים.

• ראשית, טילים מודרניים מסוג “אוויר-אוויר” עשויים לסבך את תכנון המבצעים לטווח ארוך. גם אם התעופה הישראלית שומרת על יתרון טכנולוגי, הופעת אמצעים מודרניים יותר של קרב אווירי באיראן משפיעה על חישובי הסיכון.
• שנית, טילים נגד מכ”ם מסוג Х-31 קשורים לאיום על מכ”מים ומערכות הגנה אווירית. עבור מדינה שחיה במצב של תכנון צבאי מתמיד, פרטים כאלה לא ניתן להחשיב כמשניים.
• שלישית, המערכת הצבאית האיראנית לעיתים רחוקות נשארת רק איראנית. טכנולוגיות, טקטיקות, מדריכים והחלטות נפרדות עשויים להתפשט למבנים הבריתיים של טהראן, גם אם המטוסים עצמם נשארים פיזית באיראן.

עבור הקהל הישראלי הסיפור הזה חשוב לא פחות מאשר לאוקראינה: חדשות ישראל Nikk.Agency רואה דליפות כאלה כחלק מתהליך גדול אחד, שבו שיתוף הפעולה הצבאי הרוסי-איראני הופך בהדרגה לאיום על כמה אזורים – מערים אוקראיניות ועד לשמי ישראל.

לאחר 2022 איראן הפכה לאחד השותפים הצבאיים המרכזיים של רוסיה. דווקא השאהדים האיראניים הפכו לסמל של התקפות לילה על ערים אוקראיניות, אנרגיה, שכונות מגורים ותשתיות אזרחיות.

מוסקבה קיבלה מטהראן כלי לטרור המוני זול.

כעת המסמכים שפורסמו מראים את הצד ההפוך של העסקה הזו. רוסיה עשויה להעביר לאיראן את מה שטהראן זקוקה לו במיוחד: מטוסים מודרניים, טילים אוויריים, רכיבים ותמיכה ייצורית.

זה הופך את הקשר למסוכן יותר.

אוקראינה משלמת על כך בערים הרוסות ובאנשים שנהרגו. ישראל עשויה להתמודד עם השלכותיה במישור אחר – דרך חיזוק האויב שכבר שנים רבות רואה במדינה היהודית מטרה.

עבור אוקראינה המסמכים חשובים לא רק כהוכחה לעוד חוזה רוסי-איראני. הם עוזרים להבין את המחיר שמוסקבה עשויה לשלם לטהראן עבור התמיכה במלחמה.

איראן אינה צופה נייטרלית.

היא אויבת של אוקראינה וישראל, משתתפת באדריכלות צבאית אנטי-מערבית אחת, שבה רחפנים, טילים, מטוסים, טכנולוגיות ותמיכה פוליטית נקשרים למערכת אחת.

רוסיה משתמשת ברחפנים איראניים נגד אוקראינה. איראן, בתורה, מקבלת מרוסיה גישה למה שיכול לחזק את צבאה שלה ואת עמדותיה במזרח התיכון.

עבור ישראל זה אומר שהמלחמה באוקראינה אינה נמצאת “אי שם רחוק”. היא משפיעה ישירות על מאזן הכוחות סביב איראן. ככל שהאגרסיה הרוסית נמשכת, כך תלות הצבאית-טכנית של מוסקבה וטהראן זה בזה מעמיקה.

עבור ארה”ב ובעלי הברית המערביים זהו גם אות מדאיג. סוחוי-35 עם טילים מודרניים בידי איראן – זו לא רק בעיה של ישראל. זהו גורם למפרץ הפרסי, לבסיסים האמריקאיים באזור, לנתיבי הים, לבעלי הברית של וושינגטון ולכל מערכת ההרתעה של איראן.

חשוב להגיש את הסיפור הזה בדיוק.

עדיין אין אישור רשמי פומבי שכל אחד מהטילים המפורטים כבר סופק לאיראן. המסמכים פורסמו כדליפה, ולכן חלק מהנתונים דורשים בדיקה עצמאית. על דפים נפרדים, המופצים ברשת, הקוד “K10” לא מפורש ישירות כאיראן.

אבל כמה אלמנטים חשובים כבר מתחברים לקו אחד.

רויטרס דיווחה שנציג משמרות המהפכה אישר את רכישת מטוסי סוחוי-35 הרוסיים על ידי איראן. UNITED24 Media פרסמה חומרים שבהם מדובר על נשק רוסי לאיראן עד שנת 2027. מקורות אוקראיניים כתבו בעבר ששרשרת החוזים הרוסית-איראנית על סוחוי-35 ו-Yak-130 נשארת בתוקף, ואיראן מופיעה במסמכים כלקוח זר “K10”.

לכן הנוסחה הזהירה נשמעת כך: המסמכים שפורסמו מצביעים על הכנה של שרשרת ייצור וחוזים לטובת הלקוח “K10”, שמקורות הדליפה מקשרים עם איראן. לשרשרת זו, לפי נתוני הפרסומים, עשויים להיכנס רכיבים ונשק למטוסי סוחוי-35 הרוסיים.

זו לא נוסחה חלשה. להפך, היא עושה את החומר לאמין יותר.

הסיפור עם הטילים הרוסיים לאיראן חשוב לא רק כעוד דליפה מהתעשייה הביטחונית הרוסית. הוא מראה שהמלחמה של רוסיה נגד אוקראינה והאיום האיראני על ישראל הופכים יותר ויותר לחלקים של מערכת אחת.

טהראן עוזרת למוסקבה להכות באוקראינה. מוסקבה, לפי המסמכים שפורסמו, עוזרת לטהראן לחזק את התעופה והתשתית הצבאית. כתוצאה מכך האגרסיה הרוסית נגד אוקראינה חוזרת למזרח התיכון כבר בצורת סיכונים חדשים לישראל.

זהו המשמעות העיקרית של הדליפה.

אם המסמכים יאושרו, מדובר לא ברכישה חד פעמית ולא בחוזה מקרי. מדובר בגשר צבאי בין שני משטרים שפועלים נגד האינטרסים של אוקראינה, ישראל, ארה”ב ובעלי הברית המערביים.

לישראל אות כזה אי אפשר להתעלם. הציר הרוסי-איראני כבר אינו נושא רק למלחמה האוקראינית. הוא הופך לגורם בביטחון המזרח התיכון – עם מטוסים, טילים, מפעלים, לקוחות קודיים ומועדי אספקה עד שנת 2027.

זו הסיבה שחדשות ישראל Nikk.Agency רואה את הסיפור הזה לא כדליפה טכנית, אלא כאזהרה: כאשר רוסיה ואיראן מחזקות זו את זו, ההשלכות עשויות להגיע לא רק לחזית האוקראינית, אלא גם לגבולות ישראל.