איראן על הסף: מה עומד מאחורי ההצהרות המרעישות של עבאס אראגצ’י

על רקע המשבר הפנימי המתמשך באיראן, שר החוץ עבאס אראקצ’י השמיע הצהרות רמות בראיון לתוכנית Special Report. השיחה חרגה בהרבה מגבולות הפרוטוקול הדיפלומטי ונגעה בכמה נושאים רגישים — מהפגנות המוניות והאשמות כלפי ישראל ועד לתוכניות הטילים והגרעין של המדינה.

הנאום נשמע ברגע שבו איראן חווה את אחת התקופות הקשות ביותר בשנים האחרונות. מאז סוף 2025 המדינה חוותה מהומות המוניות, שנגרמו על ידי משבר כלכלי, קריסת המטבע הלאומי ועלייה במתח החברתי. על פי נתוני ארגוני זכויות אדם ומקורות עצמאיים, מספר הקורבנות עשוי להגיע לאלפים, וחלק מההערכות מגיעות ל-12,000 הרוגים.

טילים כ”קו אדום”

אחד הדגשים המרכזיים בראיון היה הטילים הבליסטיים. אראקצ’י הבהיר כי עבור טהראן זהו נושא שאינו נתון לדיון. לדבריו, דווקא ארסנל הטילים נשאר המרכיב המרכזי בהגנת המדינה והבטחת הביטחון בתנאי לחץ חיצוני.

השר דחה במפורש את האפשרות למשא ומתן עם ארה”ב בנושא זה, והדגיש כי שום סנקציות או מאמצים דיפלומטיים לא יגרמו לאיראן לוותר על תוכנית הטילים. תזה זו נשמעה כסימן לא רק לוושינגטון, אלא גם ליריבים האזוריים של איראן.

תוכנית הגרעין: נכונות לדיאלוג או תמרון טקטי

אראקצ’י דיבר בזהירות רבה יותר על תוכנית הגרעין. הוא הודה כי המתקפות במסגרת מבצע “Midnight Hammer” בשנת 2025 גרמו נזק חמור לתשתית הגרעינית של איראן. עם זאת, השר ניסה להציג את טהראן כצד המוכן למשא ומתן.

לפי גרסתו, איראן מסוגלת לספק ערבויות בינלאומיות לאופי השלום של תוכנית הגרעין שלה — אך רק בתמורה להסרת סנקציות מלאה או חלקית. גישה זו נראית כניסיון להחזיר את נושא העסקה הגרעינית לשדה הדיפלומטי, מבלי לוותר על מנופי לחץ אסטרטגיים.

האשמות נגד ישראל

החלק הכי מהדהד בראיון היו ההאשמות כלפי ישראל. אראקצ’י טען כי ההסלמה באלימות ברחובות והעלייה במספר ההרוגים היו כביכול חלק מתרחיש מתוכנן מראש. לדבריו, המטרה הייתה לעורר את נשיא ארה”ב דונלד טראמפ להשתמש בכוח נגד איראן.

השר טען כי ההפגנות שימשו ככלי לחץ חיצוני, והעלייה במספר הקורבנות הייתה ניסיון מודע לגרור את ארה”ב לעימות ישיר. הצהרות אלו נשמעו ללא הצגת ראיות, אך הוצגו כעובדה.

שתי גרסאות למה שקורה ברחובות

בתיאור האירועים בתוך המדינה, אראקצ’י דיבר על מאבק ב”תאי טרור”. הוא טען כי קבוצות רדיקליות כביכול הציתו מבנים וערפו ראשים של שוטרים, ופעולות כוחות הביטחון היו אמצעי כפוי.

גרסה זו מנוגדת בחדות לדיווחים של עדי ראייה וארגוני זכויות אדם. אלו מתעדים שימוש בצלפים של כוחות הממשלה, ירי במפגינים לא חמושים ומעצרים המוניים. הניגוד בין הרטוריקה הרשמית לעדויות מהשטח הופך ליותר ויותר בולט.

“המצב בשליטה”

למרות היקף המשבר, שר החוץ ניסה לשדר ביטחון. הוא הכחיש מידע על תוכניות להוצאות להורג המוניות של פעילים והצהיר כי המצב במדינה התייצב. לדבריו, הרשויות שולטות לחלוטין במצב ושואפות למנוע קטסטרופה נוספת.

הצהרות כאלה נשמעות כניסיון להרגיע שותפים חיצוניים ובמקביל להפגין כוח בתוך המדינה. עם זאת, על רקע הפרעות התקשורת המתמשכות, דיווחים על דיכוי ומיתון כלכלי, ההבטחות ל”שליטה מלאה” נראות פחות ופחות משכנעות.

בין דיפלומטיה למציאות

הראיון של אראקצ’י היה המחשה כיצד טהראן מנסה לשמור על איזון בין רטוריקה קשה לאותות זהירים על נכונות לדיאלוג. מצד אחד — טילים כבסיס בלתי ניתן לערעור של ביטחון. מצד שני — תוכנית הגרעין כנושא למשא ומתן. ועל כל הרקע הזה — ניסיון להטיל את האחריות למשבר הפנימי על אויבים חיצוניים.

ההפגנות ההמוניות שהחלו בדצמבר 2025 ממשיכות להיות הגורם המרכזי לאי ודאות. הסיבות הכלכליות לחוסר שביעות הרצון לא נעלמו, והאמון של הציבור בהצהרות הרשמיות נותר פגוע.

השאלה האם ה”ייצוב” הנוכחי הוא מציאות או רק נוסחה דיפלומטית, נותרת פתוחה לעת עתה. ודווקא הפער הזה בין המילים למה שקורה ברחובות היום מגדיר את המשבר האיראני — כפי שהוא מתועד על ידי חדשות ישראל | Nikk.Agency, הבוחנת את האירועים לא דרך סיסמאות, אלא דרך השלכותיהם על האזור ועל הביטחון העולמי.