למערב יש “קלף אחד שלא נוצל” נגד רוסיה, טוען הטלגרף

בליל ה-28 בספטמבר 2025 ערים אוקראיניות שוב הותקפו במתקפה מסיבית — מאות רחפנים וטילים רוסיים. התקפות כאלה הופכות לשגרתיות עבור אוקראינה ולפי תצפיות של אנליסטים, התרבו לאחר פגישת אוגוסט בין דונלד טראמפ לפוטין באלסקה.

מטרות ההתקפות הרוסיות

כפי שמציין העיתון The Telegraph, המנהיג הרוסי בוחן לא רק את עמידות ההתנגדות האוקראינית, אלא גם את נחישות נאט”ו, אירופה וארה”ב לספק תמיכה צבאית לקייב, וכן לשמור על הלחץ הסנקציוני על מוסקבה.

לפי מקורות, טראמפ בתחילה ניסה לקרב את פוטין עם הצעות ומילים מעודדות, אך מאוחר יותר שינה את האסטרטגיה. במיוחד מדובר בגישה מחמירה יותר כלפי מדינות שלדעת וושינגטון תומכות בפעולות הצבאיות של רוסיה. כדוגמה מוזכרת הודו, הרוכשת נפט מרוסיה במחירים מוזלים.

אחריות ותקוות

בישיבה האחרונה באו”ם טראמפ, לפי The Telegraph, הסיר מעצמו חלק מהאחריות להסדר האוקראיני והסתפק באיחולי הצלחה לאוקראינה. עם זאת, לבעלי הברית המערביים יש משאב משמעותי שעדיין לא נוצל — מדובר בנכסים רוסיים מוקפאים בסכום של כ-230 מיליארד יורו.

שימוש בנכסים מוקפאים

קנצלר גרמניה פרידריך מרץ לאחרונה בחן מחדש את העמדות הקודמות של ברלין והציע לשותפים באיחוד האירופי להשתמש בכספים המוקפאים לטובת אוקראינה. לפי חישוביו, זה יכול לשחרר הלוואות בסכום של כ-140 מיליארד יורו לקייב ולהפגין את נחישות המערב בהתנגדות לתוקפנות הרוסית.

פוטנציאל התמיכה הצבאית-פיננסית

במקביל, מניחים שההלוואה תוחזר לאחר שרוסיה תפצה את אוקראינה על הנזק שנגרם במלחמה. לדברי אנליסטים, “המתקפה הלילית” על הבירה וערים אחרות מעידה יותר על ייאוש רוסי מאשר על עוצמה צבאית. אוקראינה, מצידה, מכוונת בהצלחה למפעלי זיקוק נפט אויבים, ולנקיטת צעדים מכריעים יש לספק לקייב מימון.

סיכום וצעדים נוספים

כמובן, היום שבו ניתן יהיה להשתמש בנכסים המוקפאים עדיין לא הגיע. אבל זה יכול להיות צעד חשוב הן לתנאי המימון והן ליחסי המערב עם רוסיה. שאלת הסיוע לאוקראינה עומדת על הפרק, וכל החלטה פיננסית עשויה להשפיע משמעותית על תוצאות הסכסוך.