לראשונה מאז הקמת מדינת ישראל, גידול האוכלוסייה ירד מתחת ל-1%.

קצב גידול האוכלוסייה בישראל ירד לרמה שהמדינה לא ראתה מאז השנים הראשונות לקיומה. לפי ניתוח שפורסם השבוע במרכז טאוב לחקר המדיניות החברתית בישראל, הגידול באוכלוסייה השנה עמד על 0.9% בלבד — לראשונה מאז 1950 הנתון ירד מתחת לסף הפסיכולוגי של אחוז אחד.

מחברי המחקר מציינים מספר גורמים שהשתלבו יחד: עלייה בתמותה, ירידה מתמשכת בילודה ומאזן הגירה שלילי. לדברי עורך הדו”ח, פרופסור אלכס ויינרב, ישראל כבר עברה את נקודת השיא של גידול טבעי באוכלוסייה. עם זאת, שאלת ההגירה העתידית נותרת פתוחה וקשה לחיזוי.

בעשור האחרון מספר הלידות נראה יציב יחסית — כ-180 אלף תינוקות בשנה. אך מאחורי היציבות הנראית הזו מסתתרים שינויים חדים בתוך קבוצות אוכלוסייה מסוימות.

הירידה הבולטת ביותר בילודה נרשמה בקרב מוסלמיות, דרוזיות ונוצריות: לפי הניתוח, בשנים האחרונות הנתון ירד בכ-30%. זהו שינוי משמעותי עבור קהילות שנחשבו זמן רב כ”עוגן” דמוגרפי של גידול.

סימנים ראשונים לירידה בילודה מופיעים גם בקרב נשים יהודיות. התחזיות מצביעות על כך שבמהלך העשור הקרוב מספר הילדים הממוצע במשפחות יהודיות חילוניות ומסורתיות עשוי לרדת מ-1.9–2.2 ל-כ-1.7. בקרב נשים יהודיות דתיות צפויה ירידה מ-3.74 לכ-2.3, ובקרב חרדיות מ-6.48 לכ-4.3. גם אם נתונים אלו נותרים גבוהים במונחים בינלאומיים, המגמה משנה את התמונה ארוכת הטווח.

במקביל, מספר מקרי המוות עולה. הסיבה לכך היא מבנה הגילאים של האוכלוסייה: קבוצות גדולות הן באוכלוסייה היהודית והן בערבית נכנסות לגיל מבוגר. זהו תהליך דמוגרפי צפוי, אך השפעתו כעת הופכת למורגשת סטטיסטית ומשפיעה ישירות על המאזן הכללי.

גורם נפרד הוא ההגירה. בשנים האחרונות מספר העוזבים את ישראל עולה על מספר החוזרים והעולים החדשים. בשנת 2025 ההפרש בין הזרמים הללו עמד על כ-37 אלף איש. הנתונים לתשעת החודשים הראשונים של השנה גם מצביעים על כך שרמת ההגירה עשויה להיות הנמוכה ביותר מאז 2013. עם זאת, רוב העוזבים אינם ילידי הארץ.

התמונה, עם זאת, מורכבת יותר מאשר נוסחה פשוטה של “עזבו — לא חזרו”. לא כל הגירה היא סופית. ניידות זמנית, במיוחד בקרב אנשים עם רמת השכלה גבוהה ובסביבה אקדמית, עשויה לתרום לצבירת מיומנויות, פיתוח קשרים בינלאומיים וחזרה עם ניסיון חדש.

עם זאת, המספרים המוחלטים מדאיגים. אם בשנת 2022 עזבו את הארץ פחות מ-20 אלף ילידי ישראל, הרי שבשנת 2025 מספרם עלה על 30 אלף. גם אם נשמרת השיעור בזרם הכללי, הגידול בערכים מוחלטים הופך לגורם שלא ניתן להתעלם ממנו.

האם הגברת היציאה תוביל לעלייה בחזרה של עלייה — השאלה נותרת פתוחה. עתידה הדמוגרפי של ישראל תלוי יותר ויותר בשילוב של תהליכים פנימיים ותנאים חיצוניים: ביטחון, כלכלה, אמון במוסדות ותחושת עתיד. לכן דוחות כאלה חורגים מהסטטיסטיקה היבשה והופכים לחלק מהשיח הציבורי שמנהלים היום НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.