- December 1, 2025
- 6:32 pm
- וידאו, מזרח תיכון
“האם ייתכן שרוסיה, בעלת הברית הגדולה ביותר של איראן, לא ידעה על ההתקפה המתוכננת? אך פוטין לא שלח שום אות לראש ממשלת ישראל נתניהו. וזה, לכל הפחות, שותפות למותם של אלפי אנשים…”
“חמאס לא הושמד. הוא נשאר בשלטון בעזה.
כמו פוטין ברוסיה, הוא מוכן להחזיק בה בשיניים ולא מתכוון לוותר. המלחמה, שהושמה בהפסקה, מתאימה לשחקנים העולמיים. אם מישהו ירצה שוב לשנות את הסדר העולמי, מספיק יהיה להדליק גפרור לחבית אבק השריפה הנקראת עזה.” – ציטוטים של המחבר מהסרט.
אנדריי צפליינקו — כתב צבאי אוקראיני ידוע, סופר ודוקומנטריסט — עבד בנובמבר בשליחות בישראל.
ב-29 בנובמבר 2025 שודר בערוץ TCN סרטו הדוקומנטרי החדש «מזרח קרוב מאוד».
פרט מעניין: בערך מחצית מהמרואיינים של אנדריי צפליינקו בסרט מדברים איתו דווקא באוקראינית — בחופשיות, ללא מבטא. בין הגיבורים ישנם רבים ילידי אוקראינה, שחיים זמן רב בישראל, משרתים בצבא, עובדים במשטרה או שרדו את ההתקפה ב-7 באוקטובר. דיבורם, האינטונציות שלהם והסיפור שלהם יוצרים קשר מיוחד, כמעט משפחתי, בין הטרגדיות של ישראל ואוקראינה, שהסרט מדגיש בצורה טבעית מאוד.
הבכורה התקיימה ברגע שבו בעולם גוברת גל אנטישמיות, ונגד ישראל מתנהלת קמפיין מידע שמנסה להטיל ספק בצדקת מלחמת ההגנה שלה. ובדיוק ברגע זה מופיע סרט של עיתונאי אוקראיני — אדם שיודע מהו טרור, התקפות היברידיות ותעמולה.
אוקראינה וישראל הולכות זה מכבר בדרכים מקבילות — והסרט הזה מראה עד כמה עמוק המקבילות הללו מצטלבות היום.
כיצד יוצרי הסרט מציגים את משמעותו
«כזה על ישראל אתם בטוח עוד לא ראיתם.
האם אותן כוחות עומדים מאחורי הטרגדיה בישראל והמלחמה באוקראינה?
מדוע לוחמי חמאס בעזה השאירו כתובות ברוסית?
כיצד הצליחו לפרוץ לישראל בדקות הראשונות של ההתקפה?
על שאלות אלו עונים גיבורי הסרט».
«הגיבורים — חיילים ישראלים, שוטרים, מנהיגים דתיים, עדים ומשפחות הקורבנות.
אנחנו מסתכלים זה על זה, וכמו במראה, רואים צלקות דומות.
כופים עלינו שלום לפי תסריט זר, אך בו יש יותר מדי כתמים לבנים.
השאלה המרכזית — “למי מועילה המלחמה הזו?”. התשובה — בסרט».
גיבורי הסרט הם:
- חיילים ישראלים,
- שוטרים,
- מנהיגים דתיים יהודיים,
- משפחות הנספים,
- עדי טבח,
- ואפילו אלו שבאוקראינה מכנים “משתמטים”.
צפליינקו מציג מראה: ישראל ואוקראינה מסתכלות זו על זו ורואות צלקות דומות.
השאלה המרכזית של הסרט:
«למי מועילה המלחמה הזו?»
על מה הסרט: כל קווי העלילה
1. קיבוצים בארי ונחל עוז — רצח המוני של אזרחים
משתתפים: פטר סטולבה, משפחות ששרדו
דרך סיפורי תושבי הקיבוצים הצופה רואה:
- ירי באנשים ב”חדרים בטוחים”,
- הצתת בתים עם אנשים בפנים,
- רצח ילדים,
- קירות מקלטים הרוסים.
קו זה מתואר על ידי הניצולים עצמם, ביניהם פטר סטולבה, שמשווה את הנראה לבוצ’ה האוקראינית.
2. פסטיבל נובה — השמדת הנוער הישראלי
משתתפת: מאיה איזוצ’בה
מאיה מספרת:
- כיצד 29 אנשים הסתתרו במקלט קטן,
- כיצד לוחמי חמאס ירו במקלט תוך דקה,
- כיצד שישה שרדו רק בנס.
הסרט מראה: מטרת חמאס הייתה השמדה סמלית של עתיד ישראל.
3. הדר מרים כהן — תצפיתנית שלא שמעו לה
משתתפים: חיילים ישראלים, משפחת כהן
תצפיתנית בת 18 הדר מרים כהן:
- תיעדה מראש פעילות חמאס,
- העבירה דוחות,
- אך אזהרותיה לא נלקחו ברצינות.
מותה — דוגמה לטעות מערכתית בהגנה.
4. טקטיקת חמאס — מבצע צבאי ולא “פשיטה”
פרשן: סגן אלוף במילואים אריה זיידן
אריה זיידן מסביר:
- הלוחמים פעלו כמו יחידות צבאיות,
- הייתה הכנה ארטילרית,
- השתמשו ברחפנים, כמו בדונבאס,
- ההסתערות נבנתה על פי מודיעין,
- הפקודה לחיילים הישראלים “למקלטים!” שיחקה תפקיד רע.
5. עקבות רוסיים — נשק, שפה, טקטיקה
פרשן: מפקד יחידת עילית צה”ל אלכסיי גורליק
גורליק מתעד:
- רובים AK-103/104 — רק רוסיים,
- טילי נ”ט “קונקורס”,
- תחמושת למערכות רוסיות,
- דיבור רוסי בין הטרוריסטים.
רמת ההתאמות שוללת מקריות.
6. 700 ק”מ של מנהרות חמאס — “עיר תת-קרקעית”
משתתפים: לוחמי צה”ל, חבלנים
מוצג:
- רשת מנהרות מסועפת,
- מטבחים תת-קרקעיים, שירותים, גנרטורים,
- מנהרות ברוחב לכלי רכב,
- יציאות ליד בתי ספר ומסגדים.
רמת הנדסה כזו בלתי אפשרית ללא עזרה חיצונית.
7. תפקיד איראן — נותן החסות הגיאופוליטי להתקפה
משתתפים: מומחים ישראלים, חיילים
הסרט מציג:
- תוצאות התקפות טילים איראניות,
- מעורבות גנרלים של משמרות המהפכה בהכנת חמאס,
- שיתוף פעולה בין איראן, חיזבאללה והחות’ים,
- נתיבי אספקת נשק דרך סוריה.
8. רוסיה — כיסוי פוליטי לחמאס
אנליסטים: סרגיי אוסלנדר, לוי טבצ’ניקוב
מוצג:
- ביקורי משלחות חמאס במוסקבה (כבר אחרי הטבח),
- הצהרות חמאס בתמיכה בעמדת פוטין,
- היעדר ביקורת על הטבח מצד הקרמלין.
אוסלנדר וטבצ’ניקוב מסבירים:
רוסיה מקבלת הסחת דעת אידיאלית מאוקראינה.
9. החברה הישראלית — קרעים פנימיים
משתתפים: תושבי ישראל, פעילים אזרחיים, קהילות דתיות
הסרט מראה כיצד לאחר 7 באוקטובר התמונה האחידה של החברה הישראלית החלה להיסדק. על המסך — הפגנות נגד הגיוס בקרב החרדים, ויכוחים סביב חובות הצבא, חוסר אמון בהנהגה וקרע כואב בין אלו שדורשים להמשיך במלחמה עד לניצחון, לבין אלו שמוכנים לקבל שלום כמעט בכל מחיר. קווי המתח הללו הופכים לחלק חשוב מהסיפור, כי הם מסבירים מדוע המדינה, שחוותה הלם, ממשיכה להיאבק גם בתוכה.
10. מעוז אינון — טרגדיה אישית וחיפוש משמעות
מעוז אינון — יזם ישראלי, פעיל חברתי. הוריו נרצחו על ידי לוחמי חמאס ביישוב נתיב העשרה ב-7 באוקטובר. בסרט הוא מדבר על האובדן האישי, על מחיר המלחמה ועל איך החברה הישראלית מתמודדת עם הטרגדיה. על רקע הכאב האישי שלו הוא מעלה שאלות של פיוס, עתיד שני העמים ואיך המדינה מחפשת דרך קדימה כשהמודלים הישנים כבר לא עובדים.
11. החברה הישראלית תומכת באוקראינה — אך השלטון חושש ממוסקבה
פרשנים: אנליסטים סרגיי אוסלנדר ולוי טבצ’ניקוב
הסרט מדגיש:
החברה:
- תומכת באופן נרחב באוקראינה,
- מבינה שהאויב — משותף,
- לא חוששת לדבר בקול רם.
השלטון:
- חושש מעימות עם רוסיה,
- תלוי בעמדה הרוסית בסוריה,
- יורש את “הזהירות הסובייטית”.
אוסלנדר מסכם:
«רוסיה — אויבת ישראל, אך השלטון חושש להכיר בכך».
תגובה של אנה ז’רובה (חברים ישראלים של אוקראינה)
אנה ז’רובה, מייסדת ארגון ההתנדבות “חברים ישראלים של אוקראינה” מדגישה:
« … בערוץ TCN שודר הסרט «מזרח קרוב מאוד». עבודה של עיתונאי אוקראיני ידוע, כתב צבאי, מנחה טלוויזיה ודוקומנטריסט אנדריי צפליינקו.
אני אסירת תודה לאנדריי על כך שיצר סרט כה עוצמתי, כנה וכואב על ה-7 באוקטובר והמלחמה שלנו. בצילומים השתתפו רבים ממכריי וחבריי, מה שהופך את הסרט הזה לחשוב עבורי באופן אישי!במהלך השיחה אנדריי הודה לי שהוא הופתע מהתמיכה החד משמעית באוקראינה בישראל (ברור שמדובר על הישראלים, ולא על השלטון). כשרואים את הסרט, מיד מבינים מדוע נוצר הרושם הזה. בישראל יודעים ומבינים היטב מי הוא שורש הרע, ויודעים לערוך השוואות.
מעניין במיוחד לצפות בסרט על רקע הדיונים הנוכחיים על חצר אלכסנדר, כאשר האויב שלנו, המדינה התוקפנית רוסיה, השלטון הישראלי למעשה מוכן להעביר במתנה אובייקט דתי בלב ירושלים. אובייקט שיכול להפוך למקום מגורים של תומכי חמאס, רוצחים ומרגלים.
בסרט אנדריי יחד עם חיילים ישראלים מדברים גם על דבר אחר: על תפקיד רוסיה בטרגדיה של ה-7 באוקטובר. לפי מספר סימנים יש לה קשר ישיר לכך והיא מפיקה מכך “רווח”.
אלו לא מילים רועשות, זה מסקנה המבוססת על עובדות, מודיעין ולוגיקה של מלחמה היברידית שמנהלת הקרמלין נגד המערב, אוקראינה וישראל.על רקע המטות המושמדים של חמאס בלבנון ובסוריה, בהתחשב במדריכים הרוסיים, תועמלנים וערוצי תיאום, השאלה “האם רוסיה יכולה להיות מעורבת” כבר לא נשמעת כהפשטה. זה נשמע כמו מציאות שיש לקרוא לה בקול רם.
ולכן:
לישראל הגיע הזמן לשקול מחדש, ולמעשה להפסיק את היחסים הדיפלומטיים עם מדינה שמחמשת את חמאס, תומכת באיראן ויכולה להיות מעורבת ישירות ב-7 באוקטובר.צפו בסרט.
בו יש הרבה תשובות. והרבה שאלות חשובות שישראל צריכה לשאול את עצמה. ».
סרטו של אנדריי צפליינקו “רוסים עוזרים לטרוריסטים של חמאס. מי באמת עמד מאחורי הטבח ב-7 באוקטובר/«מזרח קרוב מאוד»”
מדוע נאנובסטי ממליצים לצפות בסרט זה
כי הסרט:
- מראה את המקבילות בין המלחמה של ישראל ואוקראינה,
- מוציא את העקבות הרוסיים מהצללים,
- חושף את הטקטיקה של חמאס ותפקיד איראן,
- נותן סיפורים אנושיים וניתוח מומחים,
- מראה שישראל ואוקראינה — במלחמה אחת, פשוט בחזיתות שונות.
זהו אחד הסרטים הדוקומנטריים החשובים ביותר על ההתקפה ב-7 באוקטובר.
חובה לצפייה לכל מי שרוצה להבין את התמונה האמיתית.
