ב-4 באוקטובר 2025 הפובליציסט האוקראיני מיכאילו דוביניאנסקי פרסם בעיתון «אוקראינסקה פראבדה» טור בשם «סיפור על אהבה לא מחולקת» (אוק’).
הטקסט שלו — לא רק על פוליטיקה.
זהו מסה על רגשות בין עמים שעברו מלחמה, כאב ובדידות, אך הבינו בצורה שונה מהי הדדיות.
מי הוא מיכאילו דוביניאנסקי
מיכאילו דוביניאנסקי — פובליציסט אוקראיני, אנליסט ופרשן ב-«אוקראינסקה פראבדה»,
ידוע בטקסטים המדויקים והאירוניים שלו בצומת הפוליטיקה, הסוציולוגיה והפילוסופיה.
הוא אחד מהכותבים שיודעים לדבר על מלחמה — ללא סיסמאות, אלא עם רגש ואמת פנימית.
מאז שנות ה-2000 דוביניאנסקי כותב על זהות אוקראינית, על טרנספורמציה חברתית,
ועל איך רגשות קולקטיביים מעצבים מדיניות חוץ.
בטור מה-4 באוקטובר הוא מהרהר על כך,
מדוע אוקראינה אוהבת את ישראל כל כך,
ואילו ישראל עונה על כך באהבה — זהירה, כמעט בלתי נראית.
שנתיים של מלחמה ותבוסה אחת — תודעתית
הכותב מזכיר: באוקטובר 2025 ימלאו שנתיים מתחילת המלחמה החדשה במזרח התיכון.
ישראל לא השיגה ניצחון מלא בשדה הקרב,
אך הפסידה בזירה אחרת — בתחום התפיסה הציבורית.
בימים הראשונים לאחר מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023 כל העולם הזדהה עם ישראל.
אך כבר לאחר שבועות במדיה המערבית החלו לשלוט תמונות של עזה ההרוסה,
וההאשטגים #FreeGaza ו-#StopGenocide דחקו את דגלי ישראל.
ההזדהות העולמית התחלפה בגינוי,
והמדינה היחידה שבה המגמה הזו לא עבדה הייתה אוקראינה.
אוקראינה — יוצאת דופן בתבנית הגלובלית
ברחובות אוקראינה לא התקיימו הפגנות לתמיכה בעזה.
ברשתות החברתיות לא הופיעו פלאשמובים פרו-פלסטיניים.
מימי הסכסוך הראשונים ישראל הפכה למועדפת על אהדת הציבור.
לפי נתוני המכון הבינלאומי לסוציולוגיה בקייב (KMIS),
בדצמבר 2023 69% מהאוקראינים הזדהו עם ישראל,
ורק 1% — עם פלסטין.
לשם השוואה, בארה”ב (סקר Pew Research Center, נובמבר 2023)
תמכו בישראל 38% מהנשאלים,
בפלסטין — 11%.
בבריטניה (סקר YouGov, דצמבר 2023)
רמת האהדה הייתה שווה: 19% לכל צד.
הסולידריות האוקראינית עם ישראל, כותב דוביניאנסקי, היא תופעה,
שאין לה מקבילה בעולם.
אהבה שלא נענתה
אך אם אוקראינה הפכה לחברה הכי פרו-ישראלית בעולם,
ישראל עצמה לא הייתה כל כך פרו-אוקראינית.
הממשלה של בנימין נתניהו נמנעה מעימות עם מוסקבה,
לא הטילה סנקציות ולא סיפקה נשק לקייב.
מדיניות זו של «נייטרליות זהירה»
זכתה לתמיכה גם בתוך המדינה.
באביב 2022 מכון הדמוקרטיה בישראל סקר את אזרחי ישראל:
60% הסכימו שאין להצטרף לסנקציות המערביות נגד רוסיה,
ו-67% — שישראל לא צריכה לספק סיוע צבאי לאוקראינה.
שנה לאחר מכן, לפי נתוני מאגר מוחות (Maagar Mochot, מרץ 2023),
63% מהישראלים תמכו בעמדה הרשמית של נייטרליות,
72% — התנגדו לאספקת נשק,
ו-56% חששו לפגוע ביחסים עם מוסקבה.
אוקראינה חולמת להיות ישראל
דוביניאנסקי מזכיר שההערצה לישראל באוקראינה לא התחילה ב-2023.
כבר מ-2014 היא הפכה לאידיאל מסוים:
מדינה ששורדת, נלחמת, בונה טכנולוגיות ומחזיקה בהגנה.
הביטוי «אנחנו צריכים להיות ישראל השנייה» נשמע בכל מקום —
מתוכניות אירוח ועד נאומי נשיאים.
אך בישראל מעולם לא התעוררה חלום מקביל.
אף אחד לא אמר: «אנחנו צריכים להיות אוקראינה השנייה».
הקשר הזה תמיד היה חד-צדדי.
פרגמטיזם ורומנטיקה
ישראל חושבת בצורה פרגמטית.
אוקראינה — בצורה רומנטית.
אם נסתכל בקור רוח, המלחמה של ישראל לא מביאה לנו תועלת.
היא מסיחה את תשומת הלב של העולם מהמלחמה באוקראינה.
היא בולעת משאבים,
כולל רכיבים אמריקאיים למערכות ההגנה האווירית האוקראיניות,
שהופנו למזרח התיכון ב-2024.
היא יוצרת עילות תעמולה לקרמלין.
לפי נתוני בלומברג,
פוטין עוקב בקפידה אחר פעולות נתניהו
וסבור שהמבצע הישראלי «קשה יותר משלו».
סיפור על אהבה לא מחולקת
אוקראינה ממשיכה לאהוב את ישראל —
בכנות, ללא חישוב, אפילו ללא הדדיות.
דוביניאנסקי מכנה זאת «סיפור על אהבה לא מחולקת» —
מערכת יחסים שבה צד אחד מאמין,
והצד השני מעדיף לצפות מהצד.
ובכל זאת — האהבה חיה.
היא לא דעכה לא אחרי ה-7 באוקטובר, ולא אחרי ה-24 בפברואר.
הצעדים הראשונים לקראת
בספטמבר 2025 הנשיא וולודימיר זלנסקי הצהיר,
שאחת ממערכות ה-Patriot, שהיו בשימוש בישראל,
כבר מגנה על שמי אוקראינה.
עוד שתיים אמורות להגיע בקרוב.
זהו האות הראשון, גם אם זהיר, להדדיות.
הסיום שעוד לא קראנו
הטור של דוביניאנסקי מסתיים ברכות, ללא מוסר השכל.
הוא כותב על תקווה — על כך שאולי,
יום אחד אהבה זו תהפוך להדדית.
אבל בינתיים — זה עדיין סיפור.
על רגשות, לא על חישוב.
על מדינה שיודעת לאהוב גם בעידן הציניות.