… אבל הם גזרו את זה: סימונה גלפרין אמרה ל-RT (רוסיה טודיי) שההנהגה הסובייטית ידעה על סיוט אושוויץ עוד לפני שחרור המחנה ויכלה לקרב את תאריך השחרור, ובכך להציל את חייהם של אסירים רבים במחנה, אבל …

שגרירת ישראל, סימונה גלפרין, נתנה ראיון לערוץ התעמולה הרוסי RT.

כפי שמציג RT את הראיון, “בשיחה עם ראש לשכת המזרח התיכון ב-RT, מריה פינושינה, שגרירת ישראל סיפרה על ‘חשיבות יום הניצחון בישראל וחשיבות שמירה על הזיכרון ההיסטורי.'”

“9 במאי – תאריך חשוב עבור ישראל והעם היהודי. בצבא האדום לחמו 500 אלף יהודים, ועוד מיליון – בצבאות בעלות הברית. ישראל מתנגדת בתוקף להאדרת הנאציזם.
בשנה שעברה נפתח במוזיאון יהודי המלחמה העולמית השנייה בישראל. אחת מהחדרים מוקדש לגיבורי צבא האדום,” אמרה השגרירה.

הווידאו פורסם ב-RT ב-10 במאי 2025. גרסת הווידאו הרוסית ערכה קטע, שבו נאמר כי הממשל הסובייטי ידע על זוועות אושוויץ לפני שחרור המחנה ויכול היה להאיץ את תאריך השחרור, ובכך לשמור על חיי רבים מהאסירים.

עם זאת, הגרסה האנגלית הועלתה לרשת כנראה לפני “העריכה”. הגרסה האנגלית המלאה הועלתה לרשת על ידי יאקוב פלקוב:

“עכשיו זו העמדה הרשמית של ישראל: הסובייטים ידעו על הזוועות באושוויץ ויכלו להאיץ את שחרור המחנה.
בדרך כלל אני לא מצטטת את כלי התקשורת הרוסים, במיוחד כאלה כמו RT.

אבל זהו מקרה יוצא דופן: בראיון לערוץ תעמולה זה (בדקה 02:45) שגרירת ישראל ברוסיה, גב’ סימונה גלפרין, בעצם חזרה על התזה שהרתיחה את משרד החוץ הרוסי — כי הממשל הסובייטי ידע על זוועות אושוויץ לפני שחרור המחנה ויכול היה להאיץ את תאריך השחרור, ובכך לשמור על חיי רבים מהאסירים. אני מחכה לתגובה זועמת מהשגריר בישראל ויקטורוב, ואולי ממישהו בדרגה גבוהה יותר במוסקבה”, כתב.

יאקוב פלקוב (עברית: יעקב פלקוב) – היסטוריון ישראלי-לטבי, דוקטור לפילוסופיה בהיסטוריה, המתמחה בפעילות שירותים מיוחדים ודיפלומטיים ממדינות מזרח אירופה ורוסיה במחצית הראשונה של המאה ה-20. למידע נוסף על Dr. Yaacov Falkov – ביוגרפיה באתר מוזיאון השואה.

אגב, הנה הקטע שנחתך:

והנה קישור לווידאו בערוץ RT:

הזמן בערך (דקה 02:45)   – https://russian.rt.com/world/news/1476220-posol-izrail-velikaya-rol-krasnaya-armiya

והנה הווידאו הלא ערוך – https://www.facebook.com/yaacov.falkov.2025/videos/1037479837733501/

העתקת תעתיק (לא ציטוט) של הקטע שנחתך :

למה זה קורה? מה הייתה תפקידו של צבא האדום בשחרור המחנות הנאציים המפורסמים וההורסים ביותר? אמרת נכון. זה היה אחד מהמחנות הנאציים הכי נוראים. ואכן. באושוויץ-בירקנאו הושמדו מיליוני יהודים. כל יום, 10,000, לפעמים אפילו יותר, לפעמים עד 12,000, לפי הערכות יד ושם.

וזה פשוט הדבר הכי קטסטרופלי שלכאורה יכול היה להמציא האנושות. רואים, זה היה ג’נוסייד תעשייתי שנעשה נגד העם היהודי. הוא היה מכוון להפוך את העולם לעולם בלי יהודים. אני לא יכול לדבר כאן על מדינות אחרות. אני מייצג את מדינת ישראל. אבל אני חושב שהתפקיד הזה היה חשוב מאוד, וכולנו יודעים איך צבא האדום נכנס למחנה הריכוז אושוויץ.

המחנה הזה אכן נקרא אושוויץ, אושוויץ-בירקנאו. הוא היה ליד העיר אושוויץ.

✂︎ ………………………………… חיתוך

אני חושב שהם כבר ידעו מה קרה. היה הרבה ביקורת על למה הם לא ניסו להגיע לשם קודם. דמיין אם גם לצבא האדום היה את הצו להגיע לשם, לשחרר את אושוויץ מוקדם יותר. כמה חיים היו יכולים להינצל?

✂︎ ………………………………… חיתוך

אבל הדבר החשוב, אנחנו רואים את זה, כולנו מכירים את התמונות האלה, איך חיילי צבא האדום נכנסו ושחררו ומצאו שם רק 7,000 אנשים שניתן היה להציל. אנחנו רואים את התמונות האלה, היו שם למעשה שלדי בני אדם.

מה עוד נאמר?

הנה כמה קטעים של תעתיק הווידאו (לא ציטוטים, קישור לווידאו המקורי למעלה).

איך תעריך את השתתפות ישראל במצעד הניצחון במוסקבה? מה זה אומר על היחסים הבילטרליים שלנו?

אתה יודע, זו תאריך מאוד חשוב, אני חושב לא רק עבורי אישית, אלא עבור כל הישראלים וכל העם היהודי. הקשר הזה, כבוד והכרת תודה של ישראל על תפקידו של צבא האדום בניצחון — הוא גדול, ולא רק גדול, הוא גשר בין העמים שלנו, בין המדינות שלנו.

בדיוק אתמול, ב-7 במאי, ראשי המדינות שלנו דיברו. ראש הממשלה נתניהו, יחד עם הנשיא, הכירו והעריכו את התפקיד החשוב שיחק צבא האדום. זה גם רגע מאוד חשוב עבורי אישית. היום והרגע.

וכאן אנחנו צריכים להעריך שזה, כמובן, לא רק תפקידו של צבא האדום, אלא גם תפקיד כל בעלי הברית.

אלה צבאות ארה”ב, בריטניה. אלה פרטיזנים שנלחמו. וכמובן, אלה מיליון וחצי יהודים שלקחו חלק. 500,000 בצבא האדום ועוד מיליון בצבאות אחרים.

במדינות הבלטיות, באחת מהן, בלטביה, בה נולדת, אנחנו רואים את ההוקרה לבטליוני SS, כולל אלו שנלחמו נגד אוכלוסיות אזרחיות ויהודיות. זה לא המקרה היחיד. תראה את קנדה, שהוקירה אחד מחברי אותם בטליונים בפרלמנט שלה. מה יכולה לעשות רוסיה כדי למנוע את ההאדרה של הנאציזם?

אני יכולה לדבר על קנדה בצורה מאוד פתוחה. זו הייתה טעות. הם הודו שהם לא ידעו את מי הם מזמינים. זו הייתה טעות. זה לא היה ניסיון להאדרה, לא.

אתה רק הזכרת שחשוב לשמור על הזיכרון. איך ישראל תשמור על זיכרון החייל הסובייטי? האם זה בתוכנית הלימודים? מה יודע נער ישראלי ממוצע על תפקיד רוסיה במלחמת העולם השנייה?

במוזיאון לחייל היהודי במלחמת העולם השנייה יש שישה חלקים שונים במוזיאון, בהם חלק שמדבר על הישגי חיילים יהודים בצבאות בעלי הברית מ-1939 עד 1941. יש חלק על תפקידו של החייל היהודי בצבא האדום. יש חלק שמוקדש לתפקידו של החייל היהודי בבריגדה שכוללת מתנדבים, לשעבר בצבא המנדט הבריטי. והמוזיאון אפילו נקרא על שמו של דהרהיים הרצוג, שהיה נשיאה השישי של ישראל. הוא עצמו היה חייל, קצין בבריטניה באותו זמן. עליך לבקר במוזיאון הזה. כל ילד ישראלי מגיע ל-יד ושם לפחות פעם אחת, ולעיתים קרובות יותר מפעם אחת. זהו המוסד הישראלי לחקר הזיכרון על השואה. ב-2017 עבר בכנסת חוק לציין את ה-9 במאי כיום הניצחון. אתם רואים את זה בכל העולם, ובמיוחד כאן ברוסיה, חוגגים את השנה ה-80.

בישראל מציינים את השנה ה-80 לא רק לניצחון, אתם צריכים להבין, שליש מהעם הישראלי הושמד, שליש מהעם היהודי בעולם. והעובדה שאחרי ניסיונות תעשייתיים חסרי תקדים להשמיד עם שלם, הם קמו, אלה שנשארו באירופה, אלה שבאו לישראל, ולמעשה שנתיים לאחר מכן, אלה שנלקחו אחרי המלחמה ממחנות, אלה ששרדו, אותם ותיקי מלחמה ששבו לביתם, הם הגיעו לישראל ונלחמו על ארצם. כפי שהיה במלחמת העולם השנייה, לא היה אפשר לקבל שום פשרה, שום משא ומתן עם הנאצים, כי היה ברור שזוועה כזו חייבת להימחק.

עכשיו יש מדינת ישראל, צבא ישראל, צה”ל. פעם היינו צריכים להסתמך על צבאות בעלי הברית, על צבא האדום, צבאות אחרים. היום יש לנו את שלנו. וכמו כש היה ברור לעולם כולו שלא ניתן להגיע להסכמות, ולא ניתן להגיע להסכמות עם אף אחד, כך היום. ישראל תגן על המדינה ועל העם שלה מכל איום.

האם זה יהיה חמאס בעזה, איראן או כל אחד אחר, חוסיתים בתימן. אני חושב שזו, שוב, הערכה אישית שלי בנושא.

בהמשך לנושא הזה, שר החוץ של ישראל אמר שהוא לא מכיר מידע על ההוקרה של סטפאן בנדרה באוקראינה. אבל הוא הבטיח להבהיר את המצב. עברו מספר חודשים מאז ההצהרה ההיא. מה מצב החקירה הזאת? האם אפשר לצפות להצהרות ממשרד החוץ?

תן לי לומר לך, אני חושבת שזה לא יהיה הפתעה גדולה.

ישראל הביעה באופן ברור את עמדתה, כולל הצהרות רשמיות ממשרד החוץ ומייד ושם בעניין הזה. ואפילו בפגישה, אני חושבת שהשגריר שלכם בישראל, לפני מספר שבועות, גינה בצורה ברורה את כל הדברים האלה. לא רק את בנדרה, אלא את כל האלמנטים עליהם דיברנו.

גדעון סער הצהיר שברגע שצריך, פעולות כאלה יובילו לגינוי מצד מדינת ישראל.

כאן אין שאלות. האדרת הנאצים לא מורגשת ברמה הציבורית. אגב, לא רק בישראל. באופן כללי, כל השגרירים שלנו ובכל מקום שבו קורים כאלה דברים ונותנים ניסיון לשפר את המעמד של בעלי ברית ושיתוף פעולה עם הנאצים, אנו מדברים בצורה ברורה, רועשת, ובציבורית נגדם.

NAnews – Israel News‼️: בראיון של שגרירת ישראל, סימונה גלפרין, לערוץ התעמולה הרוסי RT, הוסרה פיסת מידע חשוב שבו היא טוענת כי הממשל הסובייטי ידע על הזוועות המתרחשות באושוויץ ויכול היה להאיץ את שחרור המחנה, ובכך היה שומר על חיי רבים מהאסירים. החלק הזה הוסתר, מה שמראה על מניפולציה במידע והסתרת עובדות לא נוחות מהצופים.

התקשורת הרוסית, המוחקת את הרגעים הללו, מחביאה את האמת מהאזרחים שלה ומנסה לשלוט בנרטיב ההיסטורי, ולהימנע מנושאים לא נוחים לשלטון. שיטה זו מעוותת את תפיסת האירועים, ופוגעת באמינות המידע האובייקטיבי.

איך שגרירת ישראל, סימונה גלפרין, תגיב לזה? עבור ישראל, מדינה שמכבדת את הזיכרון ההיסטורי, מניפולציות כאלה עשויות להוביל לדאגה.

ישראל, כנראה, לא תשאר שקטה כאשר מדובר באמת ובכבוד להיסטוריה, במיוחד כשמדובר באירועים טראגיים כמו אושוויץ.

או שלא?