כיצד מכ”מי RADA RPS-42 ישראליים מסייעים בהגנה על השמיים באוקראינה החל משנת 2023

ישראל, מתחילת המלחמה הכוללת, נקטה בעמדה זהירה לגבי סיוע צבאי לאוקראינה. באופן רשמי, ירושלים סירבה לספק לקייב נשק קטלני, מחשש להחמרת היחסים עם מוסקבה מסיבות שונות – לא נושא המאמר הזה.

עם זאת, תחת לחץ בעלות הברית המערביות ועל רקע איום המל”טים האיראניים (“שהד”), ישראל ריככה בהדרגה את עמדתה בנוגע ל“ציוד בעל אופי הגנתי”.

רישיונות ייצוא

בפברואר 2023, לפי Walla ו־Times of Israel, שר הביטחון יואב גלנט ושר החוץ אלי כהן אישרו לראשונה רישיונות ייצוא לשתי חברות ישראליות לספק לאוקראינה מערכות לוחמה אלקטרונית נגד מל”טים בטווח של עד כ-40 ק”מ. גורמים רשמיים הדגישו שמדובר אינו בשינוי מדיניות, אלא בהיתר חד־פעמי ל“מערכות לא־קטלניות, הגנתיות בלבד, שאינן הורגות חיילים רוסים”.

ידוע שאחת המערכות הייתה מכ”ם רב־משימתי מתוצרת חברת RADA הישראלית (היום חלק מ־Leonardo DRS האמריקאית). בקבלת ההחלטה לקחו בחשבון גם אינטרס ישראלי: לקבל מידע על התפקוד של טכנולוגיה ישראלית נגד מל”טים איראניים בחזית האוקראינית.

מוסקבה הגיבה בכאב לתוכניות כאלו: כבר בתחילת פברואר 2023 משרד החוץ הרוסי הזהיר את ישראל פומבית מהעברת נשק לאוקראינה. כנראה זו הסיבה שישראל בחרה בנתיב עקיף של סיוע.

הוכרז שישראל תסייע לאוקראינה בהקמת מערכת התרעה מוקדמת נגד תקיפות טילים ומל”טים (בדומה ל“צבע אדום” הישראלית), דבר השייך פורמלית להגנה אזרחית ולא להעברת נשק. במרץ 2023 דווח על פגישות של פיקוד העורף הישראלי עם קצינים אוקראינים בפולין להטמעת המערכת. במאי 2023 החלה בדיקת המערכת הישראלית בקייב: תחילה בעיר הבירה, ואז בערים נוספות. ישראל הראתה שהיא מוכנה לסייע בהגנת האוכלוסייה, אך לא בהעברת נשק קטלני.

כבר ידוע, “צבע אדום‎” — במחוז קייב 24 ביולי 2025, המערכת שהועברה מישראל הופעלה לראשונה נגד תקיפות טילים.

במקביל התנהלו מגעים חשאיים להעברת מערכות נ”מ נגד מל”טים דרך מדינות שלישיות. כבר בתחילת 2023 קבוצה של עמותות ליטאיות (Blue/Yellow, Laisvės TV ואחרות) החלה קמפיין גיוס Radarom! לרכישת מכ”מים טקטיים לאוקראינה.

העיתונאי הליטאי אנדריוס טאפינאס אמר כי “הושגה הסכמה עם יצרנים ישראלים, המכ”מים מוכנים – רק צריך כסף”. בפועל, משרד הביטחון הישראלי לא התנגד שמכ”מים כאלה יימכרו לאוקראינה על חשבון תרומות ליטאיות. הערוץ הבלתי־רשמי הזה אפשר לירושלים לשמור פורמלית על ניטרליות, תוך הקשבה לקריאות ארה”ב לעזור “לסגור את השמים”. העיתונות הישראלית הדגישה שהעסקה התאפשרה בשל לחץ בעלות־ברית והוצגה כ“יוצאת דופן מטעמי הומניטריים” — להגנת אזרחים.

RADA RPS‑42: טכנולוגיה ויכולות

RADA RPS‑42 היא תחנת מכ”ם ניידת רב־תכליתית עם אנטנת מערך מופע אקטיבית (AESA), המיועדת לגילוי מל”טים קטנים, טילים, פגזי ארטילריה ומטרות אוויריות בטווחים קצרים ובינוניים. מיוצרת על־ידי RADA Electronic Industries Ltd. מאז תחילת שנות ה־2010.
משנת 2022 RADA חלק מקבוצת הביטחון האמריקאית Leonardo DRS. התחנה בשימוש נרחב להגנת מתקנים צבאיים ותשתיות קריטיות במדינות רבות, כולל באוקראינה מאז 2023.

מאפיינים טכניים:

• טווח גילוי מל”טים ופגזי ארטילריה: עד 10–30 ק”מ (בהתאם לסוג המטרה)
• גילוי מטרות אוויר (מטוסים, מסוקים): עד 100 ק”מ
• משקל פאנל אחד: כ-23 ק”ג
• זמן פריסה: דקות ספורות, אפשרות התקנה על רכב, חצובה או קבע
• טכנולוגיה: אנטנת מערך מופע אקטיבית (AESA), פועל בתחום X
• כיסוי: עד 360° (בעזרת ארבעה פאנלים)
• מצב פעולה: עצמאי או כחלק ממערכת הגנה משולבת

ייעוד ושימוש:

• גילוי ומעקב אחר מטרות אוויריות קטנות ובינוניות: מל”טי תקיפה, מל”טים, רקטות ופגזי ארטילריה, פצצות מרגמה, טילים
• הגנת מתקנים וחיילים מפני איומים אוויריים: התרעה מוקדמת על תקיפות אוויר וטילים
• שילוב במערכות נ”מ ו־C-RAM (הגנה מפני ירי ארטילרי)
• גמישות יישום: מתאים להגנת שיירות, בסיסים, מתקנים עירוניים ותשתיות קריטיות

RADA RPS‑42 נמצא בשימוש צבאות רבים כחלק ממערכות מתקדמות נגד מל”טים וארטילריה.

“ניידות, קומפקטיות ורב־תכליתיות – זו הסיבה ש־RPS‑42 כה מבוקש בעימותים בני־זמננו”, כותבים אנליסטים ב־Israel Defense (Israel Defense, יולי 2024).

לוגיסטיקה וערוצי אספקה

הערוץ המרכזי שבאמצעותו הגיעו המכ”מים הישראליים RADA RPS-42 לאוקראינה — דרך ליטא. ב־30 בינואר 2023 יצא בוילנה קמפיין גיוס המונים רחב־היקף “RADAROM!” (“למכ”ם!”) לרכישת מכ”מים טקטיים לגילוי איומים אוויריים.

בתוך כמה שבועות הליטאים גייסו כ־14 מיליון אירו, סכום שאפשר רכישת 16 תחנות מכ”ם חדשות. חברת RADA הישראלית (המטה בנתניה) הסכימה למכור את המכ”מים. העסקאות בוצעו רשמית דרך הקונצרן האמריקאי Leonardo DRS, עמו התמזגה RADA ב־2022.

הדבר פישט משפטית את הייצוא מחדש: המכ”מים סופקו כפריטים של הסניף האמריקאי (DRS RADA Technologies) ולא ישירות מישראל. עם זאת, כפי שהדגיש Israel Defense, העברת מערכות כאלו עדיין חייבה אישור משרד הביטחון הישראלי – שאכן ניתן.

הצד הליטאי לקח על עצמו את כל הלוגיסטיקה.

בפברואר–מרץ 2023 צוותים צבאיים אוקראינים הגיעו לאימונים בשימוש המכ”ם: תחילה בליטא, בשטחי אש בקובנה, ואחר כך חלק מההכשרה נערך בפולין עם מומחים ישראלים.

בתחילת מאי 2023 הגיעו התחנות הראשונות לאוקראינה.

ב־4 במאי 2023 דיווחו מתנדבים על משלוח שלוש התחנות הראשונות מתוך 16 לאוקראינה.

הסטים הנותרים סופקו בהמשך, בהתאם להשלמת מסמכים וציוד, במהלך מאי–יוני. ערוץ LRT הליטאי פרסם תיעוד של פריקת המכ”מים ותמונה משותפת של חיילים אוקראינים ומתנדבי Radarom לצד אחת התחנות. הרשויות באוקראינה לא חשפו בפומבי פרטים (כנראה לבקשת ישראל), אך נשיא ליטא גיטנאס נאוסדה הצהיר בגלוי ב־24 בפברואר 2023:

“ליטא קונה לאוקראינה מכ”מים מודרניים לציון שנה להתנגדות”.

לכן, אספקת ה־RADA בוצעה לא ישירות על־ידי ישראל, אלא דרך רכש צד שלישי (מדינה נאט”ו) והעברתה כתרומה לאוקראינה.

חשוב לציין שמכ”מי RADA RPS-42 הם חלק אינטגרלי ממערכת הנ”מ הישראלית Drone Dome (של Rafael). במערכת Drone Dome יש עד ארבעה מכ”מים כאלו לכיסוי 360°, מצלמות אופטיות וציוד לוחמה אלקטרונית לשיבוש מל”טים.

עם זאת, ככל הידוע, לאוקראינה הועברו מודולי מכ”ם בלבד (RPS-42 וחלק מה־ieMHR החדשים), ללא אמצעי שיבוש אלקטרוני. הם שולבו עם מרכיבים נוספים של ההגנה האווירית האוקראינית.

לפי דיווחים, חברת “מערכות יצוא אלקטרוני” (SEE) – האינטגרטור האוקראיני של מכ”מים – דנה עם נציגי Leonardo DRS בתערוכת MSPO-2023 בהתקנת ציוד נוסף ושילוב המכ”מים במערכת ההגנה האווירית הלאומית. בדו”ח SEE צוין שמדובר ב“סיוע חומרי־טכני שסופק על־ידי ממשלת ארה”ב”.

ככל הנראה, לאחר הרכישה בישראל בכספי ליטא, ההעברה והשילוב תואמו עם ארה”ב (אולי דרך קרן הסיוע הבינלאומית לאוקראינה או ישירות דרך פיקוד צבא אוקראינה). בכל מקרה, בקיץ 2023 כל 16 המכ”מים הישראליים כבר היו בשימוש אוקראיני.

לא ישראל ולא אוקראינה התייחסו לכך רשמית, אך עצם הימצאותם של מכ”מים ישראליים מתקדמים בחזית הפכה לידועה בזכות דיווחי מתנדבים וכתבות בתקשורת. למשל, העיתון Haaretz ב־8 במאי 2023 דיווח כי “לראשונה פרושים מכ”מים ישראליים נגד מל”טים באוקראינה”, והדגיש את תפקיד ליטא ברכישתם. Walla דיווחה ש־16 יחידות נרכשו בכספי ליטא כדי להתריע בזמן אמת על תקיפות רוסיות ולסייע לצבא ליירט איומים.

שימוש ב־RPS-42 בחזית האוקראינית

עם קבלת המכ”מים הישראליים החדשים, כוחות ההגנה האווירית האוקראיניים שילבו אותם במהירות במערך הלחימה. לפי קרן Blue/Yellow הליטאית, מערכות RPS-42 הראשונות “כבר נפרסו בגזרות המבצעיות שלהן” בתחילת מאי 2023.

לפי מקורות פתוחים, המכ”מים מופעלים הן להגנת ערים מרכזיות ומתקנים אסטרטגיים בעורף, והן ממש בקו החזית. ייעודם המרכזי — איתור מטרות אוויריות קצרות טווח והעברת נתוני מטרות. מכ”מי RADA הרב־תכליתיים מזהים מגוון איומים: ממוקשים וקטיושות עד מל”טים ומטוסים. בתנאי אוקראינה, האיומים העיקריים היו טילי שיוט רוסיים ומל”טים־מתאבדים איראניים מסוג Shahed.

תחנות RPS-42 שולבו ברשת אחודה של נ”מ לאיתור שיגורים ומעופי מטרות כאלו. הנתונים מהמכ”ם מאפשרים לחשב במהירות מסלול ונקודת נפילה משוערת של טיל, ואז מערכת ההתרעה מפעילה אזעקות באזורים שבסכנה בלבד. זה משפר דרמטית את יעילות ההגנה האזרחית: לאזרחים יש עוד כמה דקות למצוא מחסה, והנ”מ יכול לחלק משאבים בצורה יעילה יותר.

קיימות תמונות של אימון צוותים אוקראיניים בליטא: מכ”ם RPS-42 נייד על חצובה, חיילים מתרגלים את ממשק התחנה. לאחר ההכשרה, הצוותים פרסו מכ”מים באוקראינה.

לפי משקיפי OSINT, המערכות הראשונות הוצבו באזורי המרכז של אוקראינה במאי 2023 — כנראה כדי להגן על אזור הבירה ומתקני תשתית אנרגיה. מאוחר יותר התרחבה הגיאוגרפיה שלהן.

מכ”מי RPS-42 ניידים: אפשר לגרור אותם בגרורים, להרכיבם על רכבים משוריינים או להציבם קבוע על עמודים. מקורות ישראליים מדגישים שמדובר במכ”מים טקטיים קרקעיים שמסוגלים לפעול גם בתנועה ומותאמים לתנאי שטח (עמידים להפרעות וניתנים לנשיאה). ב־Walla נכתב שמכ”מי RADA ניתנים להעברה מהירה ולהגנת כוחות מתמרנים בקו החזית. כנראה שחלק מה־16 הועברו ליחידות נ”מ של חטיבות יבשה — לאיתור מל”טים עוינים וללוחמה נגד ארטילריה.

מכ”מי RADA מזהים פצצות מרגמה ורקטות עד טווח 20–25 ק”מ, מה שמאפשר להתריע במהירות ליחידות מפני ירי. לא מפתיע שבחומרים רשמיים אוקראיניים המכ”מים מכונים “מכ”מי סיור אווירי וארטילרי”.

יש עדויות שמספר מכ”מי RPS-42/ieMHR שולבו במערכות נ”מ ניידות אוקראיניות. לדוגמה, ברשתות החברתיות דובר על מערכת יירוט מל”טים מסתורית על בסיס רכב, שבה נעשה שימוש במכ”ם ישראלי בשילוב אמצעי לוחמה אלקטרונית אוקראיניים או מערביים. פרטים לא פורסמו, אך הגיוני שמטרות שהתגלו במכ”ם מועברות אוטומטית לאמצעי יירוט או שיבוש (תותחי נ”מ, ל”א).

הצבא והמתנדבים האוקראינים פרסמו שוב ושוב תיעוד שימוש ב־RPS-42.

למשל, ב־5 במאי 2023 האנליסט OSINTdefender פרסם צילומים מהמרכז האוקראיני: מכ”ם ישראלי פרוס, וחייל אוקראיני לצידו. התמונות פורסמו גם ב־Reddit וזכו לתהודה. מתנדבי ליטא ציינו בגאווה כי “כל המכ”מים נקנו מתרומות הליטאים” — שיתוף פעולה בינלאומי מוצלח.

עמדות סיור מכ”ם ניידות מאפשרות לצבא האוקראיני לנטר את השמים 24/7: הטקטיקה – להציב מכ”ם בגבעה, לסרוק לזמן קצר ולשנות מיקום במהירות כדי להימנע מירי אויב. הצד הרוסי מאשר את יעילות הגישה: לפי ZALA, האוקראינים ממעטים להפעיל מכ”מים, “מדליקים אותם לפרקי זמן קצרים, מסווים או מתקינים על פלטפורמות ניידות” כדי להקשות על הגילוי. בכל זאת, כפי שיובהר בהמשך, המודיעין הרוסי צד את המכ”מים הישראלים.

גם נציגים רשמיים ציינו את השימוש במכ”מים הישראלים בחזית. למשל, שגריר אוקראינה בישראל יבגני קורנייצ’וק ביוני 2023 אמר שאוקראינה החלה בהפעלת מערכת התרעה ישראלית ו“אותה ‘צבע אדום’ שמגנה על ישראל שנים — הותאמה למציאות שלנו”.

המערכת, שהוטמעה בקייב, מבוססת על רשת מכ”מים קצרת־טווח (כולל RADA) וחיישנים אלקטרו־אופטיים לאיתור שיגורי טילים ומל”טים. קורנייצ’וק הדגיש שהטכנולוגיה הישראלית תאפשר להפעיל אזעקות מקומית ולחסוך משאבי נ”מ. כך, בחזית, RPS-42 עונה על שתי מטרות – צבאית (איתור מטרות והשמדתן) והומניטרית (התרעת אזרחים).

יעילות ותפקיד RPS-42 בהגנה האווירית

הופעת המכ”מים הישראליים חיזקה משמעותית את יכולות אוקראינה בהתמודדות עם מל”טים ומתקפות טילים. מדובר במערכות AESA 4D מתקדמות עם סריקה אלקטרונית, המסוגלות לעקוב אחרי עשרות מטרות במקביל. להלן יתרונות מרכזיים, כפי שנמסר במקורות שונים:

• גילוי מטרות קטנות. RPS-42 מזהה עצמים בעלי חתך מכ”ם קטן מאוד – כמו קוואדקופטרים או מל”טים־מתאבדים – בטווחים של כ־10 ק”מ. מל”טים גדולים יותר (“אורלן” וכו’) מזוהים ב־40–45 ק”מ, ומטוסים או מסוקים – עד 100–150 ק”מ (או 200 ק”מ בתנאים אידיאליים). בעבר לאוקראינה לא היו מכ”מים טקטיים קטנים כאלה, ולכן אויב הצליח להחדיר מל”טים בגובה נמוך ללא גילוי. כיום נוצר “גולם” מכ”מים סביב אתרים חיוניים החוסם אזורים מתים של המכ”מים הגדולים.
• שילוב במערכות נ”מ. נתוני RPS-42 נכנסים למערכת המידע האחודה של נ”מ אוקראינה. המכ”מים עובדים בזמן אמת ומעבירים מיד קואורדינטות ונתוני מסלול של כל מטרה. כך צוותי נ”מ (כתות MANPADS, ZU-23-2, Gepard, Hawk ואחרים) מקבלים מראש התראה ומוכנים לירי על המטרה המתקרבת. לפי Israel Hayom, מכ”מי RADA “אינם מיועדים ליירוט, אלא משמשים לעיבוד מטרות עבור מערכות נ”מ לטווח קצר”. כלומר, בפועל RPS-42 הפך “עיניים” של הנ”מ, והגביר את יעילותו.
• חיסכון בטילים יקרים. מומחים ישראלים מציינים שמערכת התרעה מוקדמת כזו מסייעת לחסוך אמצעי ירי יקרים. למשל, כאשר ידוע מסלול הטיל והיעד – אין צורך לשגר טיל יקר אם החיזוי מצביע על נפילה בשטח פתוח. כך פועל גם “כיפת ברזל”. כעת גם נ”מ אוקראינה יכולה לחסוך תחמושת, וליירט רק מטרות מסוכנות. בתקופות של מטחי טילים ומל”טים מרוסיה זה גורם קריטי לשרידות.
• הגברת שרידות הכוחות והאתרים. כאמור, RPS-42 משולבים במערכת התרעה מקומית. הם מאפשרים בתוך שניות לקבוע נקודת נפילה של טיל או מל”ט ולהפעיל אזעקות רק ביישוב הרלוונטי. קודם לכן, בשל מחסור במידע, היו מופעלות אזעקות באזורים שלמים, למרות שסכנה ריאלית הייתה רק לעיר בודדת. כעת אזור האזהרה צר יותר, כוחות החירום מגיבים יעיל, והאזרחים לא מבלים שעות מיותרות במקלטים. להערכת גורמים, המערכת הישראלית (כולל מכ”מי RADA ואלגוריתמים ישראליים) כבר הצילה חיים רבים, כשהתריעה בזמן על מתקפות טילים בסתיו 2023. לדוג’ במתקפה על תשתיות חשמל באוקטובר 2023, האזעקות וההתרעות בקייב פעלו מראש ובאופן מדויק – בזכות מערך הגילוי החדש.

הצבא האוקראיני מעריך מאוד את המכ”מים הישראלים. בפגישה עם נציגי Leonardo DRS בספטמבר 2023 הצד האוקראיני העביר דוח מפורט על הניסיון הקרבי עם RPS-42. המשוב הזה, לפי SEE, יסייע לשפר את המערכות לצורכי אוקראינה.

נדונו אפשרויות לציוד נוסף (למשל, גנרטורים, אמצעי ל”א, התאמה ל־IFF וכו’). הוסכם גם על קורסי מדריכים מורחבים בחו”ל. כל זה מוכיח שמכ”מי RADA השתלבו בהצלחה במערך הנ”מ של אוקראינה ויישארו שם לאורך זמן. מעבר לכך, נשקלת רכישה של מערכות דומות חדשות: למשל, ביולי 2023 ממשלת ליטא החליטה לרכוש מכ”מים ניידים נוספים לאוקראינה בכ־13.5 מיליון אירו במסגרת יוזמה אירופית רחבה. ייתכן שחלק מהכסף יושקע ב־ieMHR הישראליים (דגם מתקדם של RPS-42 עם טווח מוגדל).

גם חברת RADA עצמה (Leonardo DRS ISR Division) אישרה בעקיפין גידול דרמטי בביקוש בשל המלחמה. דוחותיה מ־2022–23 מצביעים על זינוק חד בהזמנות מכ”מים טקטיים. בתקשורת הישראלית נכתב כי “מניית RADA זינקה ב־30% בציפייה שהמלחמה תביא לחברה הזמנות ענק”. אמנם לא דווח רשמית על משלוחים לאוקראינה, אך המשקיעים קשרו בבירור את הצלחת RADA לכך.

הצהרות רוסיות על השמדה: אמת או תעמולה?

הצבא הרוסי זיהה מהר מאוד את האיום שמציבים המכ”מים הישראליים בידי אוקראינה.

החל מהקיץ 2024, משרד ההגנה הרוסי והתקשורת הממשלתית החלו לפרסם בקביעות דיווחים על השמדת מערכות מכ”ם RADA RPS‑42 (או גרסאות ieMHR המיוצאות) באזורי הקרבות באוקראינה.

מה בדיוק פורסם (דוגמאות):

• 14 ביולי 2024: דוברות משרד ההגנה הרוסי הודיעה על השמדת מערכת RADA בגזרת זפורוז’יה. בסיכום הרשמי צוינו אזור הפגיעה וטענה שהתחנה נפגעה מירי ארטילרי או טיל רוסי (TASS, 14.07.2024). לא נמסרו תמונות, סרטונים או קואורדינטות.
• 24 באוגוסט 2024: קבוצת התקשורת ZALA פרסמה סרטון, בו כביכול רחפן “לנצט” רוסי פוגע במכ”ם ieMHR. בתיאור לא צוינו קואורדינטות, והקטע קצר מכדי לזהות בבירור את המטרה. יום לאחר מכן Israel Defense הישראלי פרסם ניתוח שקבע במפורש: הסרטון לא כולל ראיות ברורות, לא רואים סימני זיהוי אופייניים, אין מיקום גאוגרפי, ולא ניתן לדעת אם אכן הושמד מכ”ם ישראלי (Israel Defense, 25.08.2024).
• 2 באוגוסט 2025: במשרד ההגנה הרוסי הצהירו על השמדת שני מכ”מי RADA – אחד בדונבאס ואחד במחוז סומי. גם כאן לא פורסמו תמונות, וידאו, מספרי זיהוי או מיקום (Russian MoD, 02.08.2025; אין קישור ישיר, רק דרך ערוצי טלגרם של המשרד).

איך הגיבו מקורות מערביים ואוקראינים?

• כל הדיווחים הופצו במהירות בערוצי טלגרם רוסים ובלארוסים, ובלוגים צבאיים שונים, בהם ההקשר הישראלי הוצג כהוכחה לשיתוף פעולה צבאי ישיר בין ישראל לאוקראינה.
• אבל לא מקור עצמאי אחד – לא OSINT מערבי (OSINTdefender, Ukraine Weapons Tracker, GeoConfirmed) ולא כלי תקשורת אוקראיניים – אישר אף אחד מהמקרים.
• לפי נהלים מקובלים בזירת לחימה, אישור השמדה של ציוד צריך לכלול:
  1. איתור גאוגרפי של מקום התקיפה;
  2. תמונות או וידאו עם זיהוי חד־משמעי;
  3. חותמת זמן;
  4. רצוי – אימות של כמה אנליסטים עצמאיים.

במקרה של RADA RPS‑42/ieMHR דבר מכל זה לא פורסם:

• קבוצות OSINT לא ניסו לנתח את הסרטונים בגלל איכות ירודה ואי אפשרות זיהוי,
• או הצהירו במפורש שלא מצאו ראיות (OSINTdefender, אוגוסט 2025).

למה הסיפור חריג יחסית לאובדן ציוד אחר?

• במערכות רוסיות – כמו S-300, S-400 וכו’ – בכל מקרה בולט של השמדה יש פרסום תמונות, וידאו, צילומי לוויין וניתוח מומחים על השרידים.
• בד”כ, הפרסומים מופיעים תוך יממה, עם קואורדינטות, פרטי זיהוי, תגובות מומחים ודיון פומבי רחב.
• במכ”מים ישראליים זה לא קרה אף פעם – כל ה”עדויות” על אובדן RADA RPS‑42/ieMHR הן הצהרות רשמיות רוסיות בלבד, ללא הוכחות.

סיכום:
נכון לאוגוסט 2025, אף אחד מהמקרים שדווחו על־ידי רוסיה לגבי השמדת RADA RPS‑42 או ieMHR לא אומתו ע”י אנליסטים עצמאיים, קבוצות OSINT או תקשורת מערבית. לכן, כל הצהרה כזו יש לקחת בספקנות מרבית – בניגוד למקרים בהם אובדן ציוד רוסי מתועד תמיד עם פרטים וראיות.

סקירת מקורות וסיקור תקשורתי

נושא אספקת המכ”מים הישראליים לאוקראינה עורר עניין רב במערב, בישראל, ברוסיה ובאוקראינה עצמה. מקורות באנגלית סיקרו בפירוט את כניסת RPS-42 לצבא אוקראינה. לדוג’ The Kyiv Independent ו־Euromaidan Press דיווחו ב־5 במאי 2023 על הגעת שלוש התחנות הראשונות וציינו שקמפיין Radarom גייס 14 מיליון אירו ל־16 מכ”מים ישראליים להגנת השמיים. עיתונות מקצועית (Army Recognition, Israel Defense) פרסמה פרטים טכניים – מהי המערכת, כיצד “צבע אדום” עובד באוקראינה, אילו איומים היא מזהה. גם התקשורת הישראלית סיקרה נרחבות: עוד לפני ההעברה, Haaretz פרסם כתבה על הרכישה בליטא, “לראשונה מכ”מים נגד מל”טים פרושים באוקראינה”. עיתונים בולטים כמו Israel Hayom ואתר Walla דיברו על אישור משרד הביטחון לעסקה ועל השפעותיה בשוק המכ”מים בישראל. לאחר דיווחים על השמדה באוקראינה, גם בישראל הגיבו: ב־Israel Hayom באוגוסט 2024 נכתב על פגיעת “לנצט” במכ”ם RADA, והוזכרה מסירת 16 מערכות לאוקראינה ב־2023. כלומר, הציבור הישראלי ידע על העסקאות, גם אם הממשלה לא פרסמה אותן רשמית.

התקשורת הרוסית הפכה את נושא RPS-42 לכלי תעמולה.

סוכנויות מרכזיות (RIA Novosti, TASS) משלבות תדיר בדיווחיהן אזכורים ל“מכ”ם RADA ישראלי” שהושמד, לעיתים כהוכחה: ישראל מסייעת בסתר לקייב – ואנחנו משמידים את “האספקות המערביות”. באוקטובר 2024, כשלראשונה “פגעו” הרוסים במכ”ם ieMHR, סוכנות RIA “נובוסטי קרים” פרסמה כתבה נפרדת “מתחם מכ”ם ישראלי הושמד לראשונה באזור סב”ב”, ובה פורטו מאפייני המערכת והודגש שמטה RADA בישראל ולחברה סניפים בארה”ב.

זה מעיד על ניסיון רוסי להפעיל לחץ דיפלומטי – לאותת לישראל שציודה “יישרף” באוקראינה.

בנוסף, בלוגרים צבאיים פרו־קרמליניים (בטלגרם) אימצו בהתלהבות את הנושא: הם פרסמו קטעי וידאו של פגיעות ב־RPS-42, קראו להם “ציידי המל”טים והמטוסים שלנו” ושיבחו את “לנצט” על יעד מתוקשר. חלק מהסרטונים הגיעו גם לרשתות מערביות (טוויטר/X, Reddit) והשלימו את התמונה הכוללת.

גורמים רשמיים באוקראינה לא התייחסו בפומבי ישירות למכ”מים הישראליים – כנראה בשל הרגישות הישראלית. עם זאת, צבא אוקראינה מודה לשותפים על חיזוק הנ”מ, ובהודעות חיל האוויר אפשר למצוא אזכורים ל”מכ”מים טקטיים חדשים” ללא פירוט. מתנדבים ועיתונאים אוקראינים מדווחים בגלוי: כך, אתר Мilitarniy ציין במאי 2023: “מכ”מי RADA ieMHR עלו למשמרת קרבית באוקראינה”, בהסתמך על דיווח של מתנדב ישראלי. אתרי חדשות אוקראיניים (UP, Novoe Vremya) חזרו על מידע מ־Haaretz ומקורות ליטאיים, והסבירו לקוראים מה התקבל ולמה זה חשוב.

בכלל, התגובה הבינלאומית הייתה חיובית: המערכות נחשבו “סיוע הגנתי בלבד” שאינו פוגע ישירות ברוסיה אך מציל חיים. ארה”ב ובעלות הברית בירכו על צעד ישראל.

במקביל ישראל ניסתה לשמור על איזון: לסייע בגבולות מצומצמים, תוך הרגעת מוסקבה שמערכות קטלניות (כגון טילים או “כיפת ברזל”) לא יועברו לקייב.

עם זאת, נקבע תקדים – טכנולוגיה צבאית ישראלית בחזית אוקראינה.

הניסיון הקרבי הוכיח שמכ”מי RADA RPS-42/ieMHR חיזקו משמעותית את הנ”מ האוקראיני, אך גם הפכו בעצמם למטרה בדו־קרב טכנולוגי – “מכ”ם מול מל”ט”.

אוקראינה קיבלה כלי קריטי להתרעה מוקדמת, וישראל – ניסיון יקר ובדיקה בתנאי מלחמת מל”טים מודרנית.

סיכום: עיקרי סוגיית RADA RPS‑42

• אוקראינה קיבלה 16 מכ”מי RADA RPS‑42 – כולם נמסרו דרך ליטא, במימון אזרחים וחברות ליטאיות, ובאישור פורמלי של ישראל.
• המערכות פועלות להגנת ערים, תשתיות, עמדות קדמיות, ומשולבות במערכת ההתרעה הלאומית.
• נכון ל־2025 לא דווח על אספקות חדשות.
• הדיווחים על אובדן מכ”מים מקורם אך ורק במקורות רוסיים, ועד כה לא זכו לאימות מערבי עצמאי.

נכון לאוגוסט 2025, למרות פגיעות בודדות, לפי הערכות ממקורות פתוחים, לפחות שמונה־עשרה עמדות RADA מתוך שש־עשרה המקוריות עודן פעילות בנ”מ האוקראיני. יתר המערכות ממשיכות לאתר מל”טים־מתאבדים, טילים וארטילריה, ובכך מצמצמות נפגעים אזרחיים ושומרות על תשתיות קריטיות.

במקביל, מומחים בינלאומיים מדגישים שניסיון ההפעלה האוקראיני תרם רבות לתעשייה הביטחונית הישראלית. ישראל, חרף אירועים בודדים, ממשיכה במדיניות סיוע הגנתי מוגבל לאוקראינה ואינה מספקת נשק התקפי.

NAnews — חדשות ישראל תמשיך לעקוב ולפרסם רק מידע המאומת בפועל על פי מקורות גלויים.