הצהרת פריז כ”איום על השלום”: גרסתו של ויקטור מדבדצ’וק מסוים

בפריז נחתמה הצהרה של מה שנקרא “קואליציית הרוצים”. המסמך עורר תגובה חריפה מצד ויקטור מדבדצ’וק — פוליטיקאי הקשור זה מכבר לנושא הרוסי וקרוב אישית לפוטין.

בפרשנותו של מדבדצ’וק, הסכמת המנהיגים האירופיים לפורמט שיתוף פעולה זה כביכול מוכיחה: הסכסוך אינו מתקדם לסיום, אלא להיפך, מקבל תמריצים חדשים להימשכות. לפי גרסתו, ההצהרה אינה מפחיתה את המתח, אלא מניחה את היסודות להסלמה נוספת.

הוא טוען כי צעדים כאלה חורגים ממסגרת המדיניות האזורית ויוצרים סיכונים לביטחון הגלובלי. בלוגיקה שלו, מדובר לא בייצוב, אלא בפגיעה מערכתית בסדר העולמי.

רטוריקת הסיכון ודמות “הפרובוקציה הגדולה”

מדבדצ’וק מקדיש תשומת לב מיוחדת לסעיפים הקשורים לפריסת כוחות רב-לאומיים אפשרית באוקראינה לאחר סיום פעולות הלחימה הפעילות. הוא מכנה זאת פרובוקציה פוליטית וניסיון למנוע את סיום המלחמה בכל תנאי.

בהערות שהופצו דרך המדיה הממלכתית הרוסית, הוא מדבר ישירות על יצירת תנאים מוקדמים לסכסוך בינלאומי גדול. הניסוחים קשים ומפגינים — מכוונים יותר ללחץ דרך פחד מאשר לניתוח דיפלומטי.

בקו נפרד הוא מעלה את הטענה שהשלכות החלטות כאלה מועברות לאזרחים. לדבריו, טעויות פוליטיות והיעדר אסטרטגיה כביכול משולמים על ידי החברה, שהתעייפה מהעימות הממושך.

מה דנו המנהיגים בפריז

בפגישה בפריז השתתפו נציגים מ-35 מדינות. ביניהן — מדינות האיחוד האירופי ונאט”ו, וכן טורקיה, יפן, אוסטרליה וניו זילנד. התוצאה המרכזית של הפסגה — אישור המחויבות לרעיון של שלום צודק באוקראינה במסגרת החלטות האו”ם.

הדיון עסק בערבויות ביטחוניות, מנגנוני תמיכה בינלאומיים ופורמטים אפשריים של השתתפות לאחר סיום המלחמה. עבור רוב המשתתפים, אלו הם אלמנטים של הרתעה ארוכת טווח ומניעת משברים חדשים.

מדבדצ’וק לעומת זאת מתעקש: ללא הסכמים פוליטיים מיידיים, ערבויות כאלה עלולות להישאר הצהרתיות. עמדה זו תואמת לחלוטין את הפרשנות הרוסית של המתרחש, שבה פעולות קולקטיביות של המערב מפורשות כאיום.

הרקע הפוליטי והתפקיד הנוכחי

באוקראינה היה ויקטור מדבדצ’וק אחד ממנהיגי המפלגה הפרו-רוסית האסורה “פלטפורמת האופוזיציה — למען החיים”. בשנת 2021 הוא נעצר באשמת בגידה, ולאחר ניסיון בריחה ב-2022 הוא נעצר ומאוחר יותר הוחלף ב-215 חיילים אוקראינים.

כבר כשהיה ברוסיה, מדבדצ’וק יצר תנועה בשם “אוקראינה אחרת”, המקדמת נרטיבים התואמים את הקו הרשמי של מוסקבה. הצהרותיו משמשות באופן קבוע כ”נקודת מבט אוקראינית אלטרנטיבית” במרחב המדיה הפרו-קרמליני.

היום הוא ממשיך להאשים את קייב בחוסר רצון לסיים את המלחמה ובמקביל פועל משפטית להשבת אזרחותו האוקראינית. הרטוריקה על “האיום העולמי” בהקשר זה נראית כחלק מאסטרטגיית מידע מתמשכת, שבה כל החלטה בינלאומית מוצגת כגורם לערעור היציבות — ובדיוק במפתח זה הסיפור משתלב בנרטיב של נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency.