BBC: “מהי מהות השערורייה? – מדוע יש ויכוח באוקראינה על סמל יהודי על המידאן?”

“אני מוכן להמשיך (הדיאלוג) כשדידוק או טריידנט יוצבו בכיכר המרכזית בישראל. אנחנו במלחמה. מלחמה על ארצנו. ויש יותר ממתמודד אחד על זה”.– קטיה צ'ילי.

ברשתות החברתיות האוקראיניות מתנהל כבר כמה ימים ויכוח סביב חג החנוכה שהותקן במיידן נזלז'נוסטי בקייב. פמוט תשעה פמוטים, שהוא סמל לחג החנוכה היהודי, הודלק בכיכר המרכזית של הבירה ב-25 בדצמבר 2024.

השנה, חג החנוכה חופף לחגיגת חג המולד והשנה החדשה והוא נחגג בין ה-25 בדצמבר ל-2 בינואר.

הוויכוח עורר פוסט של הזמרת האוקראינית המפורסמת קטיה צ'ילי בפייסבוק, בו הצהירה כי במהלך המלחמה, סמל חג המולד האוקראיני, ולא “עמים אחרים”, צריך לעמוד בבירה.

הפוסט שלה משך מאות תגובות, שבהן חלק מהמשתמשים גינו את הצהרת הזמרת, וכינו אותה אנטישמית, בעוד שאחרים תמכו בה, והסכימו שהחנוכיה על המידאן אינה הולמת.

BBC ניסה להבין את זה, מהי מהות השערורייה?…………………

מהי מהות השערורייה?

חנוכה, על פי המסורת, הוצב במיידן נזלז'נוסטי ליד סניף הדואר הראשי ביום רביעי, 25 בדצמבר 2024. זה התחיל להיעשות מדי שנה עוד לפני תחילת המלחמה הגדולה.

הפמוט בעל תשעה פמוטים, הגדול באירופה, הותקן על ידי הפדרציה של הקהילות היהודיות של אוקראינה בתמיכת רשויות העיר. ראש עיריית קייב ויטלי קליצ'קו ושגריר ישראל באוקראינה מיכאל ברודסקי השתתפו בהדלקת נר החנוכייה הראשון יחד עם מנהיגי הקהילה היהודית.

נר ראשון בחג החנוכה הודלק על ידי חבר קהילה מהקהילה היהודית והשירות האוקראיני תמיר אלבוים.

גם ולדימיר זלנסקי השתתף בהדלקת נרות חנוכה באירוע נוסף עם רבנים. הנשיא אמר כי “טוב מאוד שבאוקראינה נוכל לחגוג חגים כאלה בכבוד אחד לשני”.

וכבר למחרת הופיעה הודעה ברשתות החברתיות הזמרת קטיה צ'ילי שבה זעמה על כך שבמרכז קייב הותקן סמל של “עמים אחרים”, ולא חג המולד האוקראיני.

“במרכז המדינה האוקראינית בבירת אוקראינה, בזמן המלחמה על אוקראינה, יש להתקין את סמל חג המולד האוקראיני. לא דמויות אחרות. ולא סמלים של עמים אחרים. עם כל הסובלנות, הכבוד והכבוד. כבוד, קודם כל, צריך להיות לארצך, לעמך ולמסורות שלך המגנות על המדינה ועל העם הזה”, כתב האמן.

הפוסט שלה גרר אלפי תגובות, מאשרות ומקוממות, ועורר ויכוח שנמשך מספר ימים.

פוסטים בודדים ואפילו טורים בתקשורת פורסמו על ידי מובילי דעה, מה שמוכיח שהנושא התברר כרגיש עבור האוקראינים.

הפדרציה של הקהילות היהודיות של אוקראינה, שהקימה את החנוכייה, לא הגיבה לדיון.

אחד הפוסטים הנוקבים ביותר נכתב על ידי פסיכולוג אוקראיני מפורסם ממוצא יהודי. סבטלנה רויז .

היא שיתפה את סיפורה של משפחתה, שנאלצה לסבול פוגרומים ושואה, וכן הייתה עדה לאנטישמיות יומיומית בשנים שלאחר מכן.

“אני מקווה שיהודים אוקראינים לא יצטרכו להרגיש כאן אורחים”, כתב רוז, שבעלה משרת כעת בצבא האוקראיני. “אני רוצה להאמין שנבנה אוקראינה שבה יש מקום לכולם”.

הפסיכולוג הוסיף כי “כאשר אנו מרגישים את הערך שלנו, אנו יכולים להעריך, ולא להפחית בערכם, אחרים”.

עיתונאי ובלוגר פופולרי ויטלי פורטניקוב גם הוא ממוצא יהודי, נגע בהיסטוריה של הדת.

“אם לא היו יהודים, מאיפה היה בא המשיח, שעדות נוצריות חוגגות את יום הולדתו?” – הזכיר.

לדעתו, הסתה לרגשות שנאת זרים בקרב האוקראינים מועיל לרוסיה ולכל האימפריות שבעבר היו בבעלותן אדמות אוקראינים.

“הם היו צריכים להפגין לכל העולם את שנאת הזרים של האוקראינים כאחת ההוכחות לכך שאוקראינים צריכים להיות אנשים משועבדים”, כתב העיתונאי.

הוא גם נזכר שנשיא רוסיה פוטין חוזר כל הזמן ל”דמותה של אוקראינה כשנאת זרים ושוביניסטים” כדי להוכיח לעולם שהיא במלחמה עם “מבצר האנטישמיות”.

“כל מי שמשמיע אמירות אנטישמיות, אוקראינופוביות או כל הצהרות שנאת זרים חופר קבר לכל העם האוקראיני”, סיכם פורטניקוב.

גם הצבא נכנס לדיון על חג החנוכה היהודי, וציין זאת בכוחות המזוינים של אוקראינה, נציגים רבים של דתות אחרות, כולל יהודים, נלחמים זה לצד זה עם נוצרים.

“אתה ממשיך לבזות במסרים שלך לאותם אזרחי אוקראינה שנלחמים עבורך, אך אינם נוצרים בדתם”, כתבה החיילת והמשוררת ירינה צ'רנוגוז .

חלק מהכתבים גם הפנו את תשומת הלב לעובדה שהקהילות הנוצריות, בניגוד לזו היהודית, לא נקטו יוזמה להתקין את סמליהן על המידאן.

יזם ופקיד של מינהלת המדינה האזורית לבוב רומן מאטיס ציין כי “הקהילה היהודית באוקראינה דאגה לפנות לרשויות העיר בירת אוקראינה כדי לקבל אישור להקים עבורן סמל חג חשוב”.

עץ חג המולד וסצנת המולד מותקנים באופן מסורתי בקייב ליד קתדרלת סנט סופיה.

עִתוֹנָאִי מרים דרגינה מוסיף כי חג החנוכה מוצב על החלון מדי שנה ומואר בכיכרות במדינות שונות בעולם, והדבר נעשה תמיד על פי בקשה ועל חשבון קהילות יהודיות.

לפי הציווי היהודי, היא מציינת, החנוכייה מסמלת את “ההזדמנות לתת לזולת פירור של תקווה בעיצומו של החושך”. באופן מסורתי, הקהילה היהודית אוספת תרומות ונותנת מתנות לשאר תושבי העיר, כי מבחינה היסטורית לא כולם יכלו להרשות זאת לעצמם, הוסיפה דרגינה.

במקביל, היו דיווחים רבים שהסכימו עם קטיה צ'ילי שסמל החג היהודי בכיכר המרכזית של הבירה אינו הולם.

בין היתר כתב על כך יזם ונדבן ממוצא קייב מפורסם ממוצא יהודי גאריק קורוגודסקי .

הוא ציין כי הוא אינו רואה מתאימה בהקמת סמל אמונה במרכז קייב – ובכלל הוא לא ממש מבין מדוע להתהדר בתכונה החגיגית של אחד העמים החיים באוקראינה, שוכחים משאר הלאומים וה עמים.

“אני גם חושב שחנוכיה על המידאן אינו הולם. אני אוקראיני, אני יהודי, אני אתאיסט. ואני לא אוהב שום חגי כנסייה”, כתב קורוגודסקי. “המסר שלי הוא זה: אם מותר לחנוכה על המידאן, מדוע הרומאים, הטטרים והמוסלמים לא יכולים להציב את הסמלים שלהם באותו אופן?”

לאחר מכן, הזמרת קטיה צ'ילי הגיבה לתגובות על הפוסט שלה והסבירה שהיא מתכוונת ל”אחדות סביב סמלי המדינה” של אוקראינה.

“אני מוכן להמשיך (הדיאלוג) כשדידוק או טריידנט יוצבו בכיכר המרכזית בישראל. אנחנו במלחמה. מלחמה על ארצנו. ויש יותר ממתמודד אחד על זה”, כתב האמן.

דעות קדומות בין-אתניות

היו מקרים של ונדליזם ותגובות שליליות אחרות להתקנת חנוכיות בערים שונות באוקראינה בשנים קודמות. אבל האם הם מצביעים על צמיחת האנטישמיות בחברה האוקראינית?

נושא זה נחקר על ידי ארגונים שונים, כולל הקהילה היהודית המאוחדת של אוקראינה מאז 2018, היא עוקבת באופן שיטתי אחר מקרים של אנטישמיות באוקראינה.

כפי שהוכח דוחות הארגון (האחרון שבהם פורסם ב-2021), בשלוש השנים האחרונות – מ-2018 עד 2020 – ירדה רמת האנטישמיות במדינה. המקרים עצמם, אותם פירש הארגון כאנטישמיות, מונים כמה עשרות ברחבי הארץ.

היא גם מציינת את זה אין תנועה מערכתית עם תמיכה רחבה ברעיונות אנטישמיים באוקראינה.

באוקטובר 2023 המכון הבינלאומי לסוציולוגיה של קייב מְחוֹשָׁב רמת דעות קדומות אתניות באוקראינה.

החוקרים מדדו את המרחק החברתי המינימלי עם נציגים של קבוצות אתניות אחרות – מ-1 (אני מסכים להתקבל כבן משפחה) עד 7 (לא הייתי מאפשר להם להיכנס לאוקראינה). רמת המרחק החברתי מתפרשת לרוב כרמת הדעות הקדומות כלפי קבוצה מסוימת.

על פי נתוני הסקר של 2023, הרמה הנמוכה ביותר של דעות קדומות אתניות באוקראינה הייתה כלפי אוקראינים ופולנים.

אחר כך מגיעים קנדים ואמריקאים, ואחריהם גרמנים, צרפתים ויהודים בעלי אותם ערכים בערך.

באופן כללי, רמת הקסנופוביה באוקראינה עלתה מעט לאחר תחילתה של מלחמה בקנה מידה מלא. אבל החוקרים כינו את הסיבה לכך כהידרדרות ביחס לרוסים ולבלארוסים.

…………..

קרא בוואטסאפ – ערוץ חדשותstrong>לִקְרוֹא בטלגרם – ערוץ חדשות ↓ — חדשות ישראל