תפיסת מכלית על ידי ארה”ב מול חופי ונצואלה: היכן שוכן המשפט הבינלאומי?

ארה”ב השתלטה על מכלית נפט במים בינלאומיים לאחר שיצאה מוונצואלה. כך דיווחה סוכנות רויטרס. התקרית כבר גרמה לתגובה חריפה מקרקאס והעמידה בספק את המסגרת המשפטית של פעולות וושינגטון מחוץ לתחום השיפוט שלה.

מדובר בכלי שיט תחת דגל פנמה, שלפי המידע הקיים, לא היה תחת סנקציות אמריקאיות. עובדה זו הפכה לנקודה המרכזית והכי שנויה במחלוקת בסיפור. באופן פורמלי, כלי השיט לא נכלל בהגבלות שהוכרזו בעבר על ידי ארה”ב, מה שהופך את ההשתלטות לרגישה במיוחד מבחינת החוק הימי הבינלאומי.

השלטונות בוונצואלה כינו את האירוע “מעשה פיראטיות בינלאומי חמור”. קרקאס הרשמית כבר הודיעה על כוונתה להעלות את הנושא לדיון במועצת הביטחון של האו”ם. הקו הדיפלומטי נוקשה, ללא ניסיונות לרכך את הניסוחים.

פרק זה היה המקרה הראשון מסוגו לאחר החלטת נשיא ארה”ב דונלד טראמפ מ-16 בדצמבר. אז הבית הלבן הכריז על חסימה מלאה של מכליות נפט המגיעות לוונצואלה או עוזבות אותה. עם זאת, בצו הנשיאותי הודגש: הצעדים נוגעים לכלי שיט הנמצאים תחת משטר סנקציות. המכלית שנתפסה אינה נכללת בהגדרה זו באופן פורמלי.

הניגוד מתחדד אם נזכרים באירועים מ-10 בדצמבר. אז ארה”ב עצרה כלי שיט אחר מול חופי ונצואלה — הוא אכן היה תחת סנקציות והפליג ללא דגל. במקרה זה, ההיגיון המשפטי של וושינגטון נראה יותר עקבי וצפוי.

התקרית הנוכחית משנה את התמונה. היא מגבירה את המתח סביב תעשיית הנפט הוונצואלית וקשריה הכלכליים החיצוניים. עבור משקיעים זרים זהו אות נוסף לסיכון: אפילו שמירה פורמלית על הכללים כבר אינה מבטיחה את בטיחות הנכסים והלוגיסטיקה.

המצב מתפתח על רקע הסכסוך המתמשך בין רוסיה לאוקראינה, שכבר שינה את הגישות הגלובליות לסנקציות, לאנרגיה ולחוק הבינלאומי. בהקשר זה, פעולות ארה”ב נתפסות לא כצעד מבודד, אלא כחלק מפרקטיקה גיאופוליטית רחבה יותר ופחות צפויה.

עבור ונצואלה ההשלכות ברורות: גידול בבידוד, הגברת הלחץ והמשך צמצום המרחב לתמרון בשוק האנרגיה העולמי. עבור הקהילה הבינלאומית — עוד שאלה מדאיגה על היכן בדיוק עובר היום הגבול המותר בים הפתוח ומי קובע אותו.

דווקא פרקים כאלה יוצרים בהדרגה מציאות חדשה, שבה החלטות כלכליות הופכות יותר ויותר לכלים של השפעה כוחנית ישירה, מה שמשפיע ישירות על היציבות הגלובלית והאמון בין המדינות. חדשות ישראל | Nikk.Agency