הצבא וכוחות הביטחון של ישראל התכנסו לדיון בתגובה לאיום הרחפנים – תרגילים המבוססים על תרחישים קיצוניים יותר מהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, וכן על דוגמאות מהמלחמה הרוסית-אוקראינית,

קצינים בכירים בצה”ל קיימו ביום רביעי פגישה סגורה עם נציגים מכל הגופים הביטחוניים המרכזיים — מחיל האוויר ועד המשטרה והשירותים לביטחון פנים. המטרה הייתה מעשית ביותר: לגבש גישה משותפת להתמודדות עם האיום הגובר של רחפנים בגבולות המדינה. הצבא הודיע על הפגישה בבוקר יום חמישי, והדגיש אותה כחלק מתהליך מערכתי חדש.

בהודעה הרשמית תואר האירוע כ”סשן לימודי”, אך מאחורי ההגדרה הרכה הזו עמדה משימה דחופה הרבה יותר — לבנות שפה אחידה בין המבנים הצבאיים, להחליף ניסיון מעשי ולהבין אילו פתרונות צריכים להפוך לסטנדרט כבר מחר.

המסקנות הראשונות והפתרונות הטכנולוגיים

כבר בפגישה עצמה הוצגו למשתתפים תשובות פוטנציאליות תפעוליות וטכנולוגיות לאיום ה-UAV. הדגמות של מערכות, דיון ביעילות החיישנים, תוכניות דיכוי, חלוקת אזורי אחריות — כל אלה הפכו לחלק מסיעור המוחות, שאמור לגבש גישה מעודכנת.

הכוחות הביטחוניים שהשתתפו בסשן ציינו את חשיבות התיאום המיידי. בתנאים שבהם רחפן יכול לעבור עשרות קילומטרים בדקות ספורות, כל עיכוב, כל “קרע” בין היחידות הופך לקריטי.

תרגיל “האריה השואג”: אות אזהרה

תרגילים רחבי היקף של צה”ל ביהודה, שומרון ובבקעת הירדן רק אישרו את הצורך בשינויים. התמרונים “האריה השואג”, שהתקיימו ב-10–12 בנובמבר, כללו 40 תרחישים מבצעיים, מתוכם 11 היו קשורים ישירות לרחפנים ולרחפנים התקפיים. לפי “מקור ראשון”, הכוחות המשתתפים לא הצליחו לנטרל ביעילות את איום ה-UAV.

קצינים בכירים הכירו בכך שבמספר מקרים הצבא לא הצליח להסתגל במהירות לטקטיקה של האויב המדומה. זה היה שיעור חשוב — לפעמים לא נעים, אבל הכרחי.

כיצד השתנתה הטקטיקה במהלך התרגילים

למרות כישלון הניסיונות הראשונים, היחידות הצליחו להתארגן מחדש. במהלך השלבים הבאים של התרגילים חיזקו את אמצעי התצפית האווירית, ואסרו על החיילים לנוע בקבוצות גדולות כדי להפחית את ההפסדים הפוטנציאליים.

התרחישים היו מכוונים להיות קיצוניים — כללו תנאים קשים יותר מהתקפת חמאס ב-7 באוקטובר, וכן אלמנטים של טקטיקה שאולה מהמלחמה הרוסית-אוקראינית. חלק מהרחפנים תקפו בכדורי מים, מדמים תחמושת קרבית.

הדמיית תקיפות ופגיעות

רחפנים קטנים שימשו לדימוי תקיפות על מטרות קריטיות, נקודות פיקוד, כלי רכב משוריינים, כוחות מיוחדים, וכן למהלכי הטעיה. הצבא ציין כי איומים כאלה הופכים לסבירים יותר ויותר בעימותים מודרניים.

התרגילים הראו: רחפנים מסוגלים להשפיע על מגוון רחב של אלמנטים בכוחות — מקבוצות קדמיות ועד אזורי פינוי רפואיים. ומסקנות אלו הובאו לדיון כבר ב”סשן הלימודי” ביום רביעי.

הצורך בגישה חדשה

קציני צה”ל מודים בגלוי: המערכת הנוכחית להתמודדות עם רחפנים דורשת מודרניזציה. ולא מדובר רק בהגנה — ישראל צריכה לפתח באופן פעיל גם יחידות רחפנים התקפיות, המסוגלות לשקף את טקטיקת האויב.

לכן ביום חמישי הצבא הדגיש כי העבודה על אסטרטגיה רב-שכבתית חדשה צריכה להתחיל מיד — מהשתלטות על אותות סייבר ועד לנטרול פיזי של מטרות. צעדים אלו הופכים לרכיב מפתח בארכיטקטורת ההגנה המעודכנת של המדינה, שכבר נבחנים ונידונים בחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency, מתעדים את היווצרות הסטנדרט הביטחוני החדש על רקע האתגרים המורכבים.