תמרון דאבוס “49”: נשיא ארה”ב טראמפ מכנס את “מועצת השלום” בעזה, אוקראינה לוקחת הפסקה

נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ יזם את הקמת “מועצת השלום” הבינלאומית בעזה ושלח הזמנות ל49 מדינות, וכן לנציבות האירופית. הפורמט מוצג כזירה דיפלומטית חדשה לדיון בסכסוך, אך אוקראינה טרם נתנה תשובה סופית, ולקחה זמן להערכת תנאי ההשתתפות וההשלכות האפשריות.

לפי מקורות אירופיים, היוזמה כבר נידונה ברמת משרדי החוץ והיועצים המדיניים. עם זאת, הפרמטרים המרכזיים — המנדט, הליך קבלת ההחלטות והמעמד המשפטי של “המועצה” — נותרו לא ברורים לחלוטין, מה שמסביר את הזהירות של מספר בירות.

מי מוזמן לשולחן

בין המוזמנים — רוב מדינות אירופה, מדינות המזרח התיכון וכמה שחקנים גלובליים. ברשימה מוזכרות רוסיה, בלארוס, ישראל וערב הסעודית. הזמנה נפרדת קיבלה הנציבות האירופית, מה שמעניק לפורמט אופי על-מדינתי.

בקייב מדגישים כי השתתפות במבנה כזה אפשרית רק עם הבנה ברורה של הכללים. הצד האוקראיני מעריך את הסיכון שפורמט אחיד עשוי להשוות בין מדינות עם תפקידים שונים עקרונית בסכסוכים ולערפל את האחריות.

למה דווקא דאבוס

טראמפ מתעקש שהשקת “מועצת השלום” תתקיים בדאבוס — בשולי הפורום הכלכלי העולמי. בחירה זו מדגישה את השאיפה לקשור בין שאלות ביטחוניות, כלכליות ופוליטיקה גלובלית במרחב אחד.

עם זאת, דווקא דאבוס מחזק את המחלוקות. חלק מהמדינות המוזמנות כבר הבהירו שהן מוכנות לשקול השתתפות רק לאחר בחינת תנאי החברות ומטרות “המועצה”. עבור חלק זהו ערוץ דיאלוג פוטנציאלי, עבור אחרים — סיכון תדמיתי.

רשימה ללא גרסה סופית

הרשימה המלאה של 49 המדינות לא פורסמה רשמית. ידוע שההזמנות נשלחו, בין היתר, לאלבניה, ארגנטינה, אוסטרליה, אוסטריה, בחריין, ברזיל ומספר מדינות נוספות. עם זאת, לא כל הנמענים אישרו קבלת מכתבים, וחלק מהמשלחות הדיפלומטיות שמעו על היוזמה מהתקשורת.

היעדר הרשימה הסופית נראה כחלק מהטקטיקה: תחילה איתות פוליטי חזק, לאחר מכן — מילוי בתוכן קונקרטי ומשא ומתן.

הפרק הצרפתי וההקשר המסחרי

תהודה נפרדת עורר סירובו של עמנואל מקרון להצטרף ל”מועצת השלום”. בתגובה, טראמפ רמז בפומבי על אפשרות להטלת מכסים על יינות ושמפניה צרפתיים.

פרק זה הראה שהיוזמה אינה מבודדת ממדיניות הסחר של ארה”ב. הפורמט הדיפלומטי כאן משתלב בקלות עם לחץ כלכלי, מה שמעורר חשש בבירות האירופיות.

הפסקה האוקראינית כסימן

עבור אוקראינה, המפתח אינו עצם ההשתתפות, אלא הארכיטקטורה של הפורמט העתידי. מועצה ללא עקרונות אחריות ברורים ומנגנוני השפעה עשויה ליצור תקדימים מסוכנים. לכן ההפסקה בתשובה נראית מחושבת ופרגמטית.

יוזמת טראמפ כבר השפיעה על סדר היום הבינלאומי, אפילו מבלי שהושקה רשמית. היא סימנה קווי מתח חדשים בין ארה”ב לאיחוד האירופי והראתה עד כמה מדינות מפרשות באופן שונה את המושג “שלום”. כיצד יתפתח פורמט “49” ואיזו עמדה תנקוט קייב בסופו של דבר, עוקבים בקפידה אנליסטים ומערכות חדשות — כולל נאנוווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency, מתעדים כיצד מחוות דיפלומטיות מתורגמות להשלכות פוליטיות ממשיות.