- August 1, 2025
- 11:53 am
- אוקראינה
19:40, 31 ביולי 2025. 🔻כבר יש 15 קורבנות להתקפה הרוסית הלילית בקייב, – ראש קג”א טקאצ’נקו. מבצע החיפוש וההצלה נמשך. 145 אנשים נפגעו, 14 מהם – ילדים.
…
הדירה של עובדת שגרירות ישראל נפגעה במהלך התקפה בקייב. במהלך התקפת הטילים בבוקר על קייב, אחד מהטילים הרוסיים פגע בבית שבו מתגוררת מזכירת שגרירות ישראל – למרבה המזל, בזמן הפגיעה היא לא הייתה בבית.
על פי הנתונים האחרונים, מספר ההרוגים בבירה הגיע ל-13 אנשים, ביניהם ילד בן שש 💔. תחת ההריסות ממשיכים לחפש ניצולים.
טרור. קר דם וממוסד. זה כל מה שהרוסים מסוגלים אליו.
…
המתקפה המשולבת הרוסית על קייב ואזורים נוספים באוקראינה היא התשובה של פוטין לקיצור הדד-ליין של האולטימטום של טראמפ.
הפשיטה הלילית ב-31 ביולי 2025 הייתה המכה ההרסנית ביותר על קייב מזה חודשים רבים. מות ילדים, עשרות פצועים, חורבות והמשמעות הפוליטית של ההתקפה — פרטים, ניתוחים ופירוט האירועים באתר NAnews – חדשות ישראל.
כשהלילה הופך לסיוט: כרוניקת האירועים ב-31 ביולי 2025
מהפיצוץ הראשון היה ברור: זו לא הפגזה רגילה, אלא משהו אחר — כזה שנשאר זמן רב בזיכרון העדים. בסביבות 23:00 הופעלה אזעקה בבירה, ודקה לאחר מכן נשמעו הפיצוצים הראשונים. כל מה שיכלו, הרוסים זרקו על קייב: “שהדים” סילוניים חדשים, טילים שיוט, כטב”מים מתאבדים. תוך כמה שעות עלו עשרות עמודי עשן מעל העיר.
עשרות כתובות אליהן הגיעו כוחות ההצלה, קווי תקשורת מנותקים, רחובות חסומים — העיר קפאה לפרק זמן מסוים. קשה היה להאמין שבאותו בוקר הבניינים האלו היו שלמים. בדיווחים: הרס לפחות ב-30 מוקדים בארבעה מחוזות, עשרות בתים שנפגעו.
המספרים שמסתירים כאב: קורבנות, פצועים, הרס
רופאים ומחלצים עבדו כל הלילה. הדיווחים השתנו מדי שעה. עד הבוקר היה ברור: יש הרבה נפגעים. בזמן פרסום הכתבה — 8 הרוגים (כולל ילד בן שש, חייו נגמרו ממש בחדר הטיפול הנמרץ), 82 פצועים (עשרה — ילדים), הפצועה הצעירה ביותר בת חמישה חודשים.
44 איש בבתי חולים, חמישה במצב קשה מאוד.
במחוז סוויטושינסקי — נהרסה כניסה של בניין מגורים רב-קומות, מתחת להריסות חילצו הרוגים ופצועים, רבים נחשבו נעדרים עד שעות הצהריים.
דברי שר הפנים איגור קלימנקו:
“ילד בן שש חולץ חי, אך לא הצליחו להציל אותו, הרופאים נאבקו יותר משעתיים.”
היעדים שנפגעו — כולם אזרחיים: בתים רגילים, מסגד, תשתיות, תחבורה. הפגיעות היו גם במחוז סולומיאנסקי, שבצ’נקיבסקי וגולוסייבסקי. גם אחרי הזריחה התושבים לא האמינו שהם צריכים לחפש את יקיריהם ברשימות בתי החולים.
לא מקריות, אלא אסטרטגיה: ההקשר הפוליטי של ההתקפה
רבים מהפרשנים כינו את המתקפה “תשובה בלי מילים” להצעות ולאולטימטומים מארה”ב ומהמערב. ימים ספורים לפני כן, הנשיא טראמפ קרא למוסקבה לנהל משא ומתן ואיים בסנקציות חדשות אם ההסלמה לא תיפסק. תגובת הקרמלין לא איחרה להגיע — אבל לא במילים, אלא במכות לאזרחים.
זו טקטיקה רוסית ישנה: כשהדיפלומטיה מדברת, מוסקבה בוחרת בטרור.
בהיסטוריה של המלחמה — עשרות אישורים: אחרי כל הצהרה חדשה על סנקציות או סיוע צבאי, טילים פוגעים בערי אוקראינה.
כך היה גם ב-31 ביולי — לילה שיישאר לנצח בזיכרון תושבי קייב.
כשמנסים לדבר עם מוסקבה — מתחילה הסלמה. לא משא ומתן, אלא אולטימטום באמצעות פצצות.
טכנולוגיות המלחמה: שהדים חדשים וחולשות ההגנה האווירית
צריך להתייחס במיוחד להיבט הצבאי. הפעם רוסיה השתמשה בגרסה חדשה של שהד-238 — אלה כטב”מים סילוניים המסוגלים לטוס בגובה עד 10 ק”מ ולהגיע למהירות של עד 600 קמ”ש. מול מטרות כאלה כמעט שום דבר לא עובד:
- כוחות ניידים רגילים כמעט חסרי אונים,
- מערכות הגנה אווירית קלאסיות לא תמיד מספיקות להגיב,
- נדרשות מערכות כמו Iris-T, NASAMS ותותחים נגד מטוסים עם תחמושת מתקדמת.
ציטוט של מומחה:
“זו תקופה חדשה במלחמת הכטב”מים. לא רק מהירות התגובה קובעת — אלא איכות הנשק.”
טרור כשפת הקרמלין: למה האסטרטגיה לא משתנה
בחברה האוקראינית הפנימו היטב: כל הקלה או עיכוב בתמיכה נתפסים ע”י רוסיה כהזמנה לפשעים חדשים. מתקפות המוניות — לא רק טקטיקה צבאית, אלא גם מתקפה פסיכולוגית. המטרה פשוטה:
— לזרוע פחד,
— לערער את תחושת הביטחון,
— לשכנע אנשים בחוסר אונים שלהם.
כל הפגזה — עוד ניסיון להוכיח ששום מו”מ לא יביא שלום אם הרוע לא יעצור בכוח. זה מה שמפחיד כל כך בלוגיקה של המלחמה הנוכחית.
תגובה רשמית ודרישות לעולם
נשיא אוקראינה ולודימיר זלנסקי הבהיר היטב:
“רוסיה ממשיכה להכות, גם כשהעולם כולו דורש ממנה להפסיק את המלחמה. מלחמה שרוסיה התחילה, מלחמה שרוסיה ממשיכה להאריך, מלחמה שרק השלטון הרוסי רוצה — שלטון שנתקע בתקופה אחרת.
הם תקועים מנטלית במאה אחרת — זמן של אלימות קיצונית, גירושים והתעלמות מוחלטת מזכויות אדם ועקרונות השוויון.
כולנו יודעים: רעיונות ותקופות כאלה אסור שיחזרו לאירופה. וכולנו יודעים איך להגן על עצמנו מזה, איך להגן על אירופה מפני מה שרוסיה מביאה כיום.”
הוא הדגיש שהפגיעות היו אך ורק באזרחים:
“כל מה שנפגע — זה בתים, מוסדות חינוך, מסגד. המתקפה נועדה לשבור את מערך ההגנה האווירית שלנו ולזרוע טרור בקרב האזרחים.”
“ואני מאמין שאפשר לדחוף את רוסיה להפסיק את המלחמה הזו. הם התחילו, ואפשר להכריח אותם להפסיק. אבל אם העולם לא מתכוון להחליף את המשטר ברוסיה, גם אחרי סוף המלחמה מוסקבה תמשיך לנסות לערער מדינות שכנות. היא תמשיך להשקיע בכך משאבים עצומים, ואולי גם חיי אדם.
אחת הרעיונות המרכזיים של פוטין — והיא מיינסטרים ברוסיה — היא שלרוסיה אין גבולות ברורים, הגבולות הם היכן שהיא רוצה. זו דחייה מוחלטת של הסדר שנוצר אחרי מלחמת העולם השנייה. וזו הבסיס למשטר המודרני ברוסיה. לנו באירופה צפוי להגן על עצמנו מהאיום הזה זמן רב. ואנחנו נגן על עצמנו”.
קול שגרירות אוקראינה: קריאה לפעולה נחרצת
שגרירות אוקראינה בישראל שוב פנתה לציבור ולממשלה בישראל:
“כולם אזרחים חפים מפשע.
כך נראה הטרור הרוסי — מתקפות טילים וכטב”מים אכזריות נגד אזרחים.
זו לא רק פשע — זו הוכחה נוספת לכך שרוסיה מנהלת מלחמה מכוונת נגד העם האוקראיני. המטרות שלה — הבתים שלנו, הילדים שלנו והזכות הבסיסית שלנו לחיות חופשי במדינה משלנו.
העולם חייב להתעורר ולשים סוף למלחמה הזו.
רק פעולה מאוחדת ונחרצת של כל העולם החופשי תוכל לעצור את המתקפה האגרסיבית של רוסיה.
אם לא נעצור את זה כאן, הפשעים של רוסיה יגלשו מעבר לגבולות אוקראינה.”
לא בפעם הראשונה: למה דיפלומטיה לא עובדת עם דיקטטורים
מומחים לא פעם השוו להיסטוריה: במאה ה-20 דיקטטורות ענו על משא ומתן וויתורים בהסלמה, לא בהפחתת תוקפנות. האסטרטגיה הרוסית חוזרת על הדפוס הזה: אחרי כל הצהרה או “קו אדום” — מכות חדשות, הרס חדש.
זו לקח לכולם: כל עוד יש סיכוי לפשרה, המשטר בקרמלין ימשיך להעלות את ההימור. לכן אוקראינה דורשת מהעולם לעבור ממילים למעשים — סנקציות קשות, תמיכה מרבית בהגנה אווירית ונשק התקפי.
מסקנה: מה עושה מדינה שפוגשת מלחמה כל לילה
אוקראינה לא נכנעת ולא מרפה — גם תחת ההריסות, גם כשאין כוח.
החברה מחזיקה בזכות לאחדות.
היום זה ברור: הישרדות היא לא רק נשק, אלא גם אמון, תמיכה, יושר.
יש שאומרים — “המלחמה הזו לעולם לא תיגמר”. אבל דווקא האחדות והזיכרון לנופלים מונעים מהאויב לנצח סופית.
NAnews – חדשות ישראל תמשיך לספר איך המדינה עוברת את הדרך הזו. כל סיפור, כל ניתוח וכל פרט — זו תרומה למגן המשותף.