מחקר – דירוג המדינות עם הרמה הגבוהה ביותר של דיכאון בעולם: אוקראינה – במקום ה-3, ישראל – במקום ה-15

הסתכל סביב: הערים רועשות, בתי הקפה מלאים, הצ’אטים בעבודה בוערים עד הלילה. אנשים מתווכחים על קריפטו והאם הדירות בתל אביב מתייקרות, מתלוצצים על האספרסו של הבוקר, מעלים תמונות מהחוף.
ובכל זאת — מיליונים מתעוררים כבר עייפים.

המחקר של IHME / Global Burden of Disease אינו על מצב הרוח “אוי, סתיו”. זו מפה מדויקת של איך האנושות נושמת. והמסקנה שלה אחת: דיכאון הפך כמעט למציאות גלובלית כמו רשתות האינטרנט ועליית מחירי הדיור.

מה זה בכלל אומר — כשהעולם עייף?

מדענים במשך שנים מעבדים מאגרי מידע רפואיים, נתונים ארכיוניים משנות ה-80, תוצאות סקרים, דוחות קליניים. הם לא מקשיבים לניחושים — הם סופרים.
האלגוריתמים עוזרים, אבל בבסיס — אנשים אמיתיים, רופאים אמיתיים, סיפורים אמיתיים.

דיכאון, לפי הקריטריונים של DSM ו-ICD, — זה לא פשוט “שבוע קשה”.
זה כשהמחשבות מתעמעמות, צבע החיים נשטף, הגוף כאילו נושא תרמיל בטון.

לפעמים זה מתבטא כל כך יומיומי שזה מפחיד:

• הטלפון ביד, אבל אין אף איש קשר שרוצים לכתוב לו

• האנרגיה נגמרת לפני שהטלפון נטען

• אפילו השמחה מגיעה כאילו במצב חיסכון בסוללה

תמונת העולם: איפה הכי קשה

המספרים נשמעים קרים, אבל מאחוריהם — אנשים חיים.

המדינות המובילות ברמת הדיכאון (IHME):

• 🇬🇧 בריטניה — 7.04%

• 🇳🇱 הולנד — 6.9%

• 🇺🇦 אוקראינה — 6.56%

בהמשך רשימה ארוכה — מלבנון עד איסלנד, מיוון עד צ’ילה.
הגיאוגרפיה כל כך רחבה, כאילו לא מדובר במחלה, אלא בשפה גלובלית חדשה.

ישראל — 5.05%.
בערך ברמת אירופה. פורמלית — הכל לא רע: הטיפול זמין דרך קופות החולים, יש תוכניות תמיכה.
אבל מי שחי כאן הרבה זמן יודע: התור לפסיכותרפיסט טוב יכול להימשך כמו שיפוץ באלנבי, והשיחה על “חולשה” — עדיין טאבו בכמה משפחות.

למה דווקא עכשיו?

רופאים ואנליסטים מדברים בצורה ישירה:
עידן ההאצות — זה גם עידן התשישות.

יותר מדי גורמים לוחצים בו זמנית:

• בידוד חברתי, למרות שאנחנו “ברשת” 24/7

• עליית מחירים, משכנתא, תחושת “לא מצליחים”

• מלחמות, חרדות, חדשות שמכות כמו סירנות

• השוואות אינסופיות ברשתות החברתיות: למי טוב יותר, זוהר יותר, מאושר יותר

והעיקר — התחושה שאדם צריך להיות פרודוקטיבי גם ברגעים שבהם הוא צריך פשוט לשכב ולנשום.

אוקראינה וישראל: שני הקשרים שונים, מתח דומה

באוקראינה דיכאון — סיפור שלא מפתיע:
המלחמה יוצרת סדקים פנימיים שלא תמיד רואים. אנשים מחזיקים מעמד — ההרגל לשרוד הפך כמעט לקוד תרבותי.

בישראל — סגנון לחץ אחר: מוכנות מתמדת, רקע של חרדה, קצב שבו “עוד קצת אמשוך”. אתה רואה אנשים שמתלוצצים בקופה בסופר, אבל בתוכם מפת האחסון של הרגשות על הקצה.

גם כאן וגם כאן — רצון עצום לחיים. אבל רצון — זה לא שריון.

למה המספרים נמוכים? כי אנשים שותקים

הסטטיסטיקה הרשמית — זו רק החלק הנראה.
באותם נתונים של IHME מודגש:
מחסומים תרבותיים, היעדר סקרים עדכניים, פחד להודות “רע לי” והיעדר מומחים — כל זה הופך את המספרים האמיתיים לגבוהים יותר.

ואם מסתכלים על נתוני ארגון הבריאות העולמי — בערך 330+ מיליון אנשים מתמודדים עם דיכאון כרגע.
כל אישה שמינית בעולם לפחות פעם אחת בחיים עוברת את זה.
השיא — 20–40 שנים, הגיל שבו העולם דורש “תהיה מצליח”.

האם יש אור? יש. אבל הוא דורש כנות

כן, החברה התחילה לדבר על זה יותר.
כן, הגישה לטיפול גדלה.
כן, העזרה מתקרבת.

אבל אהיה כנה — לפעמים הדבר הכי מפואר בחיים אינו יאכטות ולא מסיבות זוהרות.
המותרות האמיתיות עכשיו — לאפשר לעצמך להיות אדם.
לומר בקול: אני צריך הפסקה, עזרה, נשימה.

אנחנו בונים ערים חכמות, משגרים רקטות ומלמדים מכונות לחשוב.
אבל ללמוד להיות טובים יותר לעצמנו — זה מה שנראה כמו העתיד האמיתי.

רשימה מלאה של 25 המדינות עם רמת הדיכאון הגבוהה ביותר:

1. בריטניה — 7.04%
2. הולנד — 6.90%
3. אוקראינה — 6.56%
4. תוניסיה — 6.12%
5. לבנון — 5.89%
6. יוון — 5.87%
7. שווייץ — 5.77%
8. מאוריציוס — 5.38%
9. לוב — 5.27%
10. צ’ילה — 5.26%
11. איסלנד — 5.22%
12. גבון — 5.16%
13. פוארטו ריקו — 5.08%
14. בנגלדש — 5.06%
15. ישראל — 5.05%
16. לוקסמבורג — 5.03%
17. שבדיה — 5.02%
18. מרוקו — 4.98%
19. סודן — 4.96%
20. פורטוגל — 4.95%
21. גרינלנד — 4.94%
22. גרמניה — 4.85%
23. ירדן — 4.80%
24. גאורגיה — 4.74%
25. ליטא — 4.73%