סער במועצת הביטחון של האו”ם — תגובה קשה של רוסיה והד הדיפלומטי

בישיבת מועצת הביטחון של האו”ם ב-19 בפברואר 2026, שהוקדשה לביקורת על פעולות ממשלת ישראל ביהודה ושומרון, שר החוץ של ישראל גדעון סער הגיב בתגובה רגשית ונוקבת על עמדת המשלחת הרוסית.

נציג רוסיה דיבר על החוק הבינלאומי, כיבוש, סיפוח שטחים והצורך בפתרון שלום לסכסוך. תגובת סער נשמעה לא בטון הדיפלומטי הרגיל.

״זה היה די מצחיק לשמוע את נציג רוסיה מדבר על חוק וחוק בינלאומי, על כיבוש, סיפוח שטחים ופתרון שלום לסכסוך. אני חייב להודות, שהייתי צריך להתאפק שלא לצחוק בקול רם במהלך הנאום״, אמר ראש משרד החוץ של ישראל.

המשפט יצא מיד מגבולות אולם הישיבות.

הקשר פוליטי ותת-טקסט סמוי

למה דברי סער עוררו תהודה

הנאום היה תגובה לביקורת על מדיניות ישראל ביהודה ושומרון. הצד הרוסי בישיבה העלה שאלות על החוק הבינלאומי ומעמד השטחים.

הריטוריקה של סער נשמעה כרמז ישיר לסטנדרטים כפולים. בתנאי המלחמה המתמשכת של רוסיה נגד אוקראינה, הצהרות כאלה נתפסות בישראל ובמערב כדיסוננס מופגן בין מילים למעשים של מוסקבה.

מערכת נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מציינת שהצהרת השר הפכה לאחד הקטעים המצוטטים ביותר בישיבה. בפרקטיקה הדיפלומטית, אירוניה כזו מעל בימת מועצת הביטחון נדירה.

תגובה תקשורתית ברשת

הווידאו עם נאום השר התפשט במהירות ברשתות החברתיות. התגובות התחלקו: חלקם תמכו בעמדה הנוקשה של ישראל, אחרים הצביעו על עליית המתח בדיאלוג הבינלאומי.

בקרב המומחים דנים לא כל כך ברגשנות ההצהרה, אלא באות האסטרטגי שלה. ישראל מראה נכונות לערער בפומבי על הלגיטימיות של ביקורת מצד מדינות שמואשמות בעצמן בהפרות החוק הבינלאומי.

מה זה אומר לישראל ולסדר היום הבינלאומי

הנאום של סער משתלב במגמה רחבה יותר — חיזוק הרטוריקה הישירה בזירות הבינלאומיות. מועצת הביטחון של האו”ם הופכת יותר ויותר למרחב לא רק להצהרות פורמליות, אלא גם לעימותים פוליטיים גלויים.

לישראל הצהרות כאלה הן אות לקהל הפנימי על הגנה נוקשה על העמדה הלאומית. לשותפים חיצוניים — תזכורת לכך שהדיפלומטיה כבר לא מוגבלת לניסוחים יבשים.

הישיבה הסתיימה ללא החלטות, אך עם אפקט תקשורתי ברור. ואפקט זה הוא שמעצבת כעת את הדיון הנוסף סביב מעמד יהודה ושומרון, תפקיד האו”ם ועמדות השחקנים המרכזיים בעולם.