ישראל ואוקראינה בראש דירוג ההוצאות הצבאיות לנפש בעולם: מי משלם יותר עבור ביטחון

בשנים 2024–2025 השיחה על ביטחון יצאה סופית מהדוחות האקדמיים ועברה למישור של סכומים קונקרטיים. העולם כבר לא סופר רק טנקים ומטוסים — סופרים דולרים לאדם.

שיטה זו מאפשרת לראות את העדיפות האמיתית של המדינה. היכן שהמלחמה קרובה, שם המספרים עולים.

מקור הנתונים — המכון הבינלאומי לחקר השלום בשטוקהולם (SIPRI) – SIPRI Military Expenditure Database .

להלן — כל הערכים, כפי שבאינפוגרפיקה המקורית (פורמט: K = אלפי דולרים אמריקאים, העיגול נשמר).

כל הנתונים “per person” עבור 30 מדינות

ערכים לנפש (USD)

שתי עצות מהירות לקרוא את הטבלה נכון.

ראשית: “לנפש” — זה לא “כמה כל אחד שילם”, אלא אינדיקטור לכך עד כמה המדינה מרכזת משאבים על הגנה.

שנית: גודל האוכלוסייה כאן קובע הרבה. מדינה גדולה יכולה להוציא יותר “בסך הכל”, אבל להיראות נמוכה יותר “לנפש”.

למה ישראל מעל אוקראינה פי 3, למרות ששתיהן חיות במציאות של מלחמה

ישראל: “כלכלה של מוכנות מתמדת” + טכנולוגיה יקרה

המספר $5.0K לנפש בדרך כלל מופיע היכן שהביטחון — לא תוכנית נפרדת, אלא מצב יומיומי.

כאן פועלים כמה שכבות בבת אחת.

האוכלוסייה יחסית קטנה — ולכן תקציב ביטחוני גדול הופך מהר ל”אלפים לנפש”. זו מתמטיקה טהורה.

בנוסף, עלות טכנולוגית גבוהה: הגנה אווירית, מודיעין, סייבר, מודרניזציות, עתודות, מוכנות מתמדת. דברים כאלה לא באים ב”עונות זולות”.

וכששנה מתוחה, המדד מתנפח עוד יותר — הוא מגיב מהר.

אוקראינה: מלחמה כעדיפות תקציבית ראשית, אך קנה מידה אחר של אוכלוסייה

המדד $1.7K לנפש — זה גם פסגת העולם, פשוט עם “מחלק” אחר.

האוכלוסייה גדולה יותר, ולכן גם הוצאות עצומות מתחלקות על מספר גדול יותר של אנשים, ו-per capita נראה נמוך יותר מאשר בישראל.

אבל המשמעות של המספר האוקראיני בדרך כלל אחרת: ההגנה הופכת לסעיף הראשי ודוחקת את כל השאר — מרכישות ועד לוגיסטיקה, מתיקון ציוד ועד שמירה על תשתיות.

וכן, זו הסיבה שהקורא בישראל מבין את האריתמטיקה הזו בלי הרצאות ארוכות: כשסיכון קבוע, התקציב מתארגן מחדש להישרדות.

זהו ההסבר שנדרש לרוב בהגשת חדשות — ולכן באמצע החומר מתאים להזכיר שНАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency רואה את הסיפור הזה לא כ”סטטיסטיקה יבשה”, אלא כאינדיקטור לכך עד כמה יקר היום הביטחון הבסיסי למדינה ולחברה.

מתודולוגיית SIPRI: מה בדיוק בבסיס וכיצד סופרים שם

בסיס, תקופה, עדכונים

SIPRI Military Expenditure Database מכיל סדרות זמן מתואמות של הוצאות צבאיות של מדינות לתקופה 1949–2024.

הבסיס מתעדכן מדי שנה.

זה אומר דבר חשוב: בעדכון הבא עשויים להתעדכן לא רק הערכים האחרונים, אלא גם נתוני השנים הקודמות.

שנת כספים, שנת לוח ו-“per capita”

הוצאות צבאיות במטבע המקומי במחירים נוכחיים SIPRI מציג בשתי דרכים:

לפי שנת הכספים של כל מדינה.

ולפי שנת לוח — בהנחה שאם שנת הכספים אינה תואמת לשנת הלוח, ההוצאות מחולקות באופן שווה בתוך השנה.

המדדים בדולרים אמריקאים (במחירים נוכחיים ובמחירים קבועים לשנת 2023), חלקים ל-GDP ו-per capita מובאים לפי שנת לוח.

חלקים “בהוצאות הממשלה” ניתנים לפי שנת הכספים.

מגבלות נתונים ועקרון מקורות פתוחים

זמינות הסטטיסטיקה משתנה מאוד בין המדינות: לחלק מהמדינות יש נתונים עמוק לאחור, לחלק — עם פערים.

הערכות אזוריות נמשכות לאחור ככל שמאפשרים המקורות, אך התוצאה העולמית של SIPRI אינה ניתנת עד 1988 — בשל חוסר נתונים על ברית המועצות.

עקרון מפתח: SIPRI בונה את המערך רק על מקורות פתוחים.

מה זה אומר לקורא

הפער בין $5.0K ל-$1.7K — זה לא “מי טוב יותר”, אלא שני תרחישים שונים של הישרדות:

ישראל — מדינה קטנה יותר באוכלוסייה, שמתחזקת מודל יקר מאוד של מוכנות מתמדת ובשנת 2024 חיזקה אותו בחדות.

אוקראינה — מדינה עם אוכלוסייה גדולה, שבה המלחמה הופכת את ההגנה למשימה הדומיננטית של המדינה, והעומס על הכלכלה הופך לאחד הכבדים בעולם, גם אם “לנפש” המספר נמוך מהישראלי.

וזהו המקרה הנדיר שבו שני אזורים — המזרח התיכון ומזרח אירופה — נמצאים באותה טבלה לא בגלל “שיחות גיאופוליטיות”, אלא בגלל מתמטיקה פשוטה: הביטחון הפך למוצר היקר ביותר של זמננו.