בלילה שבין 11 בפברואר 2026 פגע מל”ט תקיפה רוסי בבית פרטי בעיר בוגודוחוב שבמחוז חרקוב, אוקראינה. הפגיעה הייתה במגזר המגורים, לא במתקן צבאי: הבית נהרס לחלוטין, במקום פרצה שריפה, ואנשים נותרו מתחת להריסות.
המצילים והרופאים עבדו כבר במצב של “כל דקה קובעת”. כתוצאה מהטרגדיה נהרגו גבר בן 34 ושלושת ילדיו — שני אחים תאומים בני שנה ואחותם בת השנתיים. נפצעה אישה בהריון בת 35, אם הילדים. כמו כן נפגעה שכנה בת 73, שלרופאים נרשמה תגובה חריפה ללחץ.
הסיפור הזה נגע בכאב אפילו באלה שחיים מזמן רחוק מקווי החזית: במתקפות כאלה אין “היגיון מלחמתי” — זו פגיעה בבית, במשפחה, בקטנים ביותר. וזה עוד פרק בשרשרת המתקפות על מחוז חרקוב, שם מל”טים וטילים פוגעים יותר ויותר באנרגיה ובמגזר הפרטי.
מה קרה בבוגודוחוב בלילה הזה

פגיעה בבית ועבודת המצילים
לפי דיווחי שירותי החירום, המל”ט פגע בבית פרטי, ולאחר מכן המבנה למעשה חדל להתקיים כבית: חלק מהמבנים קרסו מיד, השאר נשרף כבר במהלך כיבוי השריפה. המצילים עסקו בפירוק ההריסות ובמקביל כיבו את האש.
מתחת להריסות הוצאו גופות ארבעה הרוגים — גבר ושלושה ילדים. במקביל עבדו הרופאים: הפציעות של הניצולים לא היו “קלות”, אלא כאלה שדורשות אשפוז ומעקב מתמיד.
במקום גויסו חבלנים (בשל הסיכון של אלמנטים פוגעים משניים והצורך בפירוק בטוח של ההריסות), כלבנים (כדי לוודא שלא נותרו אנשים מתחת להריסות), וכן פסיכולוגים — עבור אלה ששרדו את הפגיעה ועבור השכנים שנמצאו בסמוך ברגע הטרגדיה.
פציעות האם ההרה
אם הילדים הייתה בשבוע ה-35 להריונה. דווח על מכלול פציעות: פציעת פיצוץ, פגיעת ראש, זעזוע מוח, כוויות. במקרים כאלה הסיכונים כפולים — גם לאישה וגם לעובר, ולכן הרופאים בדרך כלל מנהלים את המטופלת בזהירות מרבית, מעריכים את ההשלכות צעד אחר צעד, ללא תחזיות חפוזות.
בנפרד צוין כי באותו לילה נזקקה לעזרה גם שכנה בת 73, שחוותה תגובה חריפה ללחץ. בשפה האנושית זה אומר דבר פשוט: האדם אולי לא נפצע, אבל “בפנים הכל נשבר” ממה שנראה ונחווה.
מה ידוע על סוג המל”ט
לפי נתונים ראשוניים, הפגיעה יכלה להיגרם על ידי מל”ט מסוג “גרניום-2”. במקרים כאלה הניסוח “ראשוני” הוא עקרוני: האישור הסופי בדרך כלל תלוי בתוצאות בדיקת ההריסות, חוות דעת ומסקנות החקירה.
מי היה האב ההרוג ולמה הפרק הזה נשמע במיוחד קשה
חייל משוחרר שחזר לאחר פציעה
הגבר בן 34 שנהרג היה חייל משוחרר. בדיווחים הודגש כי הוא חזר מהמלחמה לאחר פציעה קשה וחי עם נכות: מדובר היה בקטיעה ובפרוטזה.
כאן חשוב לא “להוסיף דרמה”, היא כבר קיימת. האדם עבר את החזית, שרד, חזר הביתה, ניסה לבנות חיים מחדש — ונהרג יחד עם ילדיו בביתו, לא בעמדה, לא בחפירה, אלא בחדר שבו אמורים להיות צעצועים ומיטת ילדים.
כמו כן צוין כי במשפחה יש עוד חייל — אחיו של ההרוג, שגם הוא שוחרר לאחר פציעה. זה מדגיש עובדה פשוטה: לא מדובר ב”משפחה מקרית” ללא קשר למלחמה, אלא באנשים שכבר שילמו למלחמה את מחירה.
מעבר לאחרונה ו”בית שהיה אמור להיות בטוח”
לפי הנתונים שהושמעו על ידי נציגים מקומיים, המשפחה עברה לבית בבוגודוחוב כשבוע לפני הטרגדיה — למגורים שהם רכשו. לפני כן הם חיו ביישובים אחרים במחוז.
פרטים כאלה תמיד חותכים במיוחד: אנשים לעיתים קרובות עוברים בתקווה למצוא מקום שקט יותר, “לשרוד”, לבנות מחדש את חייהם. אבל מל”טים וטילים הורסים את עצם הרעיון של “פינה שקטה” באזורים הקרובים לחזית.
ולכן התגובה לחדשות כאלה במשפחות דוברות רוסית בישראל היא מציאות נפרדת: לרבים יש קרובים בחרקוב, בוגודוחוב, קהילת זולוצ’ב, בכפרים ובעיירות קטנות. זה לא רק כותרת. זה עשרות הודעות “אתה בקשר?”, זה הודעות קוליות קצרות, זה שתיקה שמפחידה. במובן הזה НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency מתעדת לא רק את עובדת הפגיעה, אלא גם איך המלחמה דרך סיפורים כאלה מגיעה אפילו לאלה שכבר מזמן פיזית במדינה אחרת.
תגובת הרשויות, אבל והקשר המתקפות על מחוז חרקוב
שלושה ימי אבל בבוגודוחוב
הרשויות העירוניות הכריזו על 11, 12 ו-13 בפברואר כימי אבל. בדרך כלל זה אומר ביטול אירועים בידוריים, הגבלת מוזיקה רועשת וחגיגות ציבוריות, דגלים מונמכים, תנחומים רשמיים מהקהילה.
ראש העיר הדגיש כי הפגיעה בבית היא פשע ש”עובר את גבולות ההבנה האנושית”, והזכיר במיוחד כי האם והסבתא נאבקות על חייהן תחת השגחת רופאים. עבור עיר קטנה מילים כאלה נשמעות לא כמו “נאום פוליטי”, אלא כניסיון לקרוא בשם כלשהו למה שלא ניתן לקבל.
תגובת קייב ודברי זלנסקי
נשיא אוקראינה הגיב רגשית למותם של הילדים ואביהם, והדגיש כי רוסיה לא מתכוונת לעצור. בהצהרות כאלה בדרך כלל יש שני רבדים.
הראשון — אנושי: לקרוא בשמות ההרוגים, להדגיש שמדובר בילדים קטנים, במשפחה, בבית. השני — פוליטי ומעשי: להזכיר שוב את הצורך בחיזוק ההגנה האווירית ואת העובדה שכל עיכוב בהחלטות ברמה הבינלאומית נמדד בחיים ספציפיים.
הקשר: זו לא פגיעה יחידה בבוגודוחוב
פרט חשוב — זו לא “תקרית חד פעמית”. יומיים לפני הטרגדיה דווח על פגיעה קטלנית אחרת בבוגודוחוב, שבה נהרגו אישה וילד בן 10. גם אז דובר על מתקפה על המגזר הפרטי, שריפה ופירוק הריסות.
על רקע זה העיר והמחוז חיים במצב של דאגה מתמדת: מתקפות מל”טים ליליות הפכו לחלק מהשגרה, והאזהרות על איומים הן אותו קול שאנשים שומעים שוב ושוב.
רקע נוסף — אנרגיה. ערב קודם דווח באזור על מצב קשה במגזר האנרגיה עקב הפגזות. וזה מוסיף עוד רמת פגיעות: כשפוגעים ברשתות החשמל, בחום, בתחנות המשנה, התשתית האזרחית נחלשת, ועבודות ההצלה נעשות קשות יותר.
איפה נמצא בוגודוחוב ולמה הוא באזור סיכון
בוגודוחוב ממוקם כ60 קילומטרים צפונית-מערבית לחרקוב. זו עיר שדרכה עוברים כבישים חשובים וכיווני רכבת. לפני המלחמה המלאה חיו שם כ15 אלף איש.
הגיאוגרפיה כאן היא לא “מידע לשם מידע”. היא מסבירה למה ערים כאלה נמצאות כל הזמן תחת מתקפה: קרבה לגבול המחוז, מסדרונות תחבורה, צפיפות כללית של תשתיות שניתן לתקוף מרחוק.
