טֶלֶגְרָם תחת לחץ: הלקח מאיראן, האותות ממוסקבה והשאלה האם הרשת תחזיק מעמד

הרשויות הרוסיות שוב מגבירות את הלחץ על טלגרם. בבוקר ה-10 בפברואר נודע על הגבלות חדשות על הגישה לשירות, ומשתמשים ברחבי המדינה מדווחים על תקלות. הסיפור מתפתח על רקע תגובה ישירה של מייסד הפלטפורמה — והוא הזכיר תקדים שכבר היה.

לדברי פאבל דורוב, לפני שמונה שנים ניסו ליישם תרחיש דומה באיראן. אז נאסר השימוש במסנג’ר, תוך קידום חלופה ממשלתית. התוצאה הייתה הפוכה מהציפיות: הקהל המשיך להשתמש בשירות דרך עקיפת החסימות.

היום טיעונים דומים נשמעים כבר ממוסקבה.

מה בדיוק קורה עכשיו

ב-10 בפברואר מקורות רב”ק דיווחו על “הגבלה חלקית” של פעילות טלגרם. לפי הנתונים שלהם, רוסקומנדזור התחיל להאט את השירות מבחינה טכנית. משתמשים מציינים בעיות בטעינת מדיה, שליחת הודעות ויציבות החיבור.

אי אפשר לומר שזה מפתיע. בחודשים האחרונים ננקטו צעדים כאלה מספר פעמים, לפעמים באופן ממוקד לפי אזורים, לפעמים באופן רחב יותר.

סגן ראש ועדת הדומה למדיניות מידע אלכסנדר יושנקו טוען שהנושא של האטה לא נדון על ידי חברי הפרלמנט. אך הוא מוסיף: חסימה אפשרית אם הרגולטור יראה הפרות חוק.

הנוסחה מוכרת. ההחלטה — בידי המשרד.

בבתי המשפט כבר נרשמו פרוטוקולים נגד הפלטפורמה: הטענות נוגעות לתוכן שלא הוסר ולסטטוס של בעל הרשת החברתית.

עמדת דורוב וההשוואה לטהראן

תגובתו של דורוב הייתה חדה וללא דיפלומטיה.

לדבריו, רוסיה מגבילה את הגישה בניסיון לדחוף אנשים לעבור לאפליקציות שקל יותר לשלוט בהן. הוא מדגיש: אסטרטגיה דומה השתמשו בה הרשויות האיראניות. אז נאסר השימוש בטלגרם באופן פורמלי, אך רוב האזרחים המשיכו להשתמש בו.

ההיגיון פשוט — הרגל, אקוסיסטמה של ערוצים, אמון ברמת הפרטיות.

ההגבלות לא פתרו את הבעיה. הן רק סיבכו את הגישה.

וזה בדיוק הדוגמה שהיזם מביא כאזהרה.

איך מגיבים בפוליטיקה ובשוק התקשורת

חלק מהפוליטיקאים הרוסים מדברים על המצב אחרת. חבר הדומה אנדריי גורולב הצהיר שההאטה היא חלק ממאבק רחב יותר, והאוכלוסייה יכולה להתמודד עם אי הנוחות הזמנית.

באופן פורמלי הרשויות נמנעות מהמילה “חסימה”.

בתגובות הרגולטור, שמצטט קוממרסנט, מדובר על אי עמידה בחוק וחוסר במאבק מספיק בהונאה. אילו אמצעים טכניים ננקטים ומתי הם התחילו, לא מוסבר בבירור.

וכאן מתחיל מרחב של אי ודאות.

לפי נתוני שירותי המעקב, עלייה בתלונות המשתמשים נצפתה כבר ב-9 בפברואר. אצל חלקם לא נפתחות תמונות וסרטונים. אצל אחרים — הודעות לא נשלחות.

מקור פורבס בשוק התקשורת מאשר ירידה בתעבורה. בתחילה נצפו בעיות מחוץ לערים הגדולות, לאחר מכן הן השפיעו על מוסקבה וסנט פטרסבורג.

המצב מתפתח בגלים. ובכל פעם לא ברור עד הסוף אם זו מידה זמנית.

למה הסיפור הזה חשוב גם לישראל

בישראל טלגרם כבר מזמן הפך לכלי לא רק לתקשורת, אלא גם לחדשות, עבודה, תיאום קהילות, סיוע לעולים חדשים. ערוצים ברוסית נקראים על ידי מאות אלפי אנשים.

לכן השאלה של עמידות דיגיטלית — זו כבר לא סיפור פנימי של מדינה אחרת, אלא נושא גלובלי.

כאשר הגישה לפלטפורמות גדולות הופכת למנוף לחץ, זה משנה את הארכיטקטורה של התקשורת בכל מקום. כולל במזרח התיכון.

זו הסיבה שהמערכת של נאנובוסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency עוקבת בקפידה אחר התפתחות האירועים: פתרונות טכנולוגיים שמתקבלים בתחום שיפוט אחד, מתחילים להשפיע במהירות על משתמשים בכל העולם.

היום זו מוסקבה. מחר כלים דומים עשויים לנסות ליישם בכל מקום.

עובדה.

סוף טלגרם ברוסיה או סיבוב נוסף

זה כבר הפרק הרביעי של הגבלות בחצי השנה האחרונה. בקיץ נותקו שיחות. בסתיו היו תקלות רחבות היקף. בינואר פקידים תחילה הכחישו את ההאטה, ואז למעשה הכירו בה.

עכשיו שלב חדש.

האם הוא שונה מהקודמים — עדיין לא ידוע. האם הצעדים יתפשטו לשירותים אחרים — גם לא.

הניסיון מראה: התפרצות ראשונית של תלונות לעיתים קרובות מתחלפת בהסתגלות המשתמשים. VPN, פרוקסי, מראות, מסלולי תעבורה חלופיים.

אבל כל סיבוב חדש מקשה על הכניסה לרשת.

דורוב טוען שהגבלות על חופש לעולם לא הופכות לפתרון נכון. פקידים רוסים עונים בהפניות לביטחון ולחוק.

בין העמדות האלה — מיליוני אנשים שפשוט צריכים לשלוח הודעה, לקבל קובץ, לקרוא חדשות.

ובזמן שהוויכוח נמשך, המסנג’ר עובד. גם אם לא בכל מקום באותה יציבות.

סיום הסיפור הזה נדחה שוב.