ברמת הגולן, כ-16 ק”מ מאגם הכנרת, יש מקום שבתחילה מאכזב — ואז פתאום מכה. גלגל רפאים (גִּלְגָּל רְפָאִים) מתורגם בדרכים שונות: גלגל הרוחות, מעגל הרוחות, לפעמים אפילו טבעת הענקים. וכן, קוראים לו סטונהנג’ הישראלי — לא כי זה “נשמע יפה”, אלא כי הדמיון ברעיון ובמסתוריות באמת עקשני.
במיוחד באביב, כשהגולן ירוק, האוויר לח מהעשב, והפרחים הראשונים יוצאים במקום שבו אתמול עוד הייתה בוץ, המבנה הזה נראה לא רק עתיק — הוא נראה עקשני חי. מרשים. שקט מדי בשביל משהו שגילו כ-5000 שנה.
ובכל זאת, להגיע לשם לא תמיד פשוט: הדרך דורשת רכב תקין ונכונות ללכת ברגל.
הנה קישור למפת גוגל – https://maps.app.goo.gl/sYoit28RBqSTPTaL9
אבנים שנראות מהקרקע כ”סתם ערימה”
גלגל רפאים מורכב מכ-42,000 סלעי בזלת, והמשקל הכולל מוערך ב-עד 40,000 טון. בגובה העיניים זה נראה לעיתים קרובות כערימת אבנים כאוטית — ללא “כניסה”, ללא קומפוזיציה יפה, ללא שלט נוח “תסתכלו כאן”.
אבל כל הקסם הוא בכך שהמבנה נקרא רק מלמעלה.
שם — חמישה מעגלים קונצנטריים, והגדול ביותר מהם בקוטר של כ-156 מטרים. וזהו המקרה הנדיר שבו הביטוי “ראו מגובה” אינו מטפורה עיתונאית: בעידן המודרני האובייקט באמת זוהה ותואר בזכות סקירת השטח מהאוויר.
יש עוד פרט שתופס: בניגוד לסטונהנג’ הבריטי, כאן אין עמודים אנכיים מסותתים. הגרסה הישראלית — מאבנים לא מעובדות, מונחות זו על זו. כאילו היה חשוב לבונים לא “להראות טכניקה”, אלא ליצור מסה. היקף. גבול.
איך נראה ה”גלגל” ולמה מהקרקע הוא מטעה
מהקרקע רוג’ם אל-חירי נראה לעיתים קרובות כערימת אבנים מבולגנת. אבל מלמעלה רואים את העיקר: מערכת מעגלים קונצנטריים המתכנסים למרכז, שבו נמצא תל (טומולוס).
עובדות במספרים (לפי התיאורים הנפוצים ביותר):
יותר מ-42,000 סלעי בזלת
המעגל החיצוני בקוטר של כ-150–160 מ’
המשקל הכולל של המתחם מוערך בכ-37,500–40,000 טון
הדאטציה בדרך כלל מתייחסת לסוף האלף הרביעי–השלישי לפנה”ס (ברונזה מוקדמת), אך הטווחים במקורות עשויים להשתנות
מתי “גילו אותו” ומי לקח על עצמו את המחקר
לפעמים כותבים שהאובייקט “נפתח מהאוויר”. נכון יותר לומר כך: לאחר 1967 האתר תועד ותואר באופן שיטתי במהלך סקרי השטח, ולאחר מכן הפך לנושא למחקרים קבועים, כולל חפירות ומיפוי.
בשנים האחרונות נוספו למחקר שיטות גיאופיזיקה וניתוח מרחוק של תבליט ומבנה.
מצפה, לוח שנה או… למה בכלל בנו את זה?
למדענים עדיין אין תשובה אחת למה זה נבנה. יש הרבה גרסאות, וכל אחת נשמעת כמו ז’אנר נפרד — מארכיאולוגיה קפדנית ועד אגדה מקראית.
ההסברים הנפוצים ביותר נראים בדרך כלל כך:
מצפה. במשך זמן רב נחשב שהפתחים והכיוונים בקירות קשורים לנקודות זריחת השמש בימי ההיפוך הקיצי והחורפי. גרסה יפה, הגיונית, כמעט “לימודית”. אבל יש לה נקודת תורפה: מחקרים אחרונים, שלוקחים בחשבון תזוזות קרקע ושינויים בכיוון המבנה לאורך הזמן, גורמים להתייחס להיפותזה זו בזהירות רבה יותר.
פולחן המתים. במרכז נמצא תל (טומולוס) עם חדר קבורה. וכאן יש ניואנס חשוב שהופך את הסיפור לעוד יותר מוזר: לעיתים מציינים שהתל יכול היה להופיע כאלף שנה מאוחר יותר מהמעגלים עצמם. כלומר, “הלב” של המתחם יכול היה להיבנות מאוחר יותר — ולכן ייתכן שהייעוד של האתר השתנה.
קבורה שמימית. זהו מונח לפרקטיקה שבה הנפטר הושאר במקום פתוח, והבשר נאכל על ידי ציפורים — בראש ובראשונה נשרים. צורת קבורה זו ידועה באזור בתקופות מוקדמות יותר. הגרסה נשמעת חדה, אפילו לא נעימה — אבל דווקא בגלל זה היא לפעמים נראית אמינה: העולם העתיק לא היה חייב להיות “יפה”.
מקום מפגש של שבטים. ייתכן שזה היה מרכז טקסי עבור עמים נוודים — נקודת מפגש, משא ומתן, טקסים, הדגמת מעמד. אבן כ”ברית”, שלא ניתן לקחת.
לוח שנה. רעיון דומה: המקום יכול היה לשמש כלוח שנה פרימיטיבי ולסמן נקודות מפתח במחזור השנתי — בעיקר ההיפוכים. זה לא בהכרח סותר את הגרסה הטקסית: בחברות עתיקות לוח שנה ופולחן היו לעיתים קרובות אותו דבר.
קשר עם ענקים. הגולן — שטח שהמסורת המקראית מקשרת עם ענקים. לכן עולה אגדה מפתה: כאילו הענקים בנו עבור הענקים, “קבר הענקים”, ויש שאומרים “קבר גוליית”. זה כבר לא מדע, אלא מיתולוגיה — אבל מיתולוגיה שנדבקת לאבנים כמו טחב.
בין רוחות לגולגולת: למה השם נשמע כל כך חזק
השם גלגל רפאים — זה לא סתם “מילים יפות”. הוא בעצמו כמו רמז שלא מסביר עד הסוף.
גלגל (גִּלְגָּל) — מעגל, גלגל. השורש קשור לרעיון של גלגול, סיבוב, קיפול. בשפה המקראית “גלגל” — זה גם מקום שבו אבנים הוצבו במעגל כסימן זיכרון. וכן, מהמילה הקרובה נובע המונח גולגולת (גולגולת) — “גולגולת”, שממנו צמח המונח המוכר לכולם “גולגולת”. לא בטוח שזה גשר משמעותי ישיר, אבל התחושה של “אבנים כזיכרון” כאן עולה כמעט אוטומטית.
רפאים (רְפָאִים) — מילה מורכבת: גם ענקים וגם רוחות. בטקסטים מקראיים רפאים — עם עתיק של ענקים, שחי בין היתר בגולן; בשירה ובמסורת מאוחרת יותר — זה כבר “צללים של מתים”, תושבי העולם התחתון.
לכן יש כל כך הרבה תרגומים: השם הזה מחזיק מיד שני עולמות — פיזי ו”בלתי נראה”.
למה חשוב לא ליפול ל”מונוגרפיות על ענקים-כובשים”
מקומות כאלה תמיד מושכים לא רק ארכיאולוגים והיסטוריונים. הם אהובים על סופרים, במאים, חובבי אזוטריקה — ולצערנו, גם על אלה שבונים תיאוריות פסאודו-היסטוריות תחת סיסמא פוליטית.
גלגל רפאים לפעמים מופיע בטקסטים שבהם המחברים מוכיחים בביטחון ש”בקדמוניות חיו כאן ענקים” וממשיכים להסיק מסקנות שכבר לא נוגעות לארכיאולוגיה, אלא להווה. וכאן כדאי לפחות להבין את הבסיס: מה בדיוק זה האובייקט הזה, מאיזו תקופה הוא, איך הוא בנוי, למה יש סביבו כל כך הרבה גרסאות.
כי, איך שלא תסתכלו על זה, המבנה האבן הזה מעניין בפני עצמו ללא כל “סיפורים נוספים”. פשוט כי הוא עומד בגולן — ושותק. ואנחנו עדיין מנסים להבין מה בדיוק רצו הקדמונים לקבע בבזלת: לוח שנה, זיכרון, פחד, כוח… או משהו שלגביו עדיין אין לנו מילים.