שר החוץ של בריטניה דיוויד קמרון עשה הצהרה שגרמה מיד לתגובה סוערת באוקראינה ומחוצה לה. לונדון, לדבריו, לא עוזרת להפיל טילים ורחפנים מעל אוקראינה כמו שנעשה מעל ישראל, כדי למנוע הסלמה של המלחמה באירופה.
על כך הצהיר קמרון ב-15 באפריל 2024 בשידור תחנת הרדיו LBC, למעשה ביצע קו הפרדה ישיר בין שתי המלחמות — ושתי הגישות של המערב לריסונן.
הפחד מהסלמה כטיעון
קמרון ציין במפורש את המניע המרכזי של עמדת לונדון — החשש מעימות צבאי ישיר בין נאט”ו לרוסיה.
«אם אתם רוצים להימנע מהסלמה פתוחה בצורת מלחמה אירופית רחבה יותר, אחד הדברים שיש להימנע מהם הוא מגע ישיר של כוחות נאט”ו עם כוחות רוסיה. זה יהיה הסלמה מסוכנת», — הוא הצהיר.
ניסוח זה משקף את ההיגיון הבסיסי של ערי בירה רבות באירופה: תמיכה באוקראינה מותרת, כל עוד היא לא הופכת למעורבות צבאית ישירה של הברית.
למה מעל ישראל — אפשר
בתשובה לשאלה על ההבדלים בגישות, קמרון הזכיר שבריטניה משתתפת בהגנת ישראל במסגרת מבצע Op Shader — התרומה הצבאית הבריטית לקמפיין הבינלאומי נגד דאעש.
בהקשר זה, לונדון עוזרת לארה”ב, מספקת תעופה ליירוט טילים ורחפנים, אם זה אפשרי מבחינה טכנית ומבצעית. אך, הדגיש השר, התיאטרון המלחמתי האוקראיני — שונה עקרונית, מכיוון ששם היריב הישיר הוא רוסיה.
תמיכה — כן, מעורבות ישירה — לא
קמרון הדגיש בנפרד שבריטניה תמשיך:
— תמיכה כספית באוקראינה;
— לחץ דיפלומטי על רוסיה;
— סיוע צבאי, כולל חימוש והכשרה.
עם זאת, הוא חזר ואמר: עימות ישיר של כוחות נאט”ו עם כוחות רוסיים נחשב כקו אדום, שחצייתו עלולה להוביל להסלמה בלתי נשלטת באירופה.
מה, לפי גרסת לונדון, אוקראינה צריכה
דגש חשוב בהצהרת קמרון נוגע להגנה האווירית. לדבריו, אוקראינה כרגע לא צריכה מטוסי קרב מערביים בשמיה, אלא קריטית לה מערכות הגנה אווירית קרקעיות.
«אוקראינה זקוקה נואשות ליותר מערכות הגנה אווירית. במיוחד, הם צריכים פטריוט. לבריטניה אין אותם — הם קיימים במדינות מערביות אחרות ובארה”ב», — הוא אמר.
כך, לונדון למעשה מעבירה את שאלת האספקה המרכזית לבעלי ברית, בראש ובראשונה לוושינגטון ולמדינות שיש להן את המערכות המתאימות.
ההקשר הפוליטי של ההצהרה
הביטוי «אוקראינה — לא ישראל» לא נאמר ישירות, אך היה ברור בין השורות. הוא משקף את הדילמה העמוקה של המערב: היכן עובר הגבול של הסיוע המותר, כאשר מדובר במלחמה באירופה נגד מעצמה גרעינית.
עבור אוקראינה, הצהרה זו הייתה תזכורת כואבת לכך שרמת התמיכה נקבעת לא רק על פי טיעונים מוסריים, אלא גם על פי פחדים מהסלמה, שעובדים באופן שונה באזורים שונים בעולם.
דווקא הפער הזה — בין הציפיות של קייב לבין הזהירות של ערי הבירה האירופיות — כיום יוצר את אחד מקווי המתח המרכזיים בקואליציה המערבית, על כך כותב НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.