ההחלטה של ישראל להכיר בעצמאות סומלילנד הפכה לאחד הצעדים הדיפלומטיים המרעישים ביותר בסוף השנה. ב-26 בדצמבר 2025 ירושלים הכריזה רשמית על הכרתה במדינה שהכריזה על עצמה בצפון סומליה — אזור שקיים דה-פקטו בנפרד מאז 1991, אך כמעט ואינו זוכה להכרה בינלאומית.
עד לרגע זה, רק טייוואן — מדינה עם מעמד מורכב משלה במערכת היחסים הבינלאומית — העזה לעשות צעד כזה. כעת הצטרפה אליה ישראל, ועשתה זאת בפומבי ובהפגנתיות: הצהרת ההכרה ההדדית נחתמה על ידי ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר החוץ גדעון סער ונשיא סומלילנד עבדירחמן מוחמד עבדוללהי. במסמך מוזכר במפורש “רוח הסכמי אברהם”, שסומלילנד הביעה רצון להצטרף אליהם.
תגובה מיידית של העולם
ההחלטה של ירושלים עוררה ישיבת חירום של מועצת הביטחון של האו”ם. 21 מדינות, כולל קטר ומצרים, פרסמו הצהרה משותפת, שבה כינו את פעולות ישראל “הפרה גסה של עקרונות המשפט הבינלאומי”.
בטקסט ההצהרה נאמר על “השלכות חמורות על השלום והביטחון באזור קרן אפריקה ובאזור הים האדום”. למעשה, לישראל הובהר: ההכרה בסומלילנד נתפסת כלגיטימציה של בדלנות וחתירה תחת עקרון היסוד של אי-פגיעה בגבולות.
מה עומד מאחורי ההחלטה של ירושלים
העיתון The Times of Israel ניסה להסביר את המניעים של ההנהגה הישראלית. לפי העיתונאים, נשיא סומלילנד עבדירחמן עבדוללהי ביקר בסתר בישראל כבר באוקטובר, שם נפגש עם בנימין נתניהו, ראש המוסד דוד ברנע ושר הביטחון יואב כץ.
במקור, הקשרים נוצרו בהקשר של חיפוש מדינות המוכנות לקבל את תושבי רצועת עזה בזמן המלחמה. התוכנית הזו עוררה תגובה בינלאומית חריפה ובסופו של דבר לא מומשה, אך היחסים בין ירושלים להרגייסה לא הסתיימו בכך.
הגורם המרכזי — גיאוגרפיה. סומלילנד ממוקמת באזור אסטרטגי חשוב בקרן אפריקה, בקרבה מיידית לתימן. שליטה במרחב האווירי ובנמלים של האזור הזה עשויה להקל על המעקב אחר החות’ים הנתמכים על ידי איראן ולאפשר השפעה על נתיבי הסחר הימי.
חישוב צבאי-אסטרטגי
כבר בנובמבר, אנליסטים מהמכון הישראלי למחקרי ביטחון לאומי כתבו שסומלילנד עשויה להפוך לבסיס קדמי למשימות מודיעין: איסוף מידע על החות’ים, יירוט התקפות מל”טים, תמיכה לוגיסטית בכוחות הנלחמים נגדם בתימן.
עם זאת, המומחים עצמם הדגישו: למרות האטרקטיביות של תרחיש כזה, ההכרה בעצמאות סומלילנד נושאת סיכונים פוליטיים חמורים — במיוחד כל עוד ארה”ב או לפחות איחוד האמירויות לא ינקטו בצעד דומה.
“מחווה סמלית ללא דיבידנדים”
מנהל המרכז לחקר המזרח התיכון איגור סמיולוס, ל-lb.ua, סבור שבטווח הקצר ירושלים בקושי תזכה לרווחים ממשיים.
“אני לא חושב שלישראלים יצליחו להקים שם בסיס צבאי או משהו דומה — אין כרגע משאבים לפעולות כאלה. השיחות על שליטה במרחב נראות אוטופיה, במיוחד אם לוקחים בחשבון שסומלילנד לא שולטת אפילו בכל השטחים המוצהרים”, מציין המומחה.
לדבריו, מדובר יותר ב”לשפוך שמן על האש” של הסכסוך הסומלי. עד לאחרונה נשמרה התקווה שהישויות שהכריזו על עצמן יוכלו להיות ממוסדות כאוטונומיות במסגרת מדינה מאוחדת של סומליה. הצעד המשותף של סומלילנד וישראל למעשה מחק את הפרספקטיבה הזו.
תקדים שנמנעו ממנו בעבר
“זו משחק פוליטי של ישראל באזור. ובמובן מסוים — חידוש: בעבר היא נמנעה מצעדים שמזינים ישירות בדלנות במדינות ערביות”, מדגיש סמיולוס.
הוא מזכיר שצעדים דומים, אך פחות רחבי היקף, נקטה ירושלים בסוריה, כשהעניקה תמיכה לדרוזים ולכורדים, ובכך חיזקה את שאיפותיהם האוטונומיות.
כמה מניעים בבת אחת
העורך הראשי של המגזין “אוקראינה בערבית” מוחמד פרג’אללה סבור שלישראל היו כמה מניעים בבת אחת.
“בדוקטרינה של ישראל מאז ימי בן-גוריון טמונה הרעיון: היא לא יכולה להתקיים בין מדינות ערביות חזקות וגדולות, יש להחליש אותן”, הוא אומר.
לדעתו, סומלילנד — זהו שילוב מוצלח של גיאוגרפיה וריק פוליטי: גישה לים, השפעה על נתיבי סחר, אפשרות ללחץ על החות’ים והשפעה עקיפה על תימן, סודן, מצרים ואתיופיה.
“לאחר קבלת ההכרה, סומלילנד תרגיש מחויבות רבה. וישראל, אולי, מצפה להקמת מרכז מודיעין או תשתית צבאית לא מוצהרת”, מוסיף פרג’אללה.
סיכונים לישראל עצמה
עם זאת, המומחה מדגיש: הטיעון על “האיום החות’י” נראה חלש. במקרה של התקפה רחבת היקף, ישראל ממילא מקבלת תמיכה מחיל האוויר של מדינות נאט”ו וארה”ב. לדעתו, החות’ים — הם יותר תירוץ נוח מאשר סיבה אמיתית.
יתרה מכך, הצעד הזה כבר מערער את מעמדה של ישראל באזור. מצרים רואה בהכרה בסומלילנד כאיום על ביטחונה הלאומי. בסודן ובמדינות אחרות באפריקה גובר הכעס. והעיקר — מוטלת בספק הלוגיקה של הסכם השלום בין מצרים לישראל משנת 1979.
מדוע זה חשוב לאוקראינה
המומחים מסכימים: הלגיטימציה של בדלנות מסוכנת לא רק לאפריקה. אם הקהילה הבינלאומית “תבלע” את ההכרה בסומלילנד, זה ייצור תקדים מסוכן.
“סומלילנד — זה אותו סוג של מובלעת כמו פרידנסטרוביה, דונייצק או לוהנסק: ישות קיימת במשך עשורים ללא הכרה. עקרון אי-הפגיעה בגבולות — אחד המעטים שעדיין מחזיקים את הסדר העולמי”, מדגיש פרג’אללה.
הרבה תלוי בעמדת ארה”ב בנושא זה. בינתיים, וושינגטון הצהירה רשמית שהיא לא מכירה בסומלילנד ולא שינתה את מדיניותה. אך אפילו ניסוחים נייטרליים באו”ם מעוררים דאגה בקרב המומחים.
מסקנה
ההחלטה של ירושלים להכיר בסומלילנד נראית כהימור גיאופוליטי מסוכן עם רווח לא ברור ותוצאות פוטנציאליות כבדות — הן למזרח התיכון ואפריקה והן לאוקראינה.
זהו צעד שיכול להתברר כ”סערה ריקה”, או כתחילת תגובת שרשרת שמערערת את המשפט הבינלאומי. לכן חשוב לצד האוקראיני לנתח בקפידה את המתרחש ולהסיק מסקנות משלו — בעולם שבו הכללים נבחנים לעיתים קרובות על עמידותם.
אלו בדיוק הצמתים של פוליטיקה גלובלית והשלכות אזוריות שאנו מנתחים ומסבירים ב-NAחדשות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.