ארכיון האפלה: ארה”ב חשפה אלפי מסמכים בפרשת ג’פרי אפשטיין

ב-19 בדצמבר 2025 פרסם משרד המשפטים של ארצות הברית יותר מ-13,000 מסמכים בתיק ג’פרי אפשטיין. כבר בשעות הראשונות לאחר הפרסום הנושא עלה ל-טרנדים הישראליים הפעילים בגוגל: החיפושים “קבצי אפשטיין” ו”ג’פרי אפשטיין” הראו עלייה של 800–900% ביממה.

מדובר לא בחדשה שולית, אלא באירוע שנכנס בחדות לסדר היום — לצד נושאים פנימיים ישראליים ואירועי ספורט. הדינמיקה בחיפושים מתעדת עלייה מתמדת של עניין דווקא בישראל.

מה בדיוק חשפו “קבצי אפשטיין”

המאגר שפורסם כולל תמונות, קולאז’ים, סריקות מסמכים, עדויות משטרה ודוחות חקירה. חלק מהחומרים כבר הופיעו בעבר בבתי משפט או בהדלפות, אך לראשונה הם נאספו בארכיון אחד.

עם זאת, חלק ניכר מהמידע נערך בקפדנות.
כ-100 עמודים הושחרו לחלוטין.
631 תמונות לא פורסמו כלל בשל תוכן של אלימות מינית נגד ילדים.

משרד המשפטים של ארצות הברית מסביר זאת בצורך להגן על הקורבנות ועל משפחותיהם. לפי נתונים רשמיים, מספר הנפגעים בתיק עולה על 1,200 איש.

ג’פרי אפשטיין: מדוע התיק עדיין לא נסגר

ג’פרי אפשטיין — איש כספים שהואשם בסחר בבני אדם למטרות ניצול מיני של קטינים. בשנת 2008 הוא כבר הורשע, אך לאחר עסקת טיעון ריצה בכלא רק 13 חודשים.

ביולי 2019 נעצר אפשטיין שוב. זמן קצר לאחר מכן נמצא מת בתאו בכלא בניו יורק. הגרסה הרשמית — התאבדות, אך נסיבות המוות עדיין מעוררות ספקות ומזינות את העניין הציבורי.

שמות מפורסמים והבהרה חשובה

בחומרים שפורסמו מופיעות תמונות ואזכורים של אנשים מפורסמים — הנסיך אנדרו, מיק ג’אגר, מייקל ג’קסון, ביל קלינטון. שמות אלו נידונים באופן פעיל ברשתות החברתיות ובתקשורת.

חשוב להדגיש: עצם הנוכחות במסמכים או בתמונות אינה מהווה הוכחה להשתתפות בפשעים. אף אחד מהאנשים הללו לא הואשם במסגרת חקירה זו.

דונלד טראמפ והתהודה סביב מאר-א-לאגו

תשומת לב מיוחדת משכו המסמכים שבהם מוזכר דונלד טראמפ. בהם מתואר פרק היכרות עם נערה בת 14 במעון מאר-א-לאגו בפלורידה, שם אפשטיין העיר בהומור על מראה שלה.

קטע זה הפך לאחת הסיבות לעלייה החדה בחיפושים “קבצי אפשטיין” בישראל, אף שבחומרים שפורסמו הוא אינו מלווה בהגדרה משפטית.

אות מוקדם שהתעלמו ממנו

בין המסמכים יש תלונה ל-FBI מ-1996. עובדת לשעבר של אפשטיין, מריה פרמר, טענה שהוא פגע בילדים וחטף חומרי צילום עם תמונות של אחיותיה הצעירות.

עובדה זו מדגישה: אזהרות על פעילותו של אפשטיין היו קיימות זמן רב לפני המעצרים הרועשים, אך אז לא הובילו לפעולות מערכתיות.

מדוע זה הפך לטרנד דווקא בישראל

העלייה בעניין בישראל מוסברת בשילוב של גורמים: היקף הפרסום, התהודה הבינלאומית, אזכורים של דמויות ידועות בעולם ותחושת חוסר חשיפה מלאה של המידע.

ביקורת כבר נשמעה גם בארצות הברית. חברי קונגרס ופעילי זכויות אדם טוענים שהפרסום אינו עונה על ציפיות הציבור, למרות החוק החדש על שקיפות.

מה זה אומר עכשיו

“קבצי אפשטיין” אינם מסיימים את הסיפור. הם מרחיבים את ההקשר, אך בו זמנית מדגישים את גבולות האחריות והמורכבות של חקירת תיקים בסדר גודל כזה של סחר בבני אדם.

זו הסיבה שהנושא נשאר בטרנדים — לא כסנסציה, אלא כסימפטום של שאלה לא סגורה שממשיכה להטריד את הציבור, כולל בישראל.

תהליכים אלו והתהודה הבינלאומית שלהם מסוקרים בעקביות על ידי נאחדות — חדשות ישראל | Nikk.Agency.