שוער אוקראיני של “מכבי” חיפה עניין את “דינמו” קייב: היו מגעים, אין העברה

השוער האוקראיני של “מכבי” חיפה גאורגי ירמקוב מצא את עצמו במרכז תשומת הלב לאחר דיווחים על כך שמועדון הכדורגל הקייבי “דינמו” גילה בו עניין. לפי מקורות ספורט אוקראיניים וישראליים בדצמבר 2025, אכן התקיימו מגעים, אך ההעברה לא יצאה לפועל.

מדובר לא בשמועות, אלא בניסיון של אחד המועדונים המעוטרים ביותר באוקראינה להחזיר אליו את השוער, שבזמן קצר בישראל הפך לשחקן מפתח בהרכב הפותח של “מכבי” ומשך תשומת לב לא רק בתוך המדינה, אלא גם מחוצה לה.

העניין של “דינמו”: עובדה, לא השערה

כפי שדיווחו המדיה האוקראינית, “דינמו קייב” שקלה את מועמדותו של ירמקוב ויצרה איתו קשר ישיר. המועדון חיפש חיזוק לעמדת השוער ועקב בקפידה אחר התקדמותו.

עם זאת, למרות המגעים, חזרה לאוקראינה בשלב זה לא התרחשה. לפי מקורות, העסקה לא הגיעה לשלב הסופי — וההחלטה נראית הגיונית, אם לוקחים בחשבון את מעמדו הנוכחי של השחקן בישראל.

מעמד ב”מכבי חיפה”: צמיחה מהירה ובטוחה

ירמקוב, בן 23, הצטרף ל”מכבי חיפה” לאחר תקופה ב”אולכסנדריה” האוקראינית. כבר בעונת הבכורה שלו בליגת העל הישראלית הוא תפס כמעט מיד את מקומו כשוער הראשי.

נכון לעכשיו הוא שיחק ב-13 מתוך 14 משחקים אפשריים, והחמיץ רק את המשחק נגד “מכבי תל אביב” עקב פציעת כתף שנגרמה בסיבוב הקודם. חמישה משחקים “ללא ספיגה” ומשחק יציב תחת לחץ חיזקו את המוניטין שלו כאחד השוערים האמינים ביותר בליגה.

במועדון מדגישים גורם חשוב נוסף: בזכות מוצאו היהודי ירמקוב לא נחשב ללגיונר. זה הופך אותו לנכס יקר ערך במיוחד עבור “מכבי”, שאינה מעוניינת במכירה מהירה של השחקן.

לא רק ספורט: עמדה ציבורית ועקרון

שמו של ירמקוב הפך לידוע לא רק בשל הישגיו בכדורגל. ב-31 ביולי 2025 הוא סירב בפומבי ללחוץ יד לשחקני המועדון הבלארוסי “טורפדו-בלאז” לפני משחקי גביע אירופה.

המחווה הזו הייתה מודעת ועקרונית. בלארוס נחשבת על ידי החברה האוקראינית כשותפה לתוקפנות במלחמה נגד אוקראינה, והסירוב ללחיצת יד פורמלית היה המשך לעמדה שהספורטאים האוקראינים מציגים מאז 2022.

האירוע תועד במצלמות, עורר תהודה באוקראינה, ישראל ובלארוס והפך לסמל של מחאה שקטה. עבור הדיאספורה האוקראינית והיהודית בישראל, המעשה הזה נתפס כמעשה של סולידריות ואומץ אישי.

שורשים וזהות: בית ספר יהודי וקשר לישראל

באחד מראיונותיו הראשונים כשחקן “מכבי חיפה” ירמקוב אמר במפורש: “בקייב למדתי בבית ספר יהודי”. עובדה זו הוא מדגיש כחלק חשוב מהביוגרפיה שלו.

דווקא בסביבה החינוכית היהודית הוא פיתח תחושת שייכות וכבוד למסורת. הוריו של ירמקוב עברו לישראל באביב 2022, נמלטים מהמלחמה, והתיישבו בחולון. הוא עצמו ביקר את משפחתו באופן קבוע, הסתגל בהדרגה לחיים בארץ והחל ללמוד עברית.

עבורו המעבר למועדון הישראלי היה לא רק צעד מקצועי, אלא גם בחירה אישית — הזדמנות לשחק בסביבה שבה עמדתו אינה מעוררת לחץ או ציפיות דו-משמעיות.

מדוע “דינמו” לא השלימה את ההעברה

על רקע כל זה, הניסיון של “דינמו קייב” להחזיר את ירמקוב נראה מובן, אך מאוחר מדי. נכון לעכשיו הוא כבר משולב במבנה של “מכבי”, יש לו פרקטיקה משחקית יציבה, אמון מצוות האימון ופרספקטיבה ברורה לצמיחה.

בנוסף, הכללתו בהרכב נבחרת אוקראינה, השתתפותו במשחקים האולימפיים בפריז ותואר השוער הטוב ביותר של העונה בליגת העל האוקראינית מאשרים: מדובר בשחקן שעלה על רמת הפתרונות הזמניים.

עבור “מכבי חיפה” הוא אינו ניסוי, אלא פרויקט לטווח ארוך. עבור ירמקוב עצמו — זהו שלב שבו ספורט, סיפור אישי ועמדה אזרחית נפגשים בנקודה אחת.

סיפור העניין של “דינמו” רק מדגיש את היקף הדרך הזו: מבית הספר היהודי בקייב לשערי אצטדיון “סמי עופר”, שם השוער האוקראיני הפך היום לאחד הסמלים של המציאות החדשה בכדורגל הישראלי.
סיפורים כאלה מתעדים ושומרים НАновости — חדשות ישראל | Nikk.Agency.