סיפורי הקורבנות של הטבח ההמוני בסידני בחנוכה מראים טרגדיה עמוקה ואובדן

חלפו חמישה ימים מאז המתקפה על חגיגת חנוכה בחוף בונדי בסידני. במהלך הדלקת הנר הראשון, טרוריסטים פתחו באש על האנשים. נהרגו 15 אנשים. ככל שחולפות השעות הראשונות של ההלם, מתגלים לא רק נסיבות הטרגדיה — אלא גם הגורלות. ודווקא הם היום מדברים בקול רם יותר מכל דיווח.

סופיה ובוריס גורמן

הם היו בני 61 ו-69. יחד — 34 שנה. קרוביהם זוכרים אותם כאנשים שקטים, חרוצים ותמיד קשובים לאחרים.

הקלטה ממצלמת רכב תיעדה את הרגע שבו בוריס ניסה לנטרל את הטרוריסט סאג’יד אקרם. למשך כמה שניות הוא השתלט על הרובה. זה לא היה מספיק. בוריס וסופיה נורו למוות. עדי ראייה אומרים: הם נהרגו, אוחזים ידיים.

המשפחה הצהירה:
«הם הקדישו את חייהם למשפחה ולזה לזה. ברגעים האחרונים בוריס ניסה להגן על אחרים — כפי שחי תמיד».

רבה אלי שלנגר

יליד לונדון, 18 שנות שירות בקהילת בונדי. מנהיג שליחות חב”ד. עבור המתפללים — רב, מורה, עמוד תווך.

הוא השאיר אחריו את אשתו חיילה אולמן שלנגר וילדים קטנים. הצעיר ביותר — בן חודשיים.

בקהילה אומרים בפשטות:
«אלי חי למען אנשים. הוא נשא את החיים היהודיים של בונדי על כתפיו».

מתילדה

היא הייתה בת 10. היא הגיעה לחנוכה עם משפחתה — ונרצחה.

ההורים, ולנטינה ומיכאל, עברו לאוסטרליה מאוקראינה. את השם מתילדה הם בחרו לכבוד הילד הראשון שנולד בארץ החדשה.

האם אמרה בקצרה:
«בבקשה, אל תשכחו את שמה».

הדודה לינה הוסיפה:
«כשאחות אהובה תמיד לידך — ופתאום נעלמת. זה בלתי אפשרי לקבל».

דן אלקיים

אזרח צרפת. עבר לאוסטרליה בשנה שעברה — לעבוד כמהנדס, לבנות חיים חדשים.

אהב כדורגל. שיחק במועדון Rockdale Ilinden. הקבוצה הודיעה שדן «השאיר חותם בולט והיה חלק מהמשפחה».

נשיא צרפת עמנואל מקרון הביע תנחומים גם הוא:
«מחשבותיי עם קרוביו. צרפת מתאבלת יחד איתם».

פיטר מיחר

34 שנות שירות במשטרת ניו סאות’ ויילס. לאחר פרישתו — מתנדב במועדון Randwick Rugby.

במועדון קראו לו «נשמת הקבוצה».

המשפחה אמרה:
«אנחנו מרוסקים. הוא היה אח, בעל, דוד — אדם שידע לדאוג».

טיבור ויצן

78 שנים. היגר מישראל בשנת 1988. נהרג כשהגן על קרוביו.

הנכדה ליאור נזכרת:
«הוא תמיד ראה את הטוב באנשים. וזה יישאר איתנו לנצח».

לא רק טרגדיה

הסיפורים האלה — לא רשימת קורבנות. זו מפת חיים, שחיו עד תום ונקטעו בערב אחד.

חנוכה — חג האור. לכן הפגיעה באנשים ברגע זה הייתה כואבת במיוחד. אבל הזיכרון שלהם — גם הוא אור. זה שלא כבה.

על איך העולם מגיב לטרגדיה בסידני ולמה חשוב לדעת את השמות האלה, ממשיך לספר חדשות ישראל | Nikk.Agency.