חנוכה — חג האור היהודי. באוקראינה חוגגות אותו הקהילות היהודיות, תוך הדגשת המורשת התרבותית

חנוכה — אחד מאותם חגים יהודיים שהמשמעות שלהם לא מתמוססת עם הזמן. הוא נחגג על ידי יהודים בכל העולם, תוך זיכרון לא כל כך של ניצחון צבאי, אלא של ניצחון הרוח על העליונות המספרית והכוחנית. סיפור חנוכה מתחיל במאה השנייה לפני הספירה, כאשר קבוצה קטנה של מכבים הצליחה לנצח צבא גדול בהרבה ולהחזיר את בית המקדש בירושלים.

זה לא אגדה ולא מטפורה. זהו עובדה היסטורית, שעד היום נשמעת מודרנית להפליא.

מה בדיוק קרה במאה השנייה לפני הספירה

בשנת 164 לפני הספירה יהודה הייתה תחת שלטון השליט הסלווקי אנטיוכוס הרביעי אפיפנס. הוא אסר על פרקטיקות דתיות יהודיות, חילל את המקדש וניסה לכפות פגאניות כנורמה מחייבת. עבור החברה היהודית של אותה תקופה זה היה איום ישיר על הזהות.

ההתנגדות נמשכה כשלוש שנים. ללא צבא סדיר, ללא משאבים וללא תמיכה חיצונית. זו הייתה מלחמת גרילה, שהתבססה על עקשנות והאמונה שאין לאן לסגת.

בסופו של דבר המכבים שחררו את ירושלים והחזירו את השליטה על הר הבית.

הנס שממנו הכל התחיל

לאחר שחרור המקדש עלתה השאלה המעשית — היה צורך לקדש אותו מחדש. לשם כך היה צריך להדליק את המנורה, מנורת המקדש. אולם נמצא שמן טהור רק ליום אחד.

על פי המסורת, השמן הזה הספיק לשמונה ימים. זה בדיוק הזמן שנדרש להכין חדש.

פרק זה הפך לבסיס לחג החנוכה. לא כניצחון צבאי, אלא כתזכורת לכך שלפעמים מאמץ האדם מקבל תשובה החורגת מעבר לחישוב.

למה דווקא שמונה ימים

הרב הראשי של קייב יונתן בנימין מרקוביץ’ מדגיש את משמעות המספר שמונה. במסורת היהודית הוא מסמל יציאה מעבר לסדר הטבעי, מעבר לגבולות העולם המוכר.

שבע — זה שלמות הטבע. שמונה — צעד נוסף.

לדברי הרב, חנוכה נמשך שמונה ימים לא במקרה. זהו השתקפות של העבודה הפנימית שעשו המורדים, ושל המאמץ הרוחני שבלעדיו הניצחון לא היה אפשרי.

פסקה קצרה יותר — כי כאן אין צורך במילים מיותרות.

חנוכה היום: הקשר האוקראיני

בימינו חנוכה מקבל משמעות מיוחדת באוקראינה. הרב מרקוביץ’ מדגיש: עבור רבים מהאוקראינים סיפור המכבים חדל להיות מופשט.

מדובר לא רק בעימות צבאי, אלא גם בעמידה פנימית, ביכולת לשמור על אמונה, כבוד אנושי ותחושת משמעות בתנאי מבחנים מתמשכים.

החברה האוקראינית, לדבריו, מדגימה את אותה לוגיקה של התנגדות — כאשר הבחירה נעשית לא מתוך נוחות, אלא מתוך אמונה.

אור כפעולה ולא כסמל

חנוכה — זה לא רק סיפור על נס. זהו טקס מעשי. כל ערב מדליקים נר חדש בחנוכייה. שמונה נרות תואמים לימים של הנס, התשיעי — שמש — משמש להדלקת השאר.

נהוג להניח את החנוכייה ליד החלון. לא לקישוט. אלא כסימן — האור צריך להיות נראה.

כל יום האור מתגבר. זהו רגע חשוב: החושך לא נעלם מיד, אלא נסוג צעד אחר צעד.

חג משפחתי ללא פאתוס

חנוכה — חג משפחתי. משמעותו לא בטקסים רשמיים, אלא בפעולות פשוטות: להדליק נרות, להתאסף יחד, לשוחח, לשתף באוכל.

מאכלים מסורתיים מטוגנים בשמן — לזכר הנס עם השמן במקדש. אבל גם אלמנט זה מזכיר: הזיכרון נשמר דרך דברים יומיומיים, ולא רק דרך מילים גדולות.

הרב מרקוביץ’ מדגיש שחנוכה — זה זמן למעשים טובים. האור חשוב לא בפני עצמו, אלא בכך שהוא מאפשר לראות אחד את השני.

למה החג הזה נשאר רלוונטי

סיפור חנוכה אינו על העבר. הוא על בחירה חוזרת. על מצב שבו נראה שהמשאבים אינם מספיקים, הכוחות מועטים, והאויב גדול מדי.

דווקא ברגעים כאלה הסיפור הזה חוזר.

אור קטן. צעד אחד. ואז השני.

לפעמים זה מספיק כדי לשנות את מהלך האירועים.

זו הסיבה שבגללה מדברים על חנוכה היום לא רק בבתי הכנסת, אלא גם במרחב הציבורי — כתזכורת לכך שגם מאמץ מינימלי יכול להיות בעל השפעה ארוכה, כפי שמדווחים חדשות ישראל | Nikk.Agency, המספרים כיצד המשמעויות העתיקות מוצאות ביטוי במציאות המודרנית.