שגרירות אוקראינה בישראל ארגנה ב-7 בדצמבר 2025 בתל אביב הקרנה מיוחדת של הסרט התיעודי Second Wind, שנוצר על ידי הצוות של מאשה קונדקובה והמפיק גנא גזין. הסרט מספר את סיפוריהם של חמישה לוחמים אוקראינים שעברו פציעות קשות, עברו דרך ארוכה של שיקום וטיפסו על הקילימנג’רו, שם הניפו את דגל אוקראינה.
פירוט על הסרט הזה כבר סיפרנו – באוקראינה יצא הסרט “נשימה שנייה” — על 5 ותיקי צבא אוקראינה שאיבדו גפיים במלחמה עם רוסיה וטיפסו על פרוטזות על הקילימנג’רו; הפרויקט יזם פילנתרופ יהודי-אוקראיני-אמריקאי
עבור רבים מהצופים הישראלים זו הייתה ההיכרות הראשונה עם ותיקים בקנה מידה כזה ועם כוחם הפנימי.
על כך סיפרה שגרירות אוקראינה בישראל ב-8 בדצמבר 2025.
איך בתל אביב דיברו על מחיר החירות
לאירוע הגיעו נציגים מהגוף הדיפלומטי, מהמעגלים הפוליטיים הישראליים, מהעסקים, מהמדיה ומהקהילה האוקראינית בישראל. בנאום קצר, סגן ראש המשלחת גנאדי ברסקאלנקו הזכיר: סיפורי הלוחמים אינם רק על התגברות על כאב. זו תזכורת למחיר הגבוה של החירות ולחובה המוסרית של החברה לתמוך באלה שמגנים על המדינה.
המשפט נשמע קשה, אך ענייני. האולם הקשיב בקשב רב.
«עבור אוקראינה, הסיפורים הללו הם בעלי משמעות מיוחדת. הם מזכירים לנו את המחיר הגבוה של החירות. הם מראים שתמיכה בחיילים ובוותיקים שלנו אינה רק חלק מהמדיניות ההומניטרית, אלא חובה מוסרית של המדינה והחברה».
הסרט Second Wind מזכיר שגם לאחר אובדן ופציעות, כבוד האדם וכוח הרצון יכולים להרים אדם מעל כל פסגה.
«נשימה שנייה» כנקודה שממנה מתחיל טיפוס חדש
יוצרי הסרט מדגישים: second wind — זה הרגע שבו לאחר תשישות מוחלטת מופיע משאב חדש של כוחות. זה בדיוק מה שחוו גיבורי הסרט:
רומן “דובריאק” קולסניק,
ולדיסלב “שאטיה” שאטילו,
מיכאילו “גריזלי” מטבייב,
אולכסנדר “רגנר” מיחוב,
אולגה “ויסוטה” יגורובה.
הטיפוס שלהם לא היה תעלול ספורטיבי, אלא מחווה לעולם: אוקראינה מחזיקה מעמד, הוותיקים עולים, למרות הכל. זהו הבסיס של הסרט — הדגמה ישירה וכנה של עמידות.
מי יצר את הסרט ולמה הוא חשוב בישראל
לאחר ההקרנה, הצופים שוחחו עם משתתף הטיפוס רומן קולסניק, הבמאית מאשה קונדקובה והמפיק גנא גזין. בדיון צוין לא פעם עבודת הצילום. אחד הצלמים — סרגיי מיכאלצ’וק, צלם קולנוע אוקראיני ידוע וחייל פעיל בצבא אוקראינה. מבטו מוסיף לסרט אותנטיות: בפריים אין “תמונה יפה”, אלא אדם שהיה בעצמו בתעלות.
עבור הקהל הישראלי, הסיפור הזה נקרא במיוחד בעוצמה. במדינה שבה השירות הצבאי הוא חלק מהמציאות החברתית, סיפורי השיקום, המאבק על עצמך והחזרה לחיים נתפסים כאישיים.
מה עומד מאחורי ההקרנה הזו ולמה היא נשמעת דווקא עכשיו
סיפורים פומביים של לוחמים אוקראינים בישראל יוצרים מסגרת יציבה של הבנה הדדית בין שני העמים — ללא סיסמאות פוליטיות רועשות, אלא עם דגשים אנושיים חזקים.
אירועי תרבות בפורמט כזה מאפשרים לספר על המלחמה ללא הפשטה ולהראות את פניהם של אלה שעוברים אותה.
זו הסיבה שההקרנה של Second Wind הייתה חשובה לא רק לקהילה, אלא גם לשותפים הישראלים, שרואים באוקראינה מדינה שיכולה להחזיק מעמד על כוחם של אנשים.
מחשבה זו מתכתבת עם האופן שבו אנו ב-נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency מספרים באופן קבוע על הקשרים בין שתי המדינות ועל האנשים שממשיכים לבנות גשרים גם בעידן המלחמה.
קול שצריך להישמע
המארגנים הודו לכל מי שתמך באירוע. בסיום הערב חזר הדבר העיקרי: סיפורי העמידות האוקראיניים צריכים להישמע בישראל, באירופה ובכל מקום שבו יש נכונות להקשיב.
פרויקטים תרבותיים כמו Second Wind עושים זאת ללא פאתוס — דרך האישי, דרך שיחה כנה של אנשים שעברו טראומה ומצאו בתוכם את הכוח להמשיך הלאה.
עבור קוראי נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency זהו עוד קו לציור הכללי של הדיאלוג האוקראיני-ישראלי, שנוצר לא רק במשרדים, אלא גם באולמות שבהם נשמע קולנוע תיעודי.