ארצות הברית ניסתה לשכנע את אירופה לחסום הלוואה לאוקראינה המובטחת בנכסים של רוסיה

וושינגטון מנהלת עבודה שקטה אך מתמשכת עם מדינות מסוימות באיחוד האירופי — המטרה פשוטה: לא לאפשר להן לתמוך ברעיון “הלוואת פיצויים” לאוקראינה, הקשורה לנכסים הרוסיים המוקפאים.
על כך כותב בלומברג, בהסתמך על דיפלומטים אירופיים. אין רשימות של מדינות, אין שמות ישירים — רק עובדת הלחץ והנימוקים שלו.

נציגים אמריקאים מסבירים לשותפים שהנכסים של הבנק המרכזי של רוסיה עשויים להועיל להסכם שלום עתידי. שלדעת וושינגטון, השימוש בהם כעת למימון המלחמה הוא צעד שעלול לסבך את המשא ומתן.
זו עמדה שלא כל אירופה מקבלת.

לאחר הפלישה של רוסיה ב-2022, במערב הוקפאו כ-260 מיליארד יורו של נכסים ממשלתיים רוסיים. החלק העיקרי — כמעט 193 מיליארד — נמצא בבלגיה, ב-Euroclear.
כאן מתחיל הקשר הפוליטי. כאשר ראש הנציבות האירופית אורסולה פון דר ליין הציעה את תוכנית “הלוואת הפיצויים” בסך 140 מיליארד יורו, המובטחת על ידי כספים אלה, בלגיה הייתה הראשונה להצביע על הסיכונים: משפטיים, פיננסיים, פוליטיים. ההחלטה נדחתה לדצמבר, וכעת ארה”ב מעורבת באופן פעיל בדיון.

בגרסה האמריקאית של תוכנית השלום — 28 סעיפים.
שם מופיעה סכום של 100 מיליארד דולר, שאמורים ללכת לשיקום אוקראינה; ארה”ב שומרת לעצמה 50% מהרווח מהמבצע.
אבל בארה”ב יש רק כ-5 מיליארד דולר של כספים רוסיים מוקפאים — וגם זה חלק מהמחלוקת. רוסיה, כצפוי, מגיבה בחריפות: כל ניסיון להחרמה מכונה גניבה ומאיימת בתביעות נגדיות.

על רקע כל החישובים הללו עולה שאלה שעליה מדברים באירופה בחוסר רצון: הרווח הפיננסי של המדינות שדרכן עוברים הנכסים. ביחס לבלגיה נשמעים רמזים שההכנסות מ-Euroclear עשויות להיות “מוערכות בחסר” ושחלק מהדיונים מונעים לא רק על ידי פוליטיקה אלא גם על ידי כלכלה.
זה רק מוסיף למתח.

עבור האיחוד האירופי הבעיה רחבה יותר מאשר רק פעולה טכנית עם כספים מוקפאים. היא נוגעת לשאלה האם אירופה מוכנה לקחת על עצמה התחייבויות פיננסיות במלחמה שסופה עדיין לא ברור, ועד כמה השותפים מסכימים עם הגישה של ארה”ב.
הרצון הפוליטי של המדינות מתחיל להתנגש עם האינטרסים הכלכליים שלהן — ושאלת הפיצויים הופכת למקור מתמשך של מחלוקות.

תהליך קבלת ההחלטות מסתבך. יש שרוצים להאיץ, אחרים דורשים זהירות, שלישיים — בחינה מחדש של כל הקונספט. וכולם מבינים שכל החלטה תקבע את מסגרת הסכם השלום העתידי, אם בכלל יתקיים. נמשיך לעקוב אחר עמדות השותפים והמצב סביב הנכסים המוקפאים — בניתוחים של “חדשות ישראל | Nikk.Agency”.