בירושלים נחשף האנדרטה הראשונה בישראל לזכר קורבנות הולודומור: אוקראינה וישראל מחזקות את הקשר ההיסטורי

3 בדצמבר 2025 בבירת ישראל – ירושלים, באחד המרחבים הציבוריים המוכרים ביותר – בגן הוול רוז, נחנך באופן רשמי האנדרטה הראשונה בישראל לזכר קורבנות הולודומור. האירוע היווה צעד משמעותי בכיוון ההכרה הבינלאומית בטרגדיה של השנים 1932–1933 ואלמנט חשוב בחיזוק הקשרים בין אוקראינה למדינת ישראל.

על האנדרטה עצמה היה ידוע כבר באפריל 2025, (לפי מידע ממקורות מוסמכים), ולפי התוכניות הראשוניות, הפתיחה הרשמית של האנדרטה הייתה אמורה להיות מתוזמנת לביקור של אישיות בכירה מאוקראינה בישראל, כולל ביקור אפשרי של נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי (אך הוא לא התקיים).

…

כתבנו על כך בפירוט – בירושלים הוקמה האנדרטה הראשונה לקורבנות הולודומור 1932-1933 באוקראינה — מה ידוע?

…

כמו כן – היסטוריית ההכרה של ישראל בהולודומור 1932-1933 באוקראינה כרצח עם של העם האוקראיני — (2007 — 2025 — ?)

…

הטקס בלב ירושלים

היוזמה להקמת האנדרטה מומשה בהוראת נשיא אוקראינה וולודימיר זלנסקי ובהשתתפות מספר מבנים שעסקו בשנים האחרונות בקידום נושא הולודומור במרחב ההומניטרי והחינוכי הבינלאומי. האנדרטה הוקמה במרכז העיר, במקום שבו מתקיימים מדי שנה אירועים ממלכתיים ודיפלומטיים — בגן הוול רוז, ליד רובע הממשל.

לטקס הפתיחה הגיעה משלחת ממשלתית אוקראינית, הנמצאת בישראל בביקור רשמי, בראשות סגן ראש ממשלת אוקראינה לענייני אינטגרציה אירופית ואירו-אטלנטית טאראס קצ’קה. במשלחת נכללת גם אירינה מודרה, סגנית ראש לשכת נשיא אוקראינה.

באירוע נכחו שגריר אוקראינה במדינת ישראל יבגני קורניצ’וק ועובדי שגרירות אוקראינה בישראל.

מצד ישראל השתתפו נציגי עיריית ירושלים, משרד החוץ של ישראל, חברי הכנסת, שגרירים של מדינות זרות, הציבור ונציגי הקהילה האוקראינית בישראל.

ארגון Israeli Friends of Ukraine ציין:

«היום — אירוע היסטורי, שכן האנדרטה הראשונה לקורבנות הולודומור הוקמה בישראל».

בנוסף, בטקס נכחו יואל אדלשטיין, אחד הפוליטיקאים המשפיעים ביותר בישראל, וכן נתן שרנסקי, פעיל זכויות אדם ידוע ואחד המנהיגים המוכרים ביותר במאבק על זכויות יהודי ברית המועצות.

ארגון Israeli Friends of Ukraine, שנכח במקום, הדגיש:

«זהו יום חשוב באמת להכרה בהיסטוריה האוקראינית בישראל. תמיכה בלב ירושלים!».

יוזמים, שותפים ותמיכה

שגרירות אוקראינה בישראל הודיעה כי הפרויקט היה תוצאה של שיתוף פעולה בין מספר מבנים וארגונים. היוזמה נתמכה על ידי:

• קרן ג’יימס טמרטי,
• עיריית ירושלים,
• שגרירות אוקראינה בישראל,
• הקונסורציום המדעי-חינוכי לחקר הולודומור,
• הקונגרס העולמי של האוקראינים.

כך, פתיחת האנדרטה הפכה לא רק לצעד דיפלומטי, אלא גם לתוצאה של עבודה משותפת ארוכה של ארגונים אוקראיניים, ישראליים ודיאספוריים, שתרמו לקידום נושא הולודומור ברמה הבינלאומית, במיוחד במדינות שבהן לנושא רצח עם יש חשיבות ציבורית רבה.

הקונספט האמנותי של האנדרטה

האנדרטה נוצרה על ידי האמנים לודמילה טמרטי ודייוויד רובינסון. בהודעות הרשמיות מוסבר בפירוט הסמליות של המונומנט:

• יד מורמת, המתרוממת מול אבן ריחיים שבורה, מסמלת את כובד הזיכרון ובו זמנית — תקווה להתחדשות וריפוי;
• חמישה גבעולי תבואה ביד — תזכורת ישירה לחוק האכזרי של המשטר הסטליניסטי: בשנות הולודומור, על אחזקת אפילו כמות מינימלית של תבואה אנשים נידונו לעונש מוות.

זה הופך את האנדרטה לא רק לאובייקט זיכרון, אלא גם לשיעור היסטוריה חזותי, המדבר על הטרגדיה דרך סמליות פשוטה אך חזקה. אבן הריחיים השבורה — בסיס החיים ההרוס; היד המורמת — ניסיון לעצור את האסון וקול הניצולים לזכור; חמישה הגבעולים — סימן למדיניות הפלילית שנועדה להשמיד את העם האוקראיני דרך רעב מלאכותי.

ציטוטים ונאומים: דגש על סולידריות

בטקס נאם הרב הראשי של אוקראינה, שבדבריו הדגיש את חשיבות האירוע ואת משמעות המקום שבו הוקמה האנדרטה. בדבריו נשמע כבוד לישראל ותודה על התמיכה באוקראינה:

«יש לי הכבוד להשתתף בפתיחת האנדרטה לקורבנות הולודומור 1932–1933, שהוקמה בלב העיר הקדושה ירושלים».

הוא גם ציין את נוכחות נציגי אוקראינה:

«יחד עם סגן ראש הממשלה טאראס קצ’קה, אירינה מודרה והשגריר יבגני קורניצ’וק הנצחנו את זכרם של מיליוני האוקראינים החפים מפשע שנרצחו ברעב על ידי השלטון הסובייטי הפושע».

בחלק הסופי של נאומו הדגיש הרב את המשמעות הרוחנית של הרגע:

«הודיתי לעם ישראל על הסולידריות והבנת הכאב של האוקראינים. בהיותי בלב ישראל, בבירת עמי הנצחית — ירושלים, נשאתי תפילה לנשמות הנספים ולשלום צודק».

מילים אלו מדגישות את העיקר: פתיחת האנדרטה היא לא רק אירוע דיפלומטי, אלא גם מחווה של חיבור אנושי ורוחני עמוק בין שני העמים.

משמעות היסטורית לאוקראינה ולישראל

הקמת האנדרטה להולודומור בירושלים נושאת מספר רמות חשיבות.

1. הכרה בינלאומית בטרגדיה

האנדרטה בבירת ישראל — מדינה שבה הזיכרון לשואה, כאב ופשעי רצח עם הם בעלי משמעות מיוחדת — מהווה צעד חזק בכיוון ההכרה בהולודומור כפשע של משטר טוטליטרי.

2. חיזוק הקשרים בין המדינות

אוקראינה וישראל בשנים האחרונות פועלות בשיתוף פעולה בתחומים הומניטריים, תרבותיים ופוליטיים-חברתיים. פתיחת האנדרטה מחזקת קשרים אלו, מדגישה סולידריות וכבוד הדדי.

3. תמיכה בקהילה האוקראינית בישראל

לאוקראינים החיים בישראל ולישראלים ממוצא אוקראיני, האירוע הזה הפך לסמל לכך שההיסטוריה שלהם, כאב קרוביהם וזיכרון קורבנות הולודומור זכו להכרה במדינה שבה ערך חיי האדם וזיכרון היסטורי תמיד עומדים בראש סדר העדיפויות.

4. משמעות חינוכית

האנדרטה הוקמה במרחב ציבורי פתוח. זה אומר שאלפי אנשים — תושבי ירושלים, תיירים, תלמידים, משלחות רשמיות — יתקלו בנושא זה, ישאלו שאלות וילמדו על הולודומור.

אירוע שייכנס להיסטוריה

פתיחת האנדרטה לקורבנות הולודומור בירושלים — זה לא אירוע חד פעמי, אלא אלמנט חשוב בזיכרון הכללי, שנקבע במרחב העיר. הוא יהפוך לחלק מהנוף ההיסטורי של ירושלים ולסמל חדש של תקשורת בין אוקראינה לישראל ברמת האמת ההיסטורית והחוויה האנושית.

מהו הולודומור: מידע לקוראים ישראלים

הולודומור — זהו רעב מלאכותי המוני, שנגרם על ידי המשטר הקומוניסטי הסובייטי בשטח הרפובליקה הסובייטית הסוציאליסטית האוקראינית בשנים 1932–1933. בשיח ההיסטורי הבינלאומי הוא נחשב לאחד הפשעים הגדולים ביותר של התקופה הטוטליטרית במאה ה-20, המכוון נגד האוכלוסייה האזרחית.

עובדות עיקריות ותאריכים מרכזיים

תקופת הטרגדיה

• אביב 1932 – קיץ 1933, שיא התמותה — חורף 1932–1933.

מספר הקורבנות

היסטוריונים מציינים הערכות שונות, שכן ארכיוני ברית המועצות היו חסויים במשך שנים רבות.
כיום המספרים הנפוצים ביותר:

• מ-3 עד 4.5 מיליון נספים — המינימום לפי נתונים דמוגרפיים;
• עד 7 מיליון — לפי מספר מרכזי מחקר באוקראינה ובדיאספורה;
• מומחים בינלאומיים מסוימים מציינים טווח של 7–10 מיליון, כולל הפסדים עקיפים.

נתונים אלו משתווים בהיקפם לאסונות ההומניטריים הגדולים ביותר של המאה ה-20.

מדוע הרעב היה מלאכותי

היסטוריונים מדגישים שהרעב לא היה תוצאה של כשל חקלאי טבעי.
גורמים:

• קולקטיביזציה בכפייה;
• החרמת תבואה על ידי המדינה בכמויות שהפכו את ההישרדות לבלתי אפשרית;
• מצור על כפרים אוקראיניים («רשימות שחורות»), איסור על יציאה;
• עונשים פליליים על אחזקת יבול — עד עונש מוות.

«חוק חמשת השיבולים»

סמל, שהוזכר גם באנדרטה בירושלים.
לפי צו מ7 באוגוסט 1932, על לקיחת או אחזקת אפילו כמה גרעינים («חמשת השיבולים») אדם יכול היה לקבל:

• 10 שנות מחנות,
• או הוצאה להורג.

מדיניות זו הפכה למעשה את ההישרדות הרגילה לפשע פלילי.

הכרה בינלאומית

כיום הולודומור מוכר כרצח עם של העם האוקראיני על ידי מספר מדינות, פרלמנטים וארגונים.
ישראל לא נתנה הגדרה משפטית נפרדת, אך טקסי זיכרון, יוזמות חינוכיות והקמת האנדרטה בירושלים מעידים על חשיבות הנושא לדיאלוג הציבורי.

מדוע ההיסטוריה של הולודומור חשובה לקוראים ישראלים

מקבילות היסטוריות

החברה הישראלית רגישה מאוד ל:

• נושא השמדת המונים,
• פשעים של משטרים טוטליטריים,
• שימור זיכרון רצח עם.

לכן הולודומור נחשב על ידי חוקרים רבים כטרגדיה הדורשת הבנה בינלאומית.

שפת זיכרון משותפת

החוויה האוקראינית של הולודומור והחוויה היהודית של השואה — שונות בטבען ובהיקפן, אך חשובות כדוגמאות ל:

• הרס חיי אדם על ידי משטר פוליטי,
• ניסיונות למחוק תרבות לאומית,
• הצורך בתיעוד פשעים בצורה היסטורית אמיתית.

האנדרטה בירושלים — מחווה של כבוד

הצבת המונומנט דווקא בירושלים מדגישה שהנושא של הולודומור הופך לחלק משיחה גלובלית רחבה יותר על טרגדיות המאה ה-20 והאחריות לזיכרונן.

עבור נאנווסטי — חדשות ישראל | Nikk.Agency האירוע הזה הפך לאחד הדוגמאות המרכזיות לאופן שבו זיכרון היסטורי מחבר בין עמים והופך לבסיס לכבוד הדדי וסולידריות.