רצח העם בדרפור (סודאן): לקחים לאוקראינה על מניעת סכסוכים אתניים ואלימות.

האנליסט הפוליטי האוקראיני יורי רומאננקו והמומחה למזרח התיכון מוחמד פרג’אללה העלו נושא שנראה כאילו נפל מהסדר היום העולמי: האסון ההומניטרי בסודן. שיחתם אינה רק ניתוח של הגיאופוליטיקה האפריקאית. זהו אזהרה על מה שקורה עם חברות שנשללו מהן מוסדות ותרבות של אחריות.

מדינה שהייתה צריכה להיות ברת מזל, אך לא הייתה

סודן היא פרדוקס. מדינה עם עושר טבעי עצום, שלישית בעולם במאגרי זהב, ובכל זאת שקועה בעוני שנראה מהסף. פרג’אללה משתף את התרשמותו לאחר הביקור: חרטום נראית כמקום שבו יש הזדמנויות, אך איש אינו מנצל אותן. “מיליון פרות ללא בעלים ומסעדות ללא אריחים. זה לא מסורת – זה עוני”, הוא מדגיש.

לסודן יש כל מה שיוצר מדינה חזקה: גישה לים האדום, נתיבי סחר, היסטוריה עתיקה, 132 פירמידות. אך במקום פריחה – הרס. המסעדות היחידות המכובדות בבירה נפתחות על ידי פליטים סורים שנמלטו ממלחמתם.

70 שנות דיקטטורות צבאיות

מאז 1956 המדינה נודדת במשבר זהות. “מי אנחנו? ערבים? אפריקאים? נוצרים? מוסלמים?” – שאלה זו מרחפת מעל סודן במשך עשורים. הפיכות צבאיות הפכו לרקע מחזורי של החיים.

כל מנהיג חדש הביא לא סדר, אלא דיכוי. ניסיונות להעלות את הדירוג דרך דת הסתיימו בהכנסת השריעה ובמלחמת אזרחים רבת שנים. בסופו של דבר, דרום סודן נפרדה – עוד מכה למדינה.

כיצד הופיע “ג’נג’וויד”

אחת ההחלטות ההרסניות ביותר של עומר אל-בשיר הייתה יצירת צבא פרטי “ג’נג’וויד” בראשות מוחמד חמדאן דגאלו (חמטי). בתחילה – ככלי לדיכוי דארפור. התוצאה – כ-300 אלף הרוגים והופעת צבא מקביל, שהפך עם הזמן לחזק יותר מהמדינה. מקביל מלא למבנה קאס”ר באיראן.

מהפכה שהסתיימה במלחמה

בשנת 2019 העם קם. בשיר הופל. אל-בורחאן וחמטי התאחדו זמנית, כאילו לעתיד המדינה. אך לאחר זמן קצר שני מרכזי הכוח הפכו לשני חזיתות.

בשנת 2023 המדינה שקעה במלחמה חדשה. חמטי קיבל תמיכה מאיחוד האמירויות ורוסיה, והציע זהב בתמורה לנשק. רוסיה משתמשת בזהב הסודני כדי לעקוף סנקציות ולממן את פעולותיה.

ג’נוסייד שאיש אינו מתעד

המצב כל כך מסוכן, עד שעיתונאים נמנעים מהאזור. אל-פאשיר נפלה לאחר מצור, החלו הרג המוני. אלפי אזרחים נרצחים, נשים נאנסות, ערים נמחקות מהמפה.

חמטי נתן לאנשיו קרט-בלאנש. ככל שהמלחמה נמשכת, כך מתברר: זהו חזרה על רואנדה, אך כבר בעידן הסמארטפונים, כאשר הזוועות מתרחשות בשידור חי, והעולם מביט הצידה.

לקחי סודן לאוקראינה

רומאננקו ופרג’אללה מעלים שאלה שנשמעת כואבת. מה קורה עם חברה כאשר התדרדרות חברתית עוקרת את הקרקע מתחת לרגליים? הדוגמה מאלג’יריה, שבה השפה הצרפתית נתפסת כ”שלל”, מראה כיצד זהות תרבותית יכולה להפוך לזירת מאבק.

הסיפור מטרנופול, שבו הוכתה פליטה ממאריופול על השפה הרוסית, נשמע בדיון כאות אזהרה. “האם אוקראינה יכולה לחזור על דרכה של סודן? זה כבר אפשרי”, אומר פרג’אללה.

סודן – מראה שמפחיד להסתכל בה

הסיפור הזה אינו על כך שבמקום רחוק ביבשת “משהו קורה”. זהו תזכורת: משאבים אינם מצילים מדינה אם מוסדות נעלמים, האליטות מתפוררות, והאלימות הופכת לנורמה. אסונות תמיד מתחילים בשקט – ומתפוצצים כאשר כבר מאוחר מדי לתקן משהו.

זו הסיבה שהשיחות על משברים כאלה חשובות – במיוחד למדינות שעוברות כעת את מבחניהן. מסקנות אלו מדגישים עיתונאים נאנווסטי – חדשות ישראל | Nikk.Agency, מקשרים את אירועי סודן עם לקחים אוניברסליים על מדינתיות, חברה ומה שיכול לקרות אם לא עוצרים את ההתפוררות בזמן.