ביקורת על הכרת מדינת פלסטין
נשיא ישראל יצחק הרצוג ביקר בחריפות את החלטת קנדה, אוסטרליה ובריטניה להכיר במדינת פלסטין. הוא ציין כי צעד זה אינו תורם לשלום ו”מעודד את כוחות החושך”. הרצוג הדגיש כי ההכרה לא תשחרר את בני הערובה הישראלים ולא תקדם את המשא ומתן לשלום בין הצדדים בסכסוך.
סמליות מעמד פלסטין
כפי שמדווח ה-BBC, לפלסטין יש מעמד שקשה להגדיר במלואו. למדינה יש תמיכה בינלאומית רחבה, נציגויות דיפלומטיות וקבוצות משלה באולימפיאדה. עם זאת, במהלך שנות הסכסוך עם ישראל היא לא הצליחה להבטיח גבולות רשמיים, בירה או כוחות מזוינים.
הקשר היסטורי
לאחר הסכמי השלום של שנות ה-90 הוקמה הרשות הפלסטינית, שקיבלה סמכויות מוגבלות על השטחים. הגדה המערבית נותרת תחת , בעזה נמשכים פעולות צבאיות. בהקשר כזה, ההכרה בפלסטין נושאת משמעות מוסרית-פוליטית יותר מאשר שינויים מעשיים.
בישיבת האו”ם ביולי, שר החוץ לשעבר של בריטניה, דייוויד למי, הצביע על “אחריות מיוחדת” של לונדון לתמוך ביצירת שתי מדינות, בהתייחסו להצהרת בלפור משנת 1917. המסמך הכריז על זכות העם היהודי להקים “בית לאומי”, אך לא הזכיר את זכויות “הפלסטינים”.
מצב עכשווי
נכון לעכשיו, מדינת פלסטין מוכרת על ידי כ-75% ממדינות החברות באו”ם. מעמדה כ”מדינה משקיפה קבועה” מאפשר לה להשתתף בישיבות העצרת הכללית, אך לא נותן לה זכות הצבעה.
גידול במספר התומכים בהכרה
רשימת המדינות שמתכננות להכיר בפלסטין ממשיכה לגדול. בריטניה, צרפת, קנדה, אוסטרליה, בלגיה ומלטה הביעו כוונה לתמוך בצעד זה. אם תתרחש הכרה נוספת, פלסטין תקבל תמיכה דיפלומטית מארבעה מתוך חמשת החברים הקבועים במועצת הביטחון של האו”ם, שכן סין ורוסיה הכירו בה בשנת 1988.
מצד שני, ארצות הברית נותרת המדינה הגדולה היחידה שלא הכירה בפלסטין. עם זאת, וושינגטון מאז אמצע שנות ה-90 תומכת ברשות הפלסטינית, בראשות מחמוד עבאס, ומצהירה על כוונה להקים מדינה פלסטינית סופית, אף על פי שתמיכה זו מוגבלת.
שינויים בגישות
כפי שמסביר ה-BBC, בריטניה ומדינות אחרות דחו זמן רב את ההכרה בפלסטין, מתוך אמונה שהצעד צריך להיות חלק מתהליך שלום כולל. הממשלות הקודמות החזיקו בדעה שזה צריך לקרות “ברגע של השפעה מרבית”. עם זאת, המצב ההומניטרי הנוכחי בעזה מפריך גישה זו.
נסיבות קריטיות
תגובת הממשלות למשברים ההומניטריים בעזה, כמו גם הזעם הציבורי על פעולות ישראל, הפכו לגורמים שתורמים להערכת מחדש של העמדה.
מדינות מסוימות קבעו תנאים להכרה. קנדה הודיעה כי תסכים להכרה רק בתנאי של רפורמות ברשות הפלסטינית, ארגון בחירות בשנת 2026 ודמיליטריזציה של המדינה העתידית.
עמדת ארה”ב והשלכות
ממשלת דונלד טראמפ דחתה את רעיון ההכרה בפלסטין. נשיא ארה”ב הצהיר על חילוקי דעות עם ראש ממשלת בריטניה קיר סטארמר. עם זאת, שני הפוליטיקאים אישרו את הדיון בנושא במהלך פגישה.
ערכים וחששות
מזכיר המדינה של ארה”ב, מרקו רוביו, הדגיש כי הכרה בפלסטין עשויה לחזק את עמדות חמאס, מה שתואם את טענות ישראל, הרואה בכך “פרס על טרור” לאחר התקפות 7 באוקטובר 2023. רוביו גם הזהיר מפני השלכות אפשריות לאזור, כולל סיכון לסיפוח חלקים מהגדה המערבית על ידי ישראל.
תחזיות להכרה
למרות המצב המורכב, פעולות של מדינות מסוימות להכרה בפלסטין עשויות לתרום לתהליך הפוליטי ולחיפוש דרכים להפסקת פעולות האיבה בעזה. גישה כזו עשויה לא רק לשנות את דינמיקת הסכסוך, אלא גם לעורר יוזמות חדשות להשגת שלום באזור.
במקביל, גרמניה אינה מתכננת להכיר בפלסטין בעתיד הקרוב, מה שמצביע על חוסר הבהירות בעמדות הקהילה הבינלאומית בנושא זה.